|
||||
|
||||
הרוב מיינסטרים, או מעובד למיינסטרים. אם כי בתוכנית האחרונה היה ביצוע קאנטרי מבריק של "נשל הנחש", וקאנטרי בימינו זה די אוונגארד :-) (אני מאוד אוהבת קאנטרי). |
|
||||
|
||||
נו, ועבר לשלב הבא? או שעוד מוקדם מדי לדעת? (אם קאנטרי הוא האוונגרד של התוכנית, לא נראה לי שאטרח לצפות ולו מחוסר עניין מוזיקלי). |
|
||||
|
||||
עבר, בטח עבר. יש לו קול מלאכי. קאנטרי כאמור הוא ז'אנר חתרני למדי בישראל של 2007. בלי קשר לתוכנית. איזה אוונגארד היית מצפה לראות? |
|
||||
|
||||
נתתי שתי דוגמאות (שגם הן לא חתרניות במיוחד, אבל ניחא). |
|
||||
|
||||
רוק כבד לא היה בעונה הזו. בעונה 3 היה אחד מישה שהקיק שלו היה נירוואנה והרשו לו לבצע שיר שלהם, אז אולי זה קצת קשור (נירוואנה זה כמובן גראנג' רוק, אבל עשו לו עיבוד פומפוזי והשיר הפך לרוק כבד). ג'אז לא היה (בלוז היה לפני שבוע. נחשב?) |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח עד כמה אפילו עיבוד פומפוזי של נירוואנה הופך משהו לרוק כבד... אני חושב לכיוון הרוק הכבד הגותי, עם בחורות שמעמידות פנים שהן באופרה ובחורים שמעמידים פנים שהם חיות קדמוניות, סולואים ארוכים ועמוסי דיסטורשן ושירים של 10 דקות. דברים כאלה. |
|
||||
|
||||
אה, זה. אפילו ב-MTV אירופה זה אוונגארד :-)) (האמת, אני בכלל לא בטוחה שזה אוונגארד במשמעות המקורית של המילה. רוק כבד גותי הוא מוזיקה שהייתי משייכת לאגף הדקדנטי דווקא. כמו רוק מתקדם וכמו להבדיל דיסקו). |
|
||||
|
||||
מכיוון שאני אוהב רוק מתקדם אני מוחה בתוקף על הסוגריים, אבל אני נוטה להסכים שהרוק הכבד הגותי כבר עבר את גבול הגיחוך. הבאתי אותו כאנטיתזה לפופ סטנדרטי. בקיצור, לא לצפות בתוכנית למשהו שלא ייכנס ל-MTV? בלעכס. |
|
||||
|
||||
גם אני אוהבת פרוג. זה לא קשור. |
|
||||
|
||||
לנהל דיון על פרוג בסקר של כוכב נולד זה גרוע כמעט כמו לנהל דיון על ++C בסקר של שבוע הספר, ובכל זאת: מה "דקדנטי" כאן, אם כך? אולי אני לא מבין את פירוש המילה. |
|
||||
|
||||
מבחינה מוזיקלית אפשר למצוא אוונגארד בפרוג. מבחינה "סוציולוגית" (הסוציולוגיה של המוזיקה) היא הפכה יותר ויותר דקדנטית עד שהגיע בין היתר ה-Pאנק ונתן לה כדור אחד בL#)*&%)*. |
|
||||
|
||||
אה, הבחינה הסוציולגית צריכה להיות מעניינת? (הפרוג רחוק מלהיות מת, הוא פשוט הפסיק להיות מיינסטרים, ואולי טוב שכך). |
|
||||
|
||||
כן ונכון. |
|
||||
|
||||
אפשר לקבל פרשנות ל"פרוג" ול"רוק כבד *גותי*"? (בעצם, בעיקר דוגמאות). |
|
||||
|
||||
רוק כבד גותי - פוסטמה ששרה כאילו שהיא מרכז העולם, ואידיוט שנובח כמו יצור שלקוח היישר מ"המסע ללב האדמה". פרוג - רוק מתקדם. progressive, אתה יודע. שני הז'אנרים מוכרים למאות מיליונים, ואהודים על עשרות מליונים, כשרובם בטוח שהוא נזר הבריאה, אחד מאותם יחידי סגולה בודדים ששמעו על הז'אנר המסתורי הזה; אנשים שלא יזהו אפילו ז'אנר איזוטרי-באמת אחד. |
|
||||
|
||||
תודה. פוסטמה וכלב נשמעים בהחלט כמו צמד מעניין.:) |
|
||||
|
||||
אתה יכול לתת דוגמאות ללהקות או זמרים משני הסגנונות? (אם כי כל הסיכויים שמעולם לא שמעתי עליהם, אבל לפחות אוכל לחפש אותם ביו-טיוב או משהו ולקבל מושג איך הם נראים או נשמעים) |
|
||||
|
||||
מצטער, לא יכול. אני לא טורח לזכור שמות של שירים/להקות אלא אם הם מוצאים חן בעיניי. |
|
||||
|
||||
הלהקות שנחשבות למייצגות הבולטות של הפרוג של שנות השבעים הן Yes ו-Genesis מצד אחד (ג'נסיס לפני ששינו סגנון והפכו למה שכולם מכירים), ולעומתם King Crimson ו-Emerson Lake & Palmer מצד שני (יש הבדלים די דרסטיים בין הסגנונות). יש גם כאלו שזורקים פנימה את פינק פלויד. עוד להקות מייצגות ופחות מוכרות הן Gentle Giant ו-Van Der Graaf Generator, שגם הן ניחנות בסגנון די אישי שלא דומה לאלו של הלהקות האחרות. מכל אלו, אולי הכי טוב להתחיל עם Camel בכלל ("The Snow Goose" למתחילים ו-"Mirage" למתקדמים), בגלל הסגנון הקליל יחסית שלהם (אני חושד ש"כוורת" הושפעו מהם טיפה). אם אתה מתעקש על יוטיוב, הקליפ הטוב ביותר (מבחינת הנגינה) שיצא לי לראות שם הוא של ג'נטל ג'יאנט, באחד השירים החביבים ביותר שלהם: והנה ביצוע סביר (לא יותר, עדיף המקור) לאחד מהשירים המייצגים של Yes: |
|
||||
|
||||
חמודים לאללה, הג'נטל ג'יאנטס האלה. לא היכרתי. |
|
||||
|
||||
אז אם מסקרן אותך, האלבום שבו השיר הזה נמצא (בביצוע טיפה שונה - הביצוע בקליפ משנה את סדר החלקים של השיר והוא ארוך יותר) הוא Free Hand. עוד אלבומים נחמדים להתחלה הם Octopus ו-The Power and the Glory (אבל פחות או יותר כל דבר מהאלבום הראשון שלהם ועד ל-Free Hand כולל שווה שמיעה למי שאוהב את הסגנון). |
|
||||
|
||||
בתקופה שהייתי מקשיב להם אהבתי מאד את "שלושה חברים" במיוחד הקטעים המסיימים של האלבום (כך!)http://www.progreviews.com/reviews/images/GG-TF.jpg |
|
||||
|
||||
מה דעתך על http://youtube.com/watch?v=02yf6RHIQjQ ? |
|
||||
|
||||
זכור לי ששמעתי ביצוע גרוע הרבה יותר, שבו הזמרת פשוט לא הצליחה לעלות לטונים הגבוהים כמו שצריך, אז אני מניח שלא נורא. באופן כללי אופרה זה לא הקטע שלי. |
|
||||
|
||||
גם לא שלי, אבל אני חושב שזה ביצוע מצויין מבחינת המשחק. מבחינה מוסיקלית אני לא יודע איך להשוות. מאוד-מאוד מוצא חן בעיניי, אבל אין לי מושג איך זה ביחס לביצועים אחרים. |
|
||||
|
||||
אני זוכר שראיתי פעם סרט דוקומנטרי על קובנט גארדן. אחד הסיפורים היה איך הכוכבת של כרמן חלתה ממש לפני ההופעה ולא היה להם under study בגלל חישובי תקציב. ברגע האחרון הם גילו שדסאי פנויה אבל היא לא ממש מכירה את התפקיד. הם הטיסו אותה מפריז והיא התחילה ללמוד וללטש את התפקיד תוך כדי טיסה וכמעט שלא ישנה עד להופעה. מאד התרשמתי מהיכולת שלה להיכנס לנעלי הדיווה במהירות שיא ולהלהיב את הקהל. |
|
||||
|
||||
לטעמי הביצוע לא משהו. המשחק אמנם טוב, אבל הוא משתלט לחלוטין ורואים שהיא עסוקה יותר במשחק מאשר בשירה. זה נשמע יותר כאילו שהיא מדקלמת את הטקסט מאשר שרה אותו, וזאת דווקא אריה שחשוב מאוד להכניס בה רגש. גם בטונים הגבוהים שמעתי ביצועים נקיים יותר, אם כי מצד שני עצם היכולת להגיע אליהם היא לא דבר של מה בכך. (והתזמורת לא מספיק דומיננטית לטעמי האישי, אבל זאת כבר לא אשמתה.) |
|
||||
|
||||
אתה יודע גרמנית ו/או צרפתית? |
|
||||
|
||||
עדיין לא ברמה קרובה בכלל למספקת (גרמנית. בצרפתית אני יודע ''באגט''). |
|
||||
|
||||
שאלתי כי בקישור שנתת לא הופיעו שפות נוספות, ולא הספקתי לעקוב אחרי הכיתוב (דווקא צרפתית אני יודעת איכשהו), ואי לכך אין לי מושג לגבי רמת המשחק... |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא זוכר איפה שמעתי את זה (אופרה לא אחת מתחומי ההתעניינות שלי), אבל הזמרת שם אמורה להיות די מפורסמת, ולפי מה ששמעתי היא סירבה לשחק את הדמות הזאת, שבדרך כלל מוצגת כרשע צרוף, עד שאיזשהו במאי הבטיח לה שהוא ייתן ספין חדש לסיפור. אם תחפשי ביוטיוב ביצועים אחרים של האריה הזאת, לא תמצאי בהן את האמביוולנטיות של האם שדורשת דבר כזה ומאיימת ככה על בתה. מצא חן בעיניי. |
|
||||
|
||||
אפשר בבקשה תרגום של זה ממישהו? http://fr.lyrics-copy.com/serge-reggiani/le-vieux-co... |
|
||||
|
||||
"The old couple
by Serge Reggiani What I like in this duet It is that you make the voice top It is you which know, it is you which say It is you which think and me I am But the great evenings when you cry When you are afraid in your launch It is me which speaks during hours We are in nap an old couple... I do not know any more where I knew you It is at the school or with the puppet I rappell' this ingenuous Which had lost the compass Since I prevent myself you from drinking except the great evenings in the chalouppe When you sing me your vexations We are in nap an old couple... With your head of spaniel Which did not learn how to swim With my mouth to remain only Derrièr' of shandy When the great evenings in the launch We speak about your states of heart And that you defame my wives We are in nap an old couple... " http://babelfish.altavista.com/babelfish/trurl_pagec... url=http://anonymouse.org/cgi-bin/anon-www.cgi/http://ww... |
|
||||
|
||||
אני מכיר את בייבלפיש, תודה. |
|
||||
|
||||
חשבתי שהמייצגים של הרוק הפרוגרסיבי כיום הם Dream Theater שהם אכן מין תיאטרון שמרדים אותי ברוב המקרים. |
|
||||
|
||||
ראשית, לא. שנית, לא דיברתי על היום. שלישית - שוב, לא. Dream Theater מייצגים ז'אנר שהם פחות או יותר הגדירו, שנקרא Progressive Metal, והוא בערך זה - מטאל שמושפע מרוק מתקדם קצת יותר מהרגיל. לפעמים זה עובד די נחמד (היו לדרים כמה אלבומים טובים) אבל בדרך כלל זה משעמם (אותי). מה שכן, הז'אנר הזה כמעט בלי ספק יותר פופולרי כיום מאשר הרוק המתקדם עצמו. לא כל כך ברור לי אם יש כיום להקות מייצגות בצורה חזקה כמו שהיו בשנות השבעים, וכנראה שאין. כמה להקות בולטות שהשם שלהן התקשר עם הז'אנר הן The Flower Kings, Spock's Beard, Porcupine Tree. את שתי הראשונות אני די מחבב (אם כי בשני המקרים, רק לעתים רחוקות יש משהו שאני ממש אוהב, והרוב בינוני) ואין לי מושג מה ההתלהבות מהאחרונה (פורקופיין). בכלל, הלהקה האהובה עלי ביותר משנות ה-90 והשנים האחרונות היא Cast המקסיקנית, שהיא אזוטרית יחסית (וקיימת מאז שנות השבעים). |
|
||||
|
||||
סתם, נזכרתי בדיון 352 |
|
||||
|
||||
כן, בפרט הדיון הזה נכנס תחת ה''אין לי מושג''. אני לא אומר שהם גרועים במיוחד, אבל טרם קרה לי שאחרי שמיעה של אלבום שלהם רציתי לשמוע אותו שוב (ובכמה פעמים ניסיתי שוב ולו כדי לתת צ'אנס). |
|
||||
|
||||
לא ממש פרוג רוק, אבל מאד מאד מומלץ: the mars volta |
|
||||
|
||||
מומלץ כי זו להקה שאתה אוהב, או מומלץ כי זו להקה שנראה לך שאני אוהב על בסיס מה שכבר אמרתי כאן שאני אוהב? |
|
||||
|
||||
כי זו להקה שאני אוהב. וכי הם סוג של אבולוציה1 של הפרוג ה"קלאסי" , שכמו שאמרת בהודעה הקודמת, כבר לא ממש קיים היום. 1 - ווירטואזיות אינסטרומנטלית, שילוב של פרי ג'אז, פסיכודלי ופאנק (בפ' רפה ודגושה), ויצירות יומרניות בנות 12 דקות. |
|
||||
|
||||
אנסה, תודה. |
|
||||
|
||||
הקטע זה השירה שלהם |
|
||||
|
||||
בדיוק. גם בשירה יש סגנון (בפרט, ע"ע הרוק הכבד הגותי המדובר, שבו הן לקול הנשי והן לקול הגברי יש שבלונה מאוד מקובעת, ומאוד חריגה). אני מודה שאם המתחרים היו גם מנגנים (הם מנגנים?) זה היה מרשים יותר. |
|
||||
|
||||
אגב, עוד שאלה קשורה היא מה בעצם השירים שמבצעים שם. עד כמה נפוצים שירים לא מוכרים (כלומר, כאלו שלא שומעים בד"כ באף תחנה ברדיו)? |
|
||||
|
||||
אולי תתן הצצה באתר התוכנית? טוב, סליחה, אז לא. אתה מצפה ליותר מדי. יש שירים ישנים, יש שירים שלא היו להיטי ענק, אבל אין, נאמר, בי-סייד של אבנר שטראוס או מרגלית אנקורי, וגם לא סימפולים של DXM. מה שאני אוהבת, חוץ מכל הקשקושים מסביב, הוא לראות מי יבחר איזה שיר, איך השיר "יושב" עליו, אם מצליחים לתת לו פרשנות חדשה וכולי. אבל ברור שזה הכל מיינסטרימי לעילא. |
|
||||
|
||||
אני לא מצפה לכלום. אני *מקווה* שיהיה בתוכנית משהו שישכנע אותי שהדעה הקדומה שלי לגביה שגויה. כנראה שאין, אבל זה לא כל כך נורא כי הדעה הקדומה שלי (כלפי התוכנית, לא כלפי ההייפ) לא ממש שלילית - סתם אדישה. |
|
||||
|
||||
תראה, לא יבוא משם שום חידוש תרבותי, זה ברור. אבל בעיני הצפייה מאד מהנה. והייתי אומר אפילו שהמילה "בידור" היא קצת מעליבה בהקשר זה. באמת מדובר בשירה איכותית בדרך כלל, ובאמת כל אחד מביא משהו משלו. האם זה אמנות? על הגבול... |
|
||||
|
||||
אין לי בעיה עם תפיסת התוכנית כבידור. פשוט אותי זה לא מבדר יותר מדי. |
|
||||
|
||||
קאן? אם זה שמו של אחד המתמודדים - לא צפיתי בכוכב נולד מלבד כמה פעמים מזווית העין, כשהייתי אצל ההורים. |
|
||||
|
||||
אז לא הבנתי את תגובתך הקודמת. |
|
||||
|
||||
Neue Deutsche Welle זה הז'אנר שכולל את פאלקו, פטר שילינג, NENA וכיו"ב. את המוזיקה של CAN וחבריהם מקובל יותר לכנות "קראוטרוק". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |