|
||||
|
||||
על איזה בחינת בגרות אתה ממליץ לוותר? הבחינות הקיימות כיום (אאז"נ) הן(בסוגריים מספר היחידות): לשון(2), היסטוריה(2), אזרחות(1), תנ"ך(2), ספרות(2), אנגלית(3) ומתמטיקה(3) כמדומני יש גם חובה ללמוד ברמה של 5 יחידות מקצוע נוסף אחד לפחות. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שחייבים לפחות 21 או 22 יחידות וזו בגרות מינימליסטית. הייתי מוריד תנ"ך כמקצוע בגרות. ללשון הייתי מוסיף נקודה אחת של מקצוע חדש (ישן כי למדו אותו כבר ביון העתיקה)-רטוריקה ואותו הייתי עושה בי"א. את החיבור וכל יתר הבחינות הייתי עושה בי"ב. בודאי שמיקצועות כמו אזרחות, היסטוריה ומתמטיקה. מבחינת שלבי ההתפתחות של פיאז'ה,יש תלמידים שמגיעים לשלב הפורמלי שמאפשר בחינת בגרות, רק במהלך י"ב. |
|
||||
|
||||
למה להוריד תנ"ך? למה להוריד תנ"ך דווקא, ולא להוריד ספרות? לשון? אזרחות (לא, לשנן את חוקי היסוד מתוך ספר אובר-משמים לא הפכו אותי לאזרחית טובה יותר. ולמדנו אזרחות עם מורה טוב). עם כל הכבוד ליוון העתיקה, ביהודה העתיקה למדו תנ"ך. |
|
||||
|
||||
למי אכפת מיהודה העתיקה? (ומי בדיוק למד שם תנ"ך? מי בכלל ידע שם קרוא וכתוב?) להוריד תנ"ך כי אין שום סיבה לכפות אותו על לא-יהודיים מבחינה דתית, וכי הוא לא חשוב ולא מעניין יותר מכל ספר היסטורי אחר, ושיבחר התלמיד את זה שמעניין אותו. |
|
||||
|
||||
יהודה העתיקה מעניינת את מי שהזהות הלאומית שלו מושפעת ממנה. אני חושב שזהות לאומית היא חלק חשוב באישיות של אדם והיא תורמת לסולידריות חברתית. אולי בעולם מושלם לא יהיה צורך בלאומים והסולידריות החברתית תהיה כלל עולמית. עד אז, כל עוד המונדיאל הוא הארוע שמושך הכי הרבה תשומת לב בעולם כולו, חיזוק הזהות הלאומית הוא נדבך חשוב ביצירת חברה. בישראל ניתן לעשות זאת ע''י לימוד תנ''ך, גם ללא ההקשר הדתי. בקשר לאוריינות ביהודה - הכתב האלף-ביתי (שמבוסס על חלק מהכתב המצרי וכנראה פותח שם עבור או ע''י עבדים שמיים במצריים) הופיע בכנען בערך באותה תקופה שבה הופיעו הישראלים שם. החידוש העיקרי בו לא היה טכנולוגי (כאמור, גם מערכת הכתב המצרית כללה אלמנטים א''ביים) אלא חברתית - המערכת הייתה פשוטה יותר וכך היא חילחלה ליותר שכבות בעם. מערכות הכתב הקדומות יותר היו מסובכות ונשארו כנחלת האליטות ותרמו לביסוס מעמדם. עע''פ המעט שקראתי, הכתב הזה התבסס יותר מהר בקרב הישראלים וגם במידה מסוימת בקרב פשוטי העם. כידוע, המערכת הא''בית הכנענית התפשטה בעולם (ע''י הפיניקים) וכל מערכות הכתב הא''ביות המודרניות מבוססות עליה. לפיכך, לישראל ויהודה העתיקות היה תפקיד בהתפשטות האוריינות בעולם. |
|
||||
|
||||
''כל עוד המונדיאל הוא הארוע שמושך הכי הרבה תשומת לב בעולם כולו, חיזוק הזהות הלאומית הוא נדבך חשוב ביצירת חברה''. הייתי חושבת ש''כל עוד המונדיאל'' וגו', חיזוק קבוצות הכדורגל הוא נדבך חשוב ביצירת חברה. |
|
||||
|
||||
זה אכן נכון. ראי את פרשת האזרחויות שניתנו לאחרונה, בו המדינה התפשרה על נושא שהוא לכאורה עקרוני עבורה (ראי את נושא הפליטים מדרפור, שגורם לנו איזשהו נזק תדמיתי) עבור חיזוק נבחרת הכדורגל, למרות יצירת התקדים הבעייתי. המדינה משקיעה בספורט תחרותי כאחד האמצעים לחיזוק הזהות הלאומית והמורל הלאומי. במונדיאל אכן רואים כמה הזהות הלאומית היא עדיין חזקה בקרב אחוז נכבד מהאנושות. |
|
||||
|
||||
הכל נכון, אבל עוצמתה של הזהות הלאומית עדיין לא מסבירה מדוע יש לחזקה עוד יותר. |
|
||||
|
||||
תפסת פעם גלים? |
|
||||
|
||||
אה? |
|
||||
|
||||
לתפוס גלים. מוכר לך? |
|
||||
|
||||
לא. וגם לא מה הקשר. |
|
||||
|
||||
מכיוון שהמושג עצמו לא מוכר לך, איך אני יכול להסביר לך את הקשר? |
|
||||
|
||||
הוא כנראה מתכוון שמשתלם למדינה לנצל את הטרנד הזה, והיות והוא כלי שימושי כל כך עבורה, אפילו לדרבן אותו. |
|
||||
|
||||
אה, או.קיי. חשבתי שקוראים לזה "לעלות/לרכוב על גל". |
|
||||
|
||||
אני לא מעריך, בלשון המעטה, זהות לאומית. החלק השני של ההודעה מעניין, למרות שקשה לי להאמין שהוא נכון, עם כל מה ששמעתי על אוריינות בימי קדם. הערה קטנה בנוסף - ההיראגאנה ככל הנראה לא התפתחה מהכתב הפיניקי, כך שלא *כל* מערכות האלפבית המודרניות מבוססות עליו. "לפיכך, לישראל ויהודה העתיקות היה תפקיד בהתפשטות האוריינות בעולם." - זו לא סיבה ללמד את כולם את התנ"ך. |
|
||||
|
||||
אולי בלשון המעטה, אבל בטוח בלשון קודש. התנ''ך, ביחד עם ארון הספרים שנלווה לו, שימרו במידה רבה את השפה שלנו. הוצאת העוגן הזה מליבו של החינוך היהודי יגרום לכך שבעוד מאות ספורות הטקסטים הללו יהיו בלתי קריאים למי שאינו היסטוריון של השפה (ע''ע ויליאם שייקספיר). מחיקת הזהות לא תסתכם בבורות לגבי שמות השבטים. |
|
||||
|
||||
יפה שכתבת בלשון עבר. היום הנוער אינו מבין את מה שהוא קורא בתנ"ך. אני חושב שצריך ללמוד תנ"ך אך לא לבגרות ועד כתה י"א. לא מספיק? לדעתי כן. מתחילים בכתה ב' ומסיימים בכתה י' או י"א. מה רע? הזהות תימחק? |
|
||||
|
||||
בכלל לא ברור לי שהנוער של ימינו פחות משכיל מהנוער של תקופתך. אולי יודע פחות עברית (אני לא בהכרח מסכים, אבל נניח לרגע), אבל יודע יותר אנגלית. אולי לא יודע לעבוד ברפת, אבל יודע דברים אחרים. נדמה לי שהתלונות שלך על הנוער של היום מסתכמות באי-הסתגלותך לסדר עדיפויות חדש בעולם הידע. (עם זאת, הנוער של היום, כמו הנוער של כל תקופה, הוא אוסף של אידיוטים.) |
|
||||
|
||||
הנוער בכל תקופה הוא אוסף של אדיוטים? למה אתה מתכוון? אני דווקא מוצא בנוער חיות, להט וגמישות מחשבתית שבקושי ניתן למצוא בקרב אנשים מבוגרים. יתכן שזו רומנטיזציה מסוימת של הנעורים אך ההיסטוריה של המאה ה-20 מראה שיש לה על מה לסמוך. |
|
||||
|
||||
אני מתכוון שאנשים משתבחים עם הגיל, ושמהנקודה שבה הם נמצאים בגילאי העשרה יש להם הרבה לאן להתקדם. ההיסטוריה של המאה העשרים מראה מה בדיוק לגבי הנוער? |
|
||||
|
||||
ובכל זאת ציוני הבגרות מתקופתו של איציק נחשבים פי כמה באוניברסיטאות מציוני הבגרות של היום. |
|
||||
|
||||
כן, אז? אם תחת שיטת הניקוד מהעבר היו נותנים למאן דהו עשר נקודות פחות, מן הסתם כל נקודה שהוא היה מקבל אז צריכה להחשב מעט יותר מכל נקודה שהוא היה מקבל היום, בכדי שמבחינת האוניברסיטה הוא יהיה אותו בן אדם לפי אותן שתי שיטות ניקוד. |
|
||||
|
||||
וחוץ מזה, כבר הסברתי שאני מתייחס גם להשכלה של הנוער בתחומים שלא נבדקים על ידי התיכונים והאוניברסיטאות, ושאת בורותו של הנוער של פעם איציק לא מחשיב כשהוא משווה את ההווה לעבר. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את שיטת החישוב שלך. |
|
||||
|
||||
בוא נניח מבחן דמיוני עם מספר זוגי של שאלות, שלכולן אותו המשקל. אם ענית על חצי מהשאלות נכון, בית הספר שלי נותן לך 50 (מתוך מאה), ובית הספר השכן נותן 5 נקודות (מתוך עשר). מן הסתם הנקודות של בית הספר השכן שוות פי עשר עבור האוניברסיטה מהנקודות שלי. מה זה אומר על בית הספר שלי לעומת זה שלך? שום דבר. גם עם הבדל פחות פשוט - נגיד, ש-80 אמור להיות הציון הממוצע במקום 70 - אפשר לעשות חישוב דומה, וזה יגיד משהו על שיטת הניקוד בלבד, ולא על רמת ההוראה. |
|
||||
|
||||
לא ''לקחתי'' שזה המצב. באתי לטעון שזה שאוניברסיטאות מייחסות לציונים מהעבר הרחוק יותר משקל, לא אומר בהכרח שהן מעריכות אותם יותר, כי יש עוד הסבר אפשרי לתופעה. תכל'ס, אני דווקא כן מאמין שרמת החינוך המתמטי, נגיד, הייתה יותר גבוהה בזמנו. זה לא מפריע לי להגיד שבסך הכל, הנוער היום לא פחות משכיל מהנוער של פעם. השכלה מתמטית - אוקיי. כללית - טרם שוכנעתי. |
|
||||
|
||||
בממוצע, אין ספק שהוא משכיל פחות, גם אם אתה אינך משוכנע בזה. אבל באופן כללי אני נרגש לראות שאתה מתייחס בכלל להשכלה לא-מתמטית בתוא דבר ששווה אזכור. |
|
||||
|
||||
"בממוצע, אין ספק שהוא משכיל פחות, גם אם אתה אינך משוכנע בזה." == "גם אם אתה אינך משוכנע בזה, *אני* (האייל האלמוני) משוכנע בכך, וזה מה שקובע." תגובתי: נו באמת... "אבל באופן כללי אני נרגש לראות שאתה מתייחס בכלל להשכלה לא-מתמטית בתוא דבר ששווה אזכור" - אמרתי יותר מפעם אחת ששיעורי המתמטיקה בתיכון (חקירת פונקציות, לדוגמה) הם בזבוז זמן עבור האדם הממוצע (אני לא מתכוון ממוצע מבחינת היכולות), ושאם רוצים ללמד משהו את כל האוכלוסיה, זה צריך להיות עזרה ראשונה למשל, או שחיה. |
|
||||
|
||||
לי באופן אישי יש ספק גדול. הבן שלי, למשל1 יודע הרבה יותר ממני2, לא רק כפי שהייתי בגילו, עם סיום בי"ס התיכון, אלא גם יותר ממה שאני היום. ___ 1 אני יודע שדיברת על ממוצעים, ואני מביא אנקדוטות, אבל אני רואה גם סביב. 2 נכון שיש הרבה דברים שאני יודע והוא לא, אבל יש יותר דברים שלהפך. |
|
||||
|
||||
כן, טוב, לי נראה שיש כאן משהו מאוד מבלבל. ושאולי הפערים החברתיים המחריפים בהתמדה באים לידי ביטוי גם בעניין הידע. יש היום נוער בעל ידע רב, מקיף ומעמיק כפי שהיה בעבר רק אצל השמנת שבשמנת, באמת אינטלקט מפואר. ויש נוער המוכיח בורות מפוארת, וחלקו אף מתפאר בה. הרושם שלי הוא שמחוץ לבועה שאתה (וגם אני) חיים בה, הבורות חוגגת הרבה יותר. |
|
||||
|
||||
טוב, אני חייב בוידוי שעלול להרחיק אותי משורות האייל לנצח: אני גיוס מאי. גם לפני שלושים שנה היה נוער שהוכיח בורות מפוארות, חלקו על סף האנאלפבתיות. |
|
||||
|
||||
מה עניין גיוס מאי? ונהפוך הוא: זה רק יקרב אותך לשורות האייל: סביר שרכשת שם ידע אנתרופולוגי רב. |
|
||||
|
||||
לא יודע מה עניין גיוס מאי. אומרים שה IQ של כלל מגויסי מאי לדורותיהם לא מגיע לזה של טייס בודד. |
|
||||
|
||||
נכון. אני מכיר טייסים שיכולים להתאבד בקפיצה מהאגו לאייקיו |
|
||||
|
||||
יש גם הרבה לא-טייסים כאלה. |
|
||||
|
||||
ומה עם ה IQ של במאי מגויס? |
|
||||
|
||||
"הרושם שלי הוא שמחוץ לבועה שאתה (וגם אני) חיים בה, הבורות חוגגת הרבה יותר." - הרבה יותר ממה? מפעם? איך אתה יודע? היום אתה חי בבועה, ופעם... איפה? |
|
||||
|
||||
אכן, הבורות חוגגת הרבה יותר מפעם (וגם הידע - אצל בעליו - חוגג הרבה יותר מפעם). |
|
||||
|
||||
איך זה עונה לשאלות שלי? |
|
||||
|
||||
מאין שאבת את הרושם שכך כתבתי? הנוער של היום הוא לא פחות טוב ולא פחות משכיל מהנוער של זמני. הוא יודע הרבה יותר טוב אנגלית. הוא יותר חכם ופחות שטוף מוח על ידי המדינה, אבל יותר שטוף מוח -כמונו- על ידי הסביבה השיווקית-תאגידית. מה שכתבתי הוא שהשפה התנ"כית התרחקה מאד מהנוער. לא כתבתי את זה בלשון גינוי אלא רק כציון עובדה. לא בגלל איזה דפקט בנוער אלא שכולנו התרחקנו מהשפה התנ"כית. אם תקרא ספרים שתורגמו במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 תבין למה. מה שלא כתבתי : הנוער היום הרבה יותר אלים-גם הוריו. |
|
||||
|
||||
כששפות משתנות, הן בדרך כלל משתפרות. היות ובעוד כמה מאות שנים ואף אחד מאיתנו לא יהיה כאן בכדי להצר על שלא מבינים אותו, אני לא רואה שום בעיה. |
|
||||
|
||||
אני חולק על הרישא, על מה אתה מבסס את הקביעה ? נדמה לי שתכושת שייכות, כמו גם מסורת מפוארת, יכולה לתרום לעם, תרומה שראוי שתעמוד גם לדורות הבאים. |
|
||||
|
||||
אני מבסס את הרישא על כך ששפה היא כלי, ושאין לאנשים סיבה להחליף את הכלי אליו הם כבר התרגלו חלקית באחד חדש ומוזר, אלא אם הוא תואם יותר את צרכיהם. שפות רק משתפרות, כל עוד מודדים את השפה בכלים הנכונים - נוחות שימוש, מרחב ההבעה וכו' - ולא על ידי כלים טיפשיים כמו דמיונה לשפה השגורה בפי האריסטוקרטיה, לשפתם של סופרים מימים עברו והצמדותה לכללים דקדוקיים שרירותיים. איזה מן אדם הגיוני רוצה להשתייך ל"עם"? איזה מן אדם הגיוני מעריך "מסורת"? על איזו תרומה אתה מדבר? |
|
||||
|
||||
מרחב הבעה - נניח שאוצר המילים העברי של בני נוער שנולדו בארץ בימינו קטן יותר מאוצר המילים של הנוער לפני 20 שנה , הרי שמרחב ההבעה הצטמצם. האם הצמצום בוצע מתוך החלטה מודעת כלשהיא? האם צמצום אוצר המילים שיפר את השפה? |
|
||||
|
||||
אוצר המילים של הנוער לא הצטמצם אלא אם אתה סופר שבע דרכים שונות להגיד ''סליחה'' על כל הניואנסים שלהן ב''עברית צחה'', אבל לא מוכן להתחשב בסלנג חדש ובמילים לא-עבריות (זה שהן לא עבריות לא מזיק לשימוש בהן) כמו ''ניואנס''. |
|
||||
|
||||
אני סופר כל מילה שיכולה להיכנס למשפט בעברית כמילה, כך ניואנס אצטדיון ולקמפל1 כן, אבל "אמרתי לו זה לא the end of the world ". לא. מכיוון שכנראה אין חולק על כך שהנוער של ימינו (אך איזה התנשאות מופלאה) קורא פחות ספרים מהנוער שלפני 20 ו30 שנה, ושחומר הקריאה העיקרי שלו (האינטרנט) סובל לעיתים קרובות מעברית ירודה בעלת אוצר מילים מוגבל, הרי שלדעתי סביר מאוד להניח שאוצר המילים שלו קטן יותר מזה של הדור הקודם. אתה טוען שהיה פחות סלנג לפני 20 שנה? 1להדר. |
|
||||
|
||||
כשאני בא לבדוק את ההשכלה של הנוער, לא אכפת לי במיוחד באיזו שפה הוא מדבר. הוא רוצה להגיד "זה לא ביג דיל"? שיהיה לו בסבבה. ההשפעה היחידה של זה היא שאני לא אספור לו פעם אחת את "world" ופעם אחת את "עולם", אבל אני כן אספור לו שוב את "תבל". בשום ספר שקדוש לי לא נכתב שהנוער צריך לדבר עברית. בכלל, ספרים לא קדושים לי. הנוער קורא פחות ספרים? אפשר לחשוב! קריאת ספרים והשכלה/חשיבה עומדים גם לחוד. פחות סלנג לפני עשרים שנים - אני מאמין שכן, מהסיבה הבאה - באנגלית יש הרבה יותר סלנג מבעברית, והיום הנוער מבין יותר ממנה משהבין בעבר. לא יודע מה היה המצב לפני חמישים שנים, אבל לפני עשרים כבר לא השתמשו ביידיש ושאר שפות זרות, אז לא היה מה שימלא את החסר. חוץ מזה, גם במקרה של סלנג אני מוכן לטעון שהוא רק מתרבה עם השנים (חלק נעלם, אבל יותר חדש נוצר), או לפחות עם ההתפשטות הגוברת וההולכת של תקשורת ההמונים בכלל, וזו הבלתי-מעונבת וחיים-יבינית בפרט. |
|
||||
|
||||
קריאת ספרים אין משמעותה רק צבירת ידע/השכלה, או "שעות חשיבה". היא מאפשרת דפוס פעולה מסוים של המוח, השונה מפעולתו בזמן שיחה, צפייה בטלוויזיה או חיתוך סלט. |
|
||||
|
||||
אני בטח לא יכולה לפרט כי אני לא מומחית בתחום. משהו נחמד להעביר את הזמן: http://www.scienceblog.com/cms/reading-shakespeare-h... |
|
||||
|
||||
אני עדיין חושב שההערכה המתמשכת ליצירותיו נובעת מסנוביזם נטו. |
|
||||
|
||||
ספר לי בבקשה מה יש בשייקספיר שאין, בצורה הרבה יותר טובה, אצל בני זמננו, מלבד הארכאיות שגורמת לך להתאמץ בכדי להבין ולכן להרגיש אחר כך ש''עשית משהו''. |
|
||||
|
||||
קצת קשה לבצע השוואה בין עשרות מחזות לספרות של ימינו במסגרת תגובה באייל, קל וחומר שחלקנו אינם מומחים בתחום. אבל לדעתי, כמו לדעת רבים אחרים, המחזות שלו (או לפחות המעט שקראתי) פשוט מעולים. שילוב של עומק רעיוני עם עלילה זורמת, מתובלים במונולוגים שציטוטים נולדים מהם. סוף המשפט שלך אינו תקף לגבי רוב הקוראים, שכן רבים ואני בתוכם קוראים את שייקספיר בעברית (אני לכל היותר מציץ במקור במקרים מבודדים, היות והשפה היא באמת מאוד ארכאית). |
|
||||
|
||||
יש לי חשד שאם יעשו מחקר, יימצאו קורלציה חזקה למדי בין קריאת ספרים והשכלה. |
|
||||
|
||||
גם לי. לכן כתבתי ''עומדים גם לחוד''. |
|
||||
|
||||
אז לא הבנתי מה ניסית לומר. |
|
||||
|
||||
כאן אולי המקום לציין שזיהיתי לאחרונה מקור נוסף לאנגרית: תרגום קלוקל של דיבוב סרטוני ילדים בטלוויזיה (דוגמא מומצאת: "הממ.. יש לי יסוד מסוים לחשוב שאולי הארוחה הזו אינה טעימה כל כך אחרי הכל", אמר הסנאי. "אני מריח צרות מתקרבות", ענה לו הכלבלב הסגול). |
|
||||
|
||||
אז איך היית מתרגמת את המשפט האחרון? |
|
||||
|
||||
"אני מרגיש/חושב שצרות מתקרבות"? |
|
||||
|
||||
לא פיוטי דיו. |
|
||||
|
||||
חצי מהספר שלך יהיה "נראה לי ש-" למיניו. לדעתי עדיף להרחיב את צורות ההתבטאות המקובלות גם דרך אנגליזמים, רחמנא ליצלן (<- גם כן לא ביטוי עברי, למיטב ידיעתי). |
|
||||
|
||||
דעתך ידועה. בעיני זו לא הרחבה אלא הסטה. |
|
||||
|
||||
אבל שאלתי - על חשבון איזה ביטוי עברי בא הביטוי האנגלי הנ"ל? |
|
||||
|
||||
על חשבון משפט פשוט בעברית. במחשבה שנייה הייתי מוותרת גם על ה''נראה לי'' ומתרגמת פשוט ''הצרות בדרך אלינו'' או ''תיכף יהיו פה צרות''. |
|
||||
|
||||
הטכסט "תיכף יהיו פה צרות" פשוט דל יותר מזה שציטטת. בדומה: א.חלפי: עטור מצחך זהב שחור. ב. רקת: יש לך זפת ליד הרקה. |
|
||||
|
||||
אז מה, הוא לא יודע עברית כהלכתה? |
|
||||
|
||||
תגובה 450461 |
|
||||
|
||||
ומה, כל כך בקלות לוותר על השעשוע החביב בזה שהכלב *מריח* דווקא? יכול להיות ששוב הרדאר שלי חלוד: המשפט הראשון שכתבת באמת מזעזע, אבל השני נראה לי בסדר גמור. גם תחבירית (על משקל "אני שומע צעדים מתרחקים"), וגם השימוש ב"מריח" עבור "מנחש" - אפילו בלי הקֶשר הכלבי, זה לא צירוף אידיומטי אלא מטאפורה טבעית, ולא נראה לי שלאנגלית יש יותר זכויות עליה מאשר לעברית. |
|
||||
|
||||
השעשוע המילולי הוא שלי - לא היה באמת כלבלב סגול (אבל היו המון סנאים ירוקים ואנטילופות מפוספסות), וכבר כתבתי שהציטוטים מפוברקים מזכרוני. המשפט הזה אולי ''עובר'' בעברית אבל הוא חורק וחצצי. יש עוד המון דוגמאות שפשוט שכחתי. |
|
||||
|
||||
גם בעיניי עניין הריח משתלב יפה, ודווקא את ההמשך הייתי משנה ל''צרות בסביבה'' במקום ''צרות מתקרבות''. |
|
||||
|
||||
אנשים כן עלולים להחליף כלי מתוחכם שדורש מעט השקעה ומאפשר מגוון רחב יותר של הבעות, בהירות, עמימות, הקשרים ודו-משמעות בכלי סתמי שהינו מוגבל יותר בתחומים אילו רק משום שרכישת האחרון היא קלה יותר. חלק ניכר מהסובבים אותי. כנ''ל. לדוגמא תרומה לגיבוש זהות, שמתבטאת בתחושת שייכות למשל (מסתבר שזה צורך אנושי בסיסי, ע''ע אוהדי כדורגל). |
|
||||
|
||||
הם עשויים, בטח. אבל באמת נראה לך (העמד לרגע פנים שהעולם לא נברא לפני ששת-אלפים שנים) שהשפות האנושיות התחילו את דרכן עם כל המבנים המורכבים שיש בהן כיום? או שאולי הן נכפו מגבוה, פעם אחר פעם במקומות מנותקים זה מזה גיאוגרפית, על ידי מלכים שוחרי תרבות? המורכבות הקיימת בשפות כיום התפתחה באופן טבעי, ורק ממשיכה לגדול - אנשים חיים היום יותר זמן משחיו פעם, רוכשים יותר השכלה מתקשרים יותר זה עם זה, מנסים להעביר רעיונות מורכבים יותר, חשופים למגוון רחב יותר של שפות ורעיונות לשוניים... אם כבר, הייתי מצפה שתהליך ההתעדנות של השפות יואץ בימינו. לא הייתי מגדיר אותם אנשים הגיוניים, אם כן. (כדורגל אמרת? אנושי != הגיוני.) |
|
||||
|
||||
בלי להיכנס לטריטוריה של חומסקי, מקובל היום להניח שלשפה יש שלד מובנה כל-שהוא שעליו מועמסת השפה המודרנית. סביר להניח שהשלד הזה הוא צנוע למדי, כפי שנזקקנו במשך מליוני השנים בהם התקיימה שפה פשוטה כל שהיא וההרחבה שלה היא בזכות הגמישות של אותו מוח גדול-עד-כדי-גיחוך שהוצמד לנו. השפה גם התפשטה ורעיונות "מוצלחים" עברו כמו וירוס בין תרבויות שונות (הדמיון בהגיית שבע, שנובע כנראה מתצפיות על שבעת הפלנטות הנראות הוא כנראה עדות למקרה כזה). ברור שהשפה לא נכפתה ע"י מלכים, היות ורובם (להוציא מלכים ישראלים) היו אנלפבתים. השפה התפתחה קודם ע"י צרכים מתקדמים יותר ורעיונות מורכבים יותר שהיה צריך להעביר ואחר-כך ע"י שהטקסטים המרכזיים שנלמדו היו טקסטים ברמת מורכבות גבוהה. חכמים זיקקו עוד ועוד את אותם טקסטים ופשוטי העם שניסו ללמוד אותם הפיקו מכך תועלת. גם בתקופות מתקדמות יותר, אפילו היום, רוב העיתונאים הם אנשים יחסית משכילים (להוציא אולי את התחום עליו הם כותבים) והקוראים שלהם *נאלצים* להחשף למשפטים מורכבים. אני לא אומר שזה הולך להעלם, אבל ככל שרמת הטקסטים שאדם נחשף אליהם יורדת, לדעתי כך גם תרד (או תעלה לאט יותר) רמת המורכבות אליה הוא יגיע. לסיכום - חינוך ותרבות שדוחפים אנשים לעסוק בטקסטים מורכבים יולידו שפה מורכבת, חינוך נעדר ותרבות של בינוניות יותירו את השפה ברמה המינימלית המספקת להתמודד עם האתגרים העומדים בפני הדובר. |
|
||||
|
||||
מה גורם לך לחשוב שהמלכים הישראלים לא היו אנאלפבתים? |
|
||||
|
||||
זו טענה די שכיחה בקרב היסטריונים. |
|
||||
|
||||
פעם ראשונה ששמעתי אותה הייתה לפני יום-יומיים, באייל. אבל אני לא היסטוריון. על מה היא מבוססת? |
|
||||
|
||||
שאלה טובה. יש תיעוד די טוב של אספקטים רבים של החיים, במיוחד החל מתקופת בית שני, אבל גם לפני כן. בזמן גלות בבל למשל יש לנו עדויות על פשוטי עם שהולכים ללמוד בישיבה בזמן שאין עבודה חקלאית (מן הפח את הפחת). היתי מנחש שזה המקור, אבל גם אני לא היסטוריון. |
|
||||
|
||||
אני סקרן לדעת איך יודעים שאלו אכן היו פשוטי העם בהמוניהם, ולא שני מקרים אנקדוטאליים וכל השאר אינטלקטואלים מנדבך ב'. אני גם אשמח לגלות איך יודעים שהם לא למדו בישיבות מבלי לדעת לקרוא, למרות שיהיה לי קשה באמת לדמיין מישהו יושב שעות רבות עם יודע קרוא-וכתוב במטרה ללמוד דבר מה, שלא לומד לקרוא בעקבות זה. אבל לא בלתי סביר שסדר העדיפויות השונה הכתיב זאת, שלא להזכיר הרצון של המלמדים להשאר אליטה. |
|
||||
|
||||
קטונתי מלענות, היות וגם אני נוטה לחלוק על היסטוריונים שמסיקים דבר מדבר על סמך שרידים מעטים. אבל אם בכל זאת ננסה לשער, ריבוי המצוות שדורשות לימוד, התפלפלות בסוגיה האם יש ללמד בנות תורה, האפילו קיומן של תפילות בארמית מעידות על יכולת לקרא, שהרי החכמים ידעו גם עברית ורק לעם הארץ היה צורך להסביר. ישנם דינים מאוחרים יותר שמנסים להגביל את כוחו של אדם לכתוב בעצמו כתובה או גט, משום חוסר הבקיאות שלו, מכאן שאנשים היו מסוגלים לבדם לכתוב מסמכים כאלו. האליטה המשכילה היתה חזקה יותר מאליטות אחרות במובן שהיא לא התבססה על ירושת דם (להבדיל מהכהונה). יש לנו חכמים רבים שבאו מרקע פשוט (רבי עקיבא הוא כנראה מהמובהקים), לא היה צורך להגן באמצעות השלטת בורות, ממילא מי שאינו מקדיש את מירב זמנו ללימוד לא יוכל להגיע לרמת בקיאות שתביך תלמיד חכמים (ואם כן היה נוהג ששאלות קשות שואלים בפרטיות). נראה לי שמי שבקי בתלמוד ובמשנה, כמו גם בספרי היסטוריה מאותה תקופה (כמו ספריו של יוספוס פלביוס לדוגמא) יוכל לשפוך אור על הסוגיה הזו. אולי ימצא אייל שכזה ? |
|
||||
|
||||
"האפילו קיומן של תפילות בארמית מעידות על יכולת לקרא, שהרי החכמים ידעו גם עברית ורק לעם הארץ היה צורך להסביר" - לא הבנתי. "ישנם דינים מאוחרים יותר שמנסים להגביל את כוחו של אדם לכתוב בעצמו כתובה או גט" - כמה מאוחרים יותר? בכל אופן, אפשרי שהיה אדם אחד כזה שעורר את הדיון, אם מביאים בחשבון את המסירות היהודית לטיפול בכל מקרה אפשרי. "האליטה המשכילה היתה חזקה יותר מאליטות אחרות במובן שהיא לא התבססה על ירושת דם (להבדיל מהכהונה)" - שוב לא הבנתי. אם אני רוצה לשמר את מעמדי החברתי בתור האדם החכם בקהילה, יש לי אינטרס מובהק שלא ללמד אחרים לקרוא ולכתוב. אבל אני כן רוצה להתפרנס ולפאר את שמי, אז אני כן אלמד *משהו*. אבל לא את מה שפחות או יותר יהרוס לי את הקריירה - קרוא וכתוב. |
|
||||
|
||||
בתקופה מסויימת ארמית היתה השפה של האנשים הפשוטים, אם הם לא היו יודעים לקרא (ארמית), אז לא היתה סיבה לכתוב תפילות בארמית. התפילות נכתבו בארמית כדי שגם אנשים פשוטים יוכלו לקרא אותן. אני אבדוק ואחזור אליך. זה שאתה החכם בקהילה כבר מובטח לך, ולו מפאת גילך. עכשיו אתה בא להכשיר את הדור שירש אותך. היות ואין ירושת דם לתלמידי חכמים, היורשים שלך הם תלמידיך ושמך הוא במידה לא מבוטלת השם שהם יעשו לך. לכן האינטרס שלך הוא ללמד אותם כראוי. מעבר לכך, קרוא וכתוב הן יכולות בסיסיות מאוד בשביל תלמיד חכמים, לימוד העם של דברים כאלו לא מסכן את המעמד (צריך עוד שנים של בשר ויין). |
|
||||
|
||||
קדומים משחשבתי, מסכת קידושין א,ו "אמר שמואל כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עמהם" מסתבר שהלכה זו באה לתקן בעיות שנבעו מכך שאנשים כתבו בעצמם את הגט, שגם כן נכתב בארמית (ע"ע תלמוד לכל, עדין שטיינזלץ, ע' 99). |
|
||||
|
||||
"הדמיון בהגיית שבע, שנובע כנראה מתצפיות על שבעת הפלנטות הנראות הוא כנראה עדות למקרה כזה" - נשמע לי דחוק. (אני כמובן לא חושב שזה מה שקרה, אבל) זה שהם היו אנאלפבתים לא אומר שהם לא כפו סטנדרטים לשוניים מסויימים. אתה יודע מה, אני רוצה לסייג את הסוגריים - אני בטוח שחלקם כפה סטנדרטים לשוניים מסויימים (אסירת השפה הארמנית לדוגמה), פשוט לא מהסוג הרלוונטי לדיון שלנו. "חכמים זיקקו עוד ועוד את אותם טקסטים ופשוטי העם שניסו ללמוד אותם הפיקו מכך תועלת." - אני לא מאמין שכך התרחשו הדברים. על מה אתה מבסס את התיאוריה הזאת? אנשים שנחשפים לעיתונאים משכילים, זה לא מצב שונה מאנשים שנחשפים למספרי סיפורים ולזקני שבט משכילים. הכל חלק מהתהליך הטבעי על התפתחות שפה, ולא דורש שום ניסיון מכוון. "חינוך ותרבות שדוחפים אנשים לעסוק בטקסטים מורכבים יולידו שפה מורכבת" - באופן מלאכותי ושרירותי. האנשים המשכילים של ימינו צריכים שפה מורכבת לא פחות מהאנשים המשכילים של העבר, ואין סיבה ששפתם הפשוטה של פשוטי העם תפריע להם לדבר ביניהם איך שנוח להם. |
|
||||
|
||||
אם זכרוני אינו בוגד בי, את הדוגמא הספציפית הזו שמעתי מפי יובל נאמן ז''ל, בהרצאתו על אסטרונומיה בעולם העתיק. יש לנו ראיות ברורות לתהליך הזיקוק שהתרחש בכתבי הקודש שלנו, התנ''ך מורכב מאוסף של כתבים בגרסאות שונות וממקורות שונים שנערכו וקובצו למסמך אחד. התלמוד גם הוא זיקוק של כמות אדירה של חומר (שם גם ניתנה רשות לשנות) שנערכה במשך מאות שנים. מעמדם של החכמים משתנה במקום ובזמן, וכתוצאה מכך גם השפה. חוק חינוך חובה הוא הנסיון המכוון ושכרו בצידו, ויתרת עליו (או על רמתו) ותאבד את השכר. כמובן, כבר היום לכל תחום מדעי יש את השפה שלו, במקרים רבים זר לא יבין אותה. אבל גם לאנשי המדע יפריע (לא במודע) אם חשיבה פשטנית תשלוט בשפתם טרם הפכו אנשי מדע. |
|
||||
|
||||
לא מכיר. יש לך ''ראיות ברורות'' להשתנות השפה לאורך השנים. הסיבה לשינוי קצת פחות ברורה לך. חוק חינוך חובה, יצא שכרו בהפסדו. שוב, לדעתי אנשים יוצרים את המילים שמתאימות למחשבותיהם המורכבות, ולא כמו שאתה מתאר - חושבים מחשבות מורכבות רק בעזרתן של מילים מורכבות שיצרו עבורם דורות קודמים (שלא היו אינטיליגנטיים יותר). |
|
||||
|
||||
ודאי ש''אנשים יוצרים את המילים שמתאימות למחשבותיהם המורכבות''. אבל אם הם אינם יודעים את המלים המורכבות שיצרו בעבורם דורות קודמים, אז הם סתם ממציאים את הגלגל מחדש - במקום להתקדם ולבנות על המלים הקיימות כבר מלים מורכבות עוד יותר. |
|
||||
|
||||
התהליך של המצאת מילים חדשות איננו ארוך ומפרך מספיק בכדי לעכב (לא צריך לחקור, להוציא פטנט, לקבל אישורים ממשלתיים... לא צריך שום דבר. כל ילד יכול לעשות את זה, ורבים מהם אכן עושים), ובמקרה הזה דווקא הייתי אומר שהאימון רק משפר את היכולת להגדיר מילים חדשות באופן ברור. |
|
||||
|
||||
אוה, לא. מלים הן מושגים. מושגים נבנים זה על זה. כדי לבנות מושג מתקדם יותר צריך להפנים את אלה הקודמים לא. אותם מושגים גם צריכים להיות מוכרים לקהל הרחב, אחרת אין הם מתפקדים כחלק מהשפה. ייתכן שילד בן שלוש ימציא מלים רבות - לא אתפלא אם יש ילדים רבים שעושים זאת - אבל כדי שאלה יתקבלו כחלק משמעותי בשפה הן צריכות להיות מוכרות לציבור ולשמש אותו. |
|
||||
|
||||
"כדי לבנות מושג מתקדם יותר צריך להפנים את אלה הקודמים לא [sic]" - ולמרות זאת לא מחלקים פרסי נובל לממציאים הגאונים האלו... |
|
||||
|
||||
למרבה הפלא, היה צ"ל "לו". מה עניין הממציאים הגאונים? |
|
||||
|
||||
לא חושב שהמצאת מילים חדשות (להפריד מלחשוב מחשבות חדשות, ולתקוע מילה חדשה על הדרך) היא מלאכה קשה וראויה להערכה, שדורשת קודם השכלה ואימון. [כלומר, מלבד כאלו מצחיקות, כמו "דרדקטורון" (מהתכנית "המילה האחרונה"). זו כבר אומנות.] |
|
||||
|
||||
זו דעתך גם על מלים כמו, נניח, "איזומורפיזם" ו"הומומורפיזם"? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |