בתשובה לאורי פז, 26/06/07 22:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. ניטשה לא אחד מאחרוני האתאיזם המוצהר. 2. אני לא זקוק לאחרים שידברו בשמי, ובטח שהיותם מאחרוני המפורסמים לשאת באידיאולוגיה שנושאת דמיון *כלשהו* לשלי לא מסמיכה אותם לדבר בשמי. (לא שהוא התיימר לעשות זאת.) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האפוריזם מס' 125 של "המדע העליז" לפרידריך ניטשה בישר תקופה חדשה. זו התקופה המודרנית שאותה כינה מקס ובר התקופה של "הסרת הכישוף מן העולם", ואשר מרסל גאושט הבין כ"סופה של ממלכת הבלתי נראה". הפילוסופיה העכשווית הפנימה את מות הא-ל הניטשיאני ואף גזרה ממוות זה את כל המסקנות הדרושות. אלא שהמהפכה המטפיזית שהחלה עם מות הא-ל, כפי שהוגים רבים מראים, מובילה היישר את התיזה בדבר "מות האדם", ולמעשה מתמצית בכך. הפילוסופיה המודרנית היא פילוסופיה של קץ האדם. כדברי מישל פוקו בסיום "המילים והדברים": "האדם הינו המצאה שהארכיאולוגיה של מחשבתנו מראה בקלות את גילה הצעיר. ואולי גם את סופה הקרוב. אם מערכים אלה ייעלמו כפי שהופיעו, [...] אזי נוכל להמר בקלות שהאדם ייעלם, כפי שפנים המצוירים בחול נעלמים על שפת הים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נשאיר את הדיון ביני ובינך. עם ניטשה, מקס ובר ומישל פוקו נתווכח בפעם אחרת. אז, אורי, מה אתה רוצה להגיד לאלעד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסתפק בכל מה שכבר אמרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון בוודאי להגיד שתסתפק בכל שאמרו ניטשה, מקס ובר ומרסל מרסו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 מאיפה העתקת את זה? 2 נו, ונראה לך שהאדם מת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הבאתי דברים בשם אומרם. 2. וכי נדמה לך שא-לוהים מת אחרי ניטשה וחסידיו השוטים כמוהו?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. יש לי חדשות בשבילך: גם ניטשה וגם חסידיו השוטים והאחרים לא חשבו מעולם שאלוהים מת אלא באופן מטאפורי בלבד. במציאות ברור היה להם שאלוהים לא היה אף פעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרסל גאושט? מי זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק מרסל גאושט, מי שזה לא יהיה, זאת הבעיה? מה זה בכלל, כל הדבר הזה, כל התגובה ההזויה הזאת? זה כתוב באיזושהי שפה ידועה של בני אדם? יש קשר בין מילה למילה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, במקרה הזה יש קשר מסוים בין מלה למילה, אם כי התגובה בהחלט הזויה כפי שאמרת - בכל זאת אורי הוא. מאידך גיסא, השמות שהזכיר ידועים, למעט מר גאושט. ואם הכוונה היא לפרוסט, אז מה הוא קשור למות האלוהים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר בפילוסוף צרפתי. במקרה זה התרגום הוא מצרפתית, ובמקרה שלי מרוסית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך כותבים את שמו בצרפתית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Gauchet
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, מצאתי אותו. בעברית - ''גושה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאתה לא מנסה לרמוז שפוקו היה אדוק, מאמין או ירא שמיים באיזה שהוא מובן. כי אם כן, יש לי חדשות מאכזבות בנושא הזה. הקשר הציטוט, אגב, אם הבנתי אותו נכון, הוא בתוך פוסט מודרניזם המדבר על המודרניזם - המודרניזם ששם לו את האדם כאל. הפוסט מודרניזם שולל את כל הנחות היסוד של המודרניזם, ובאותה עת גם כבול בהן ואינו יכול לברוא לו חדשות אלא להתריס כנגד הישנות (זה כמובן אחת מנקודות הביקורת העיקריות על הפו''מ). פוקו ניסה באמירה זו להראות שלמודרניזם יש התחלה וסוף, שלא תמיד היה כאן איתנו. אין הוא מדבר על (מות) האדם, אלא על (מות) השיח על האדם. ממילא אין אצל פוקו דבר אחר חוץ מאדם, שאותו הוא חוגג כאילו היה נזר הבריאה, רק שזו ''חגיגה שחורה'' ולא מודרניסטית (יחסי הפו''מ והטבע, כישות גדולה מהאדם, הם כבר עניין לדיון אחר, וכבר עכשיו המוח שלי נבהל מעצם ההיסחפות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את לא מוצאת שכן אפשר לקרא את זה כדיבור על מות האדם? אם אין לנו אלא את התעתועים הנרטיביים בלי גישה לדבר לכשעצמו, אז הרי שגם האדם (לא הגוף הספציפי, ואולי דווקא גם הגוף הספציפי) איננו אלא עוד יישות נארטיבית שהיא תוצר היסטורי של האבולוציה המחשבתית-תפיסתית. לכן חפירה ארכאולוגית במחשבה האנושית תקלף את הקליפות (מושג טעון ממקום אחר, אני יודע) המושגיות והנרטיביות ותשאיר רק את התפישה (הפעם ב-ש') הישירה (החושית?) ללא המטען התרבותי-חברתי של השיח והנרטיבים. על זה, כך שמעתי, אומר דרידה שאם תקלפי ותפרקי את כל הטקסטים תגיעי בסוף לרובד הבסיסי, טקסט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מות המושג ששמו אדם. זה לגמרי מושג - זה לא האדם-האדם, שעשוי בשר ודם ועומד מול האל. וזה לא האל המוחשי שמוריד גשם וגורם לרעידות אדמה (אלא הכוונה למות האל ה''סמלי'', מות ייצוג האל והדיבור עליו. אל שגם לאחר מותו או כשאינו קיים כלל, הוא גורם לבני אדם חרדות ומצוקות מוסריות). אני חושבת שפוקו בהחלט הניח את קיומו של ''הדבר עצמו''. הרהור ראשוני - היחסים של הפו''מ ופוקו בעיקר עם ה''טבע'', מה שמתחת לתרבות, הם מורכבים. מצד אחד הם מסירים ומסירים את שכבות המודרניזם המזויפות, כמטרה מוצהרת. מצד שני, זה לא בא ממקום ''היפי'' או מחתירה אחר מה שאומרים החושים. אלה לא חבר'ה שמרגישים בנוח עירומים, יחפים ואוכלי בשר נא. הם צריכים את המילים, צריכים את הסובלימציות ואת ההליכה סחור סחור. פוקו ודרידה על אי בודד לא יקימו מחסה אלא ישוחחו על צורתם של אגוזי הקוקוס ומטאפורות אפשריות שלה (רולאן בארת יצטרף לשיחה בחדווה). לא יודעת לגבי דרידה, פוקו בהחלט יקלל כשייפול לו אגוז על הראש, ואח''כ יילך לחפש מי אחראי לצמיחתם של עצי קוקוס מעל ראשם של פילוסופים שנקלעו למקום במקרה. קצת הסתבכתי, כי מאוחר. אציץ בזה שוב מחר בבוקר. ליל''ט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הפוסט מודרניזם שולל את כל הנחות היסוד של המודרניזם, ובאותה עת גם כבול בהן ואינו יכול לברוא לו חדשות אלא להתריס כנגד הישנות". מי המבקרים הטוענים כך ומדוע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בטח כתוב איפשהו במחברת המאובקת שלי מימי הקורס תגובה 101754 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, תודה. אני מכיר היטב את ההגות של פוקו ואין צורך ללמד אותי כאילו זה עתה נולדתי. לאחרונה גם הופיע לאור ספרה המעולה של מורתי ד"ר אילנה ארבל, "פוקו וההומניזם" (הוצ' זמורה ביתן, 2006). אני גם מכיר את ספרו של פוקו על מות השיח של האדם (הופיע בעברית בהוצ' בבל). אינני מבקש לראות את הדברים במסגרת המחלוקת הידועה בין הפוסט-מודרניזם למודרניזם. אלא לבחון את הטיעונים לגופם, נכונים הם אם לאו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין אצל פוקו דבר כזה, לבחון לגופם :-) את מי משרתת בחינה כזו ולשם דיכויו של מי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, לא פוקו והזרם האינטלקטואלי או המיני שהשתייך אליו מענייני כאן, אלא הטיעון שהוא מנסח יפה וקולע לגופו של עניין. הרעיון שביטול הא-לוהים מוליך, לאט ובלי שנבחין בכך, למציאות שקלייב סטייפלס לואיס כינה ''ביטול האדם'' (הוצ' מרכז שלם, תשס''ה) בוטא לפני פוקו ואחרים שהבאתי. קדם לכולם פרנץ רוזנצווייג, בפתח ספרו המונומנטאלי ''כוכב הגאולה''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הבנתי שמה שהוא אמר לא מאוד מעניין אותך אלא הציטוט החלקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין זה ציטוט חלקי שהוצא מהקשרו הענייני. דבריו מבטאים בצורה ציורית את רעיון המתת הא-ל = המתת האדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין נכון- מדובר בהמתת תפיסת ה''אדם'' כישות הומוגנית, או משהו כזה, אבל מה זה מענין אותך. שפנים נעלמים בבטנם של קיבוצניקים (טוב, בחללים קטנים בין געבובי סלעים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קשור בכלל, אבל לא נורא. לרובנו יש מעידות פה ושם. כעת יצאה לך גם אחת משלך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |