בתשובה לקהלת, 28/06/07 0:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שזה ויכוח חשוב מאוד שכבר מתנהל בהרבה מקומות וגרסאות באייל ואולי צריך לנהל אותו בהרחבה גם מנקודת המבט הנוכחית. כרגע אני יכול רק לציין בקצרה את הנקודות שבהן אני חולק עליך. ב. אני חושב שאתה מפחית בערכו של הבטחון התעסוקתי. לו היית צודק היו אלפי צעירים נוהרים לעבוד באתרי הבניין ובפרדסי המושבניקים ומחליפים את העובדים הזרים בעבודות העונתיות ששכרן בצידן. אתה מתיחס לעניין זה מנקודת המבט של מיעוט בטל בשישים (שגם על חשיבותו ומידת תרומתו אפשר להתדיין) של עילויים ויחידי סגולה שאמורים להיות מסוגלים למשוך תעשייה שלמה על כתפיהם. נדמה לי שגם ביחס אליהם העניין הכספי הוא פחות בחשיבותו. בשוק בינלאומי, יחידי סגולה אלו יקבלו הצעות כספיות שהשוק המקומי יתקשה להתחרות בהם. אם אנשים אלו נשארים כאן זה בד''כ לא מטעמים כספיים. ההנמקה ה''עילויית'' היא בד''כ מסווה לתשלום משכורות מופרזות ל''מקורבים'' (מנהלים ומנכ''לים בנקאיים ורפואיים). לגבי רוב גדול של המין האנושי, המידה שבה מנוצלת היכולת הפוטנציאלית של העובדים קשורה יותר באיכות הניהול מאשר ברמת השכר שלהם. במציאות הנוכחית של המערכת החינוכית, אני משער שתצטרך לשלם שכר בלתי סביר כדי למשוך לתחום את סוג הצעירים שכרגע מתרחקים ממנו. ג-ד. בקשר לפמיניזציה של מערכת החינוך, אני סבור שלא כל תהליך הוא הפיך. (ראה למשל את נסיונם של הגרמנים להוציא את תחום הבניין מידיהם של מהגרים מטורקיה. מסקנתם היתה שזה בלתי אפשרי. יכול להיות שהסיבה היתה המורשת הנאצית הקשה של גרמניה, אך לכל הפחות הוכח ששפיכת כסף אינה מתכון בטוח להיפוך תהליכים חברתיים). אצלנו, אני לא בטוח שהחזרת המורים הגברים היא הדרך הנכונה לשפר את המערכת. אפשר להסתכל על תהליך הפמיניזציה של מערכת החינוך כתהליך טבעי ולראות מה צריך לעשות במסגרת הזאת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ב. "במציאות הנוכחית של המערכת החינוכית, אני משער שתצטרך לשלם שכר בלתי סביר כדי למשוך לתחום את סוג הצעירים שכרגע מתרחקים ממנו". המילים "בילתי סביר" הן בלתי סבירות אם אתה מגדיר מטרה בתחום החינוך שאתה רוצה להשיג. אם אתה רוצה לנהל תהליך ארוך של שינוי שבמהלכו יפרשו המורים/ות המשעממים והלא טובים, ויוחלפו לאט לאט על ידי מורים בעלי סגולות מנהיגותיות - שכר גבוה יהיה סביר. אם תרצה לנהל פרישה מכובדת והוגנת של מורים מהמערכת ולא TO FIRE THEM, גם זה יעלה כסף שיהווה עלות סבירה. הבעיה היא שכולנו מדברים על חשיבות החינוך אך לא מתכוונים לכך. אני יודע מה כותב נחמיה שטרסלר על התכנית לרפורמה בשכר המורים. כבר התקבעה התפיסה שעבודת ההוראה היא עבודה קלה; יש הרבה חופשים, לא עובדים 45 שעות בשבוע אלא חצי מזה. אני כבר רואה הסדר עם המורים שמקבלים תוספת של 30% בשכרם ומוסיפים 30% שעות עבודה. מורה מתחיל יקבל במקום 2600 ש"ח- 3600 ש"ח. עבודת הוראה היא אחת העבודות הקשות נכון, גם המתגמלות שיש אם עושים אותה ברצינות. מי שמלמד 20-24 שעות בשבוע אינו עובד 20-24 שעות; הוא עובד הרבה יותר למעשה הוא עובד כפול. לעמוד מול כתה הרבה יותר קשה מלשבת מול מחשב, או לעמוד מול מכונה. נכון שעד שהמערכות ילמדו לסנן את האנשים הלא מתאימים ויובילו את אלו שבפנים לפרישה, אתה תראה מערכת לא טובה עם שכר בעליה תלולה. צריך לראות את המטרות ואת התהליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה זוכר את שולמית אלוני שהצליחה להעלות את שכר המורים בכמה מאות שקלים? ביום שהרב עובדיה החליט שצריך להפטר מן ה"משומדת" הזו, כמה מורים התחייבו לשבות עד שתוחזר לתפקידה? כפי שכתבתי לקהלת, אני לא חושב שבעיית החינוך היא בעיה של משכורות. מבחינתי שכר לא סביר הוא לשלם 3600 ש"ח במקום 2600, כאשר בסכומים האלו ברור שתקבל את אותם המורים. אני חושב שכיוון יותר נכון הוא כיוון "הפרטת" החינוך. לא הפרטה במובן של השו"ח הפראי שיאפשר לכל מיני "יזמים" לגזור קופון ואח"כ לזרוק את ההשלכות האסוניות לפתחה של הממשלה, אלא הפרטה במובן החברתי. נראה לי שמשרד החינוך צריך להיפתח יותר לנושא בתי הספר היחודיים (בתי ספר לאמנות, אומנות ומדע, בתי ספר לענייני טבע, בתי ספר ברוח תנועת העובדים, בתי ספר של תנועות ההתיישבות). ה"יזמים" צריכים להיות המנהלים או חבורות המורים שיובילו בתי ספר אלו. בתי הספר לא ינוהלו ע"י שכירים שתפקידם בכח הוא לקבל שכר ולהימנע מצרות אלא ע"י אנשים שיהיו מחוייבים באופן אישי להצלחת המערכת אותה הם מובילים והיא מפעל חייהם אם ניתן להשתמש במילים אלו. מחוייבות אישית והרגשת בעלות היא להערכתי חזקה וחשובה יותר מתוספת שכר שולית כלשהי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק מה שכתבתי: כדי שיתחיל תהליך של שינוי משמעותי באיכות המורים, השכר צריך להיות יותר מכפול. במילה "הפרטה" אתה מתכוון לדרך התנהלות אחרת -לא להפרטה ולזה אני כמובן מסכים. הפרטה במובן שהחברה שלנו מכירה היא שבתי הספר יהפכו לקניין פרטי וממילא, למרות שודאי ישפכו הררי מלל, בסופו של דבר המוסדות ירצו להיות רווחיים. תעשה חשבון: השכר יוכפל ויגדל גם מספר המורים כי הרי לא תרצה שיהיו 40 תלמידים בכתה. לא יעזור; הממשלה תצטרך להשתתף באופן מאסיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. כמו שכתב שוקי, זה יכול להיות אולי צעד ראשון. מה שרן ארז כותב שם זו האמת. אם היה שידרוג אמיתי של השכר, האוצר לא היה מסכים. מורה יתחיל במקום עם 2600ש"ח -עם 3500ש"ח. מורה עם ותק ותארים שמקבל 6000 ש"ח, יקבל 9000 ש"ח. זה יתחרה בהייטק? במהנדסים? בעובדי הבנקים? זה טוב כצעד ראשון. היות שאני מכיר את ההתנהלות של האוצר, הוא יעשה כל תרגיל כדי לשחוק את התוספת הזאת ויצליח. המורים בשביל משרד האוצר אינם אותם אנשים שמלמדים ומשמשים מחנכים גם לילדי פקידי האוצר. הם מתייחסים לציבור הזה כאגרגאט -כעלויות שצריך להפחית. לא מעניין אותם התהליך של שינוי מערך ההוראה. משרד החינוך אינו עושה כאן את תפקידו. מה שקורה כאן הוא האבסורד שאת הצעות החקיקה בנושאי חינוך מגישים דוקא פקידי האוצר במסגרת חוק ההסדרים וכך גם עם הבריאות וכל יתר העניינים המיקצועיים. אני מציע לכל אחד כאן לנסות ולהשיג הזמנה לדיוני ועדת הכספים בחוק ההסדרים- חויה ביזארית בילתי נישכחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מורה יתחיל במקום עם 2600ש"ח -עם 3500ש"ח. מורה עם ותק ותארים שמקבל 6000 ש"ח, יקבל 9000 ש"ח. זה יתחרה בהייטק? במהנדסים? בעובדי הבנקים? זה טוב כצעד ראשון" גם מספר שעות העבודה של המורים לא מתחרה עם אנשי ההיי טק והמהנדסים. 10,000 שקלים לחודש עבור אדם שעובד עד 3-4 ומקבל שלושה חודשים חופש בשנה זה יפה מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. הרתיעה מעבודות פיזיות אינה קשורה לביטחון תעסוקתי, ישראלי ממוצע צריך משכורת מושכת מאוד כדי להסכים לעבוד פיזית (למשל מובינג בארה"ב). כמובן שכשמדובר בחינוך של למעלה ממליון תלמידים, אי אפשר לבנות על יחידי סגולה. עשירון עליון (מבחינת השכלה/כישורי לימוד/יחסי אנוש) מצד שני זו כן דרישה סבירה (חתך הקבלה הפסיכומטרי להוראה כיום הוא מתחת לחציון). ברמה הזו השוק הבינלאומי ימשוך בודדים, בדיוק כפי שכיום ישנו יצוא סימלי של מורים לGMAT. אתה צודק שקודם לשיפור צריכים ליצור מצב בו אנשים מוכשרים נכנסים לשוק הזה ומתחרים אחד בשני, אז נקבל משהו שדומה לפסיכומטרי או היי-טק, כאשר חברות "צדות" אנשים מוכשרים עם הצעות מפתות ומעיפות את הלא-מתאימים. אבל תהליך ההכשרה ההתחלתי למורה הוא קצר למדי, כל בעל תואר אקדמי או בדרך לאחד יכול לבצע השלמות בהוראה וללמד בבתי ספר עוד בטרם יש לו תואר. אתה חושב שהסכומים שידרשו אינם סבירים, נסה לענות על השאלה הבאה בלי לחשב; אם ניקח את תקציב החינוך ונחלק במספר הכיתות ובמספר השעות השנתיות (התקציב לשעת כיתה), כמה נקבל ? זה אמור להיות הבסיס ממנו נגזר שכר המורה לשעה, שהרי שכר למורים אמור להיות ההוצאה המרכזית ושעות כיתה זו התמורה שלו למערכת. אם קיבלת פער גדול בין השכר בפועל לעלות השעה, כנראה שמשהו רקוב בממלכת דנמרק, כי זה מגלם את פוטנציאל התשלום עבור גוף פרטי שמקבל את אותם סכומים. ג-ד. אולי הוא הפיך, אולי לא. השיפוט צריך להיות תמיד תלוי תוצאות, אם גברים משיגים תוצאות טובות יותר בנסיבות מסויימות, השוק לבדו ידאג שהם יהיו המועסקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך שמשהו רקוב בממלכת החינוך בישראל. אני חושב שכדי להעלות את רמת המורים לרמה האירופאית -וזו מטרה לאומית נאותה וחשובה ממטרות לאומיות מתוקצבות אחרות, צריכה להעשות רפורמת הרזיה בחלק של מישרד החינוך שאינו קשור להוראה, ומהפכה בשכר התורים תוך עידוד נדיב למורים לא טובים או שחוקים, לפרוש מהמערכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה צריך "לעודד לפטר" את הגרועים? אני מכיר צורת ניהול מקובלת שאומרת שאם יש עובד שלא רק שאינו פרודוקטיבי, אלא אף גורם נזק (וכאן אנחנו מדברים על דורות של תלמידים והחינוך שלהם), אפשר פשוט לפטר אותו. למה שאי אפשר יהיה לעשות זאת במשרד החינוך? מה, מורים הם עם מובחר יותר ממגזרים אחרים? דרך אגב, יש כמה ציניים שאומרים שכל הנושא של הלאמת החינוך ע"י המדינה מלכתחילה (במדינות בהם לא היה הדבר כך) היה כדי שאוכלוסיית המורים תקבל הגנה ו"קביעות", וללא שום קשר לרמת החינוך וההשכלה באותן מדינות. נראה שברבות השנים המטרה הושגה, ובמדינות כמו ישראל ההגנה שמספק משרד החינוך הפכה למחסה לבינוניות מינוס של רוב המורים, והתדלדלות במספרם לעומת כמות הפקחים והאדמיניסטרטורים שבמשרד. תהליך דומה עברו כמובן גם מגזרים אחרים (יש את הבדיחה על יחס פקידים מול חקלאים במשרד החקלאות האמריקני). ולאור זאת נשאת השאלה: למה אנחנו תמיד אופטימיים כל כך שמה שצריך זה רק איזה שר/מנכ"ל חינוך טוב שיבריא את העסק ויעשה רפורמות, כשמול עינינו אנו חוזים בהתדרדרות מתמדת של החינוך, ללא קשר לשרים, רמתם או שיוכם הפוליטי? האם לא אפשרי שבאמת הגיע הזמן לאותו שינוי מבני שיוכל להיות גמיש הרבה יותר בפיטורי מורים ותגמול הטובים שבהם (הפרטה)? האם אין דרך גם בהפרטה לשמור שהאוכלוסיות החלשות אינן נפגעות ואף מרוויחות מהמלך מורים טובים בפריפריה (מה שאין היום) - כמו ב"שיטת השוברים" שהוצעה פה בעבר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. לא אפשרי אותו שינוי מיבני שאתה חולם עליו. שינוי כזה עובד רק לטובת חלק לא גדול מהאוכלוסיה. השיטה שאתה מציע מאד יפה אבל השיקול העיקרי יהיה שיקול עיסקי-מיקסום רווחים שפירושו מקסימום פדיון ומינימום הוצאות. תיווצר תחרות על הלקוחות העשירים, מחירי המינימום שחברות החינוך יגבו יהיו העלויות +30% . אם אתה חולם שתוכל לבנות מערך הוראה בשכר למורה מתחיל של לא 2600 ש"ח כפי שהוא היום, אלא 4000 ש"ח ותקבל מורים טובים, אז אני מקווה שתהנה מהחלום. מי שירצה מורים מעולים יצטרך להתחרות בהייטק, מהנדסים וכד'. לגבי פיטורי מורים. גם במצב הנוכחי יש מורים שמפוטרים כל שנה ומתקבלים מחדש. ככלל, אין מורים טובים ומפוחדים והשיטה שאתה מציע נשמעת טוב- העדפת הטובים-אבל בבסיסה היא אינה מתייחסת למורים כבני אדם אלא כתשומות ייצור. התשומות אינן כל כך טובות? נקנה אחרות. תשומה מסויימת אינה מספיק ממושמעת? נירה ׁFIRE אותה החוצה. מה יקרה לעשרות אלפי אנשים בעלי מישפחות, חלקם ודאי בגילים שלא יוכלו למצוא עבודה? את מי זה מעניין - זו בעייתם. כפי שודאי הכרת את דעותי כאן, אני שונא את תפיסת העולם הזאת וחושב שצריך לבצע את ההוצאה של המורים הלא מתאימים בצורה אנושית. אני חושב שלתהליך הוצאת המורים הלא מתאימים יש אספקטים חינוכיים - את זה יודעים גם במישרד האוצר ולכן הם רוצים פיטורים, ניפנוף של גרזן-שהתלמידים ילמדו איך הדברים צריכים להתנהל. כשחיברו את רשימות המורים שהיו צריכים להיות מפוטרים בעקבות ועדת דברת, לא כולם היו לא מתאימים; היו ביניהם מורים טובים שהתלמידים לא הבינו מדוע מעיפים אותם בזמן שאחרים-משעממים- נשארים. לכן זה צריך להיות תהליך של שנים עם מירב הרגישות, החכמה והרבה כסף- גם לדור החדש של המורים וגם לפורש. מאין יבוא הכסף? יש במדינה הרבה כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נשמע כאילו אתה מדבר מתוך ניסיון, אבל הרי זה לא המצב, נכון? תראה לי מקום מופרט שמשכורת טובה יותר לא מביאה פועלים טובים יותר (או לפחות לא מתמרצת פועלים קיימים לעבוד טוב יותר), ואי קביעות לא מביאה ליעילות ותמריץ מתמשך להמשיך להצטיין. אם אין לך דוגמה כזו (ולא סביר שתהיה), הרי שכל התיאור שבנית כאן אינו תקף גם בתחום ההוראה, שכאמור אינו שונה (ורק לשם המחשה נקודתית ראה את כל מכוני הפסיכומטרי, איכות ההוראה והמחירים הזולים שמייצרת התחרות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אי אפשר להשוות בין מכוני הפסיכומטרי לבתי הספר . אבל הדוגמה היא טובה, אולי ההפרטה תהפוך חלק מבתי הספר למכונים כמו הכנה לפסיכומטרי. אענה לך בשפה שאתה מדבר איתי. בוא ונניח שיש לך מחלקת מכונות שאתה רוצה להפעיל על ידי מהנדסים ולא פועלים. בשכר שאתה מוכן להציע-שכר של פועלים, לא תקבל מהנדסים אלא פועלים שקיבלו תעודות של מהנדס. תרצה בכל זאת למשוך מהנדסים, אז במקום לשלם 3900 ש"ח תשלם 4300 ש"ח . תקבל פועלים בעלי תעודות מהנדס קצת יותר טובים. אם תרצה מהנדסים תצטרך לפחות להכפיל את השכר. צר לי לומר לך, אבל כמו שבבריאות אין מערכת של ביקוש והיצע, כך גם לא בחינוך, לא הכל עובד לפי סמואלסון ולפי תחרות משוכללת. יותר מכך, יש עוד תחומים לא מעטים שהתחרות בהם היא משוכללת רק לכאורה. ראשית, להרבה מאד הורים-אם לא מרביתם, בית הספר שבסביבתם הוא היחיד שהם מסוגלים לשלוח אליו את ילדיהם. שנית, אי קביעות מכניסה תזזית בעובדים אבל יש לה גם צדדים אחרים. לקביעות יש יתרונות רבים בשביל העובדים כבני אדם וגם למערכת; לא רק חסרונות. קביעות איננה אקסיומה שמניחה חוסר מוטיבציה וחוסר יעילות. נכון שהיא מורידה את השוט של האיום בפיטורים. אתה חושב שפיטורים נערכים רק בגלל שהעובד איננו טוב? פיטורים נערכים גם בגלל שעובד איננו מספיק זול. כשחברות גדולות עושות תכנית ייעול, הן לפעמים פשוט מחליפות עובדים שצברו העלאות משכורת בעובדים זולים יותר. אדם -בעל מישפחה- שחרב הפיטורים מרחפת מעל לראשו, הוא אדם קצת מסורס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- למה אי אפשר להשוות? - הדוגמה אינה אלא ניסיון להמחיש את טענתך הקודמת שאינה נתמכת ע"י המציאות, ולכן מיותרת. חוץ מזה אני לא בטוח שאני מבין מה זה "פועלים עם תעודות מהנדס", ומה מונע ממני כבעל מפעל להכפיל את המשכורת אם מה שאני צריך זה באמת "מהנדסים אמיתיים". - מערכת הבריאות במדינה אינה דוגמה, מאחר ואינה מופרטת מתוקף החלטת מדינה, כך שאי אפשר לקחת אותה ולומר "בגלל שזו כך, אז ברור שגם זו צריכה להיות כך". - לגבי קביעות: לא ציינת את הצדדים הטובים שלה, אלא התמקדת ב"סרוס" של אדם שחרב הפיטורים מונחת מעל ראשו. מי זה האדם הזה? האם עובד טוב בחברה שלמוצריה ביקוש קשיח (כמו חינוך) צריך להרגיש מאויים? מי מסרס אותו? אני חושב שאלו דווקא העובדים הפחות טובים שצריכים לדאוג, אבל במערכת החינוך שלנו הם החליפו את הדאגה והמוטיבציה לשיפור ב"קביעות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שבתור לקוח של המערכת ממש לא מעניין אותי אם הפועלים יהיו טובים יותר. מעניין אותי לקבל שרות טוב יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה דנן זה היינו הך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכי למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שחובת ההסבר עליך. אתה הבאת את משל המכונות והמהנדסים, ציין אתה את הנמשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה די קל, מאחר וכוונתי היתה לעלייה באיכות התפוקה, ובאותה מידה במקרה זה אפשר להגיד עליה באיכות השירות, ולכן לא ברורה לי בכלל ההסתייגות של הגלילי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע כמה נסיון יש לך בניהול מפעלים, ניהול פרוייקטים או ניהול בתי ספר, אבל עליה באיכות התפוקה ממש אינה שקולה לעליה בתפוקה. להיפך, לרוב היא על חשבונה. (ואיכות השירות היא בכלל משהו שלישי, שאינו קשור, ודאי אינו זהה, לשניים האחרים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם במקרה זה הצלחת לקחת משל פשוט ולהסתבך לחלוטין עם הנמשל, בניסיון לרוקן אותו מתוכן, אבל אני סבור שהביקורת שלך אינה במקום במקרה זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי מה שקורה במשרד החינוך, התרשמותי (לפני 10 שנים) זהה לשלך. מתגובתך אני מבין שלא הרבה השתנה שם. (עוד רמז לכך שבעיית ההוראה בישראל אינה בהכרח תוצאה ישירה של רמת השכר, דיפרנציאלי או שיוויוני ככל שיהיה. מנהל חינוכי טוב הוא הרבה פעמים ההבדל שעושה את קבוצת הרוב של מורים בינוניים למורים טובים). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |