בתשובה לליאור גולגר, 22/11/01 14:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מספר הערות למאמר זה - קודם-כל, אין, לדעתי, שום סיבה שהיא להעלות על הדעת, בכלל, שחיים, כפי שיתפתחו בפלנטה מרוחקת כלשהי, ידמו לנו ולו במעט שבמעט. בנקודה זו, חוששני, סדרות "סטאר טרק" למיניהן (האהובות עלי מאד, מכל בחינה שאינה מדעית) הינן קשקוש מוחלט (מרבית היצורים נראים כמעט אותו דבר, נושמים אותו דבר, מחולקים זכר-נקבה, בעלי מושגים די-דומים... נו, באמת). מדוע זה, שיצורים תבוניים במקום אחר בגלקסיה יהיו על בסיס פחמני, ישתו מים או ינשמו חמצן?? אי-אפשר, בשום-פנים ואופן, לטעון "ככה זה בדרך-כלל" - כאשר אין לפנינו בלתי-אם דוגמא בודדה אחת! בהחלט ייתכן גם דבר-קיומן של צורות-חיים גבישיות, צורות-חיים, שינשמו ציאניד ויחשיבו חמצן לרעל טהור (ומבחינה אובייקטיבית - הוא אכן רעל), צורות-חיים, המתרבות בדרכים שאין לנו שום אפשרות לדמיין, ועוד ועוד... אין שום סיבה שהיא, להעלות על הדעת שאנו המודל ליקום הגדול. מה אנחנו כבר? בנוסף על כך, ודאי שאין שום סיבה שהיא להניח, ש*דווקא* כאן, צורות-החיים הבתר-קופיות שעל פלנטה אחת כחולה-ירוקה, הסובבת שמש אחת צהובה ורגילה לחלוטין, אי-שם בזרוע (המערבית!) של הגלקסיה - אחת מני עשרות מיליארדי מערכות-שמש אפשריות! (לפי ממצאים מן השנים האחרונות, חלק ניכר מן הכוכבים - אולי אפילו רובם - נוטים לפתח מערכות פלנטריות סביבם בראשית התפתחותם) - דווקא כאן ייווצרו חיים - תבוניים או לא, זוהי כבר שאלה להוגי-הדעות ולמערכוני-סטירה למיניהם - ואילו כל יתר היקום ייוותר בשממונו. שוב, מה מיוחד בנו?? עבור היקום, אין שום הבדל בינינו לבין אזוב וחזזית. תרבות טכנולוגית? רק עכשיו התחלנו לייצרה. ומי יודע, מה ילד יום? כעת - התרבות, שלנו על כל פנים, מתקדמת בקצב מעריכי. לדוגמא: האש "בויתה" על ידי אבות-אבותינו לפני, בערך, מיליון וחצי שנים. מדי כמה מאות-אלפי שנים, נוסף עוד גרזן למלאי ההמצאות. המהפיכה החקלאית אירעה עם תום תקופת-הקרח האחרונה, לפני כעשרת-אלפים שנה - חישבו, מהי כבר רבבת-שנים אחת, בהשוואה לכל מאות-האלפים שלפניה? - הכתב, הגלגל והמדינות הראשונות - לפני כחמשת-אלפים שנה, הקיטור במאה השמונה-עשרה, החשמל - בתשע-עשרה, האטום והנחיתה על הירח במאה העשרים... הקצב מואץ במידה מדהימה. בתחום הרפואי לבדו, למשל, השיגו בשנות התשעים לבדן התקדמות שוות-ערך לעשורים רבים, רבים לפני-כן. ומי שיכול היה לחזות, לפני עשור שנים בלבד - ב1991 - את השימוש הגובר כיום באינטרנט - שיקום. אין סיבה, אם כן, לשלול לחלוטין את היתכנות הופעתה של טכנולוגיה הולמת לניצול על-המרחב (או ה"על-חלל") כבר תוך ארבעים השנה הקרובות, כבר (אינשאללה) בימי-חיינו. טכנולוגיית על-מרחב פירושה, למעשה, שאנו מתגברים על מחסום האור. הכוכב הקרוב ביותר אלינו, אלפא קנטאאורי, מצוי במרחק בן כארבע שנות-אור - או "פרסק" אחד - מאתנו. בחלליות של היום, יידרשו לנו כמיליון שנה להגיע אליו. ואולם, בטכנולוגיית על-חלל - באופן תיאורטי, כמובן - החללית *תצא* מן המרחב התלת-ממדי שלנו, ותשוב אליו - תוך אפס זמן - ליד אלפא-קנטאאורי - או, בעצם, בכל מקום שהוא. על-פי תיאוריית המיתרים, מורכב יקומנו מעשרה ממדים. תפיסתנו אנו מוגבלת לשלושה, ולפיכך אנו כפופים לחלוטין לממד הרביעי - זמן. ואולם, באם יהא לאל-ידינו *לצאת* ממנו, להגביה מבטנו אל מעל לתקרת-זכוכית זו, של הממד הרביעי, אל הממד החמישי ומעבר... מה שם? רק ההגות, הדת, הדמיון והמדע הבדיוני יכולים לענות לנו על שאלה זו. אבל, יום אחד... והעתיד עולה על כל דמיון. די לקרוא ספרי מדע, שנכתבו לפני כחמישים שנה על "החיים בשנת אלפיים", על-מנת שנווכח בכך. שלכם, דניאל קלטי (הסופר, כן). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נו, כן, זה נחמד לפנטז... אין כל כך הרבה כימיות שמאפשרות יצירת מולקולות מורכבות מספיק כדי לקיים חיים אלא אם כן אתה מוכן להרחיב את המושג "חיים" באופן קיצוני. מקובל לכלול בהגדרת החיים את יכולת ההתרבות, וזאת מחייבת תורשה, וזה מחייב דרגת סיבוכיות מסוימת שלא מתאפשרת עם הרבה יסודות. יש אמנם ספקולציות על חיים מבוססי צורן במקום פחמן, וגם ההשערה של חיים מבוססי קריסטלים נדונה (לפי רעיון נחמד של A.G. CAIRNS-SMITH גם החיים על כדוה"א התחילו בגבישי חימר), אבל מה? זה נותן לך בסה"כ פקטור 3, או בוא נהיה לארג' ונכלול עוד סוגים שלא חשבנו עליהם, קיבלנו פקטור 10. זה לא משנה מהותית את משוואת דרייק. הערותיך בקשר ל"סטאר טרק" ולסרטי מדע בדיוני בכלל מקובלות עלי ברובן - תמיד חשבתי שצורת החייזרים נובעת מאילוצי תקציב, בסופו של דבר מתחת לאיפור נמצא שחקן אנושי למדי - אבל שני מינים (או פחות) זה כנראה קבוע אוניברסלי, יש לזה סיבות אבולוציוניות שאינן קשורות לכדוה"א דווקא. מימדים אחרים, תולעים, חורים שחורים - ללא ספק זה יהיה מאד קול, אבל לפחות בינתיים זה דמיוני לחלוטין, ואם כבר רוצים לדמיין דברים הכי פשוט זה לפנטז שהמשיח יגיע ונוכל לעשות קפיצת דרך לכל מקום שנרצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו - אולי גם הוא יגיע אי-פעם... אולי מאיזה ממד אחר? ;-)) אבל, מלבד זאת - הבסיס לקביעתך, כי שני מינים הם קבוע אוניברסאלי, אינו ברור לי. אחרי-הכל, לפנינו רק דוגמא אחת, בלבד; כיצד זה, אם כן, יש לאל-ידינו לקבוע כללים, שיהיו תקפים לכל השאר? שונה הדבר אם, נאמר, בעוד עשר או מאה או אלף שנה, נכיר עשרות רבות של תרבויות תבוניות, בין שדומות לנו ובין שלא, ונוכל אז לראות, אם אכן חלוקה לזכר ולנקבה היא עניין אוניברסאלי - או לא. ייתכן מאד, דווקא, שרובם יהיו אנדרוגניים - כמו חלזונות, או שיתרבו בצורה לא-מינית - שכפול עצמי, העתקה, התחלקות בסגנון חד-התאיים ועוד. חורים שחורים קיימים - הדבר כבר הוכח מדעית. באשר לממדים גבוהים - תיאוריית על-המיתרים, הגורסת קיומם של עשרה ממדים, חרגה כבר מזה זמן רב מתחום הדמיון גרידא - ואני ממליץ לכולם לקרוא את ספרו המרתק של פרופסור מיצ'יו קאקו "על מרחב", בתרגומו של עמנואל לוטם. כעת - מעבר לכך, אני אישית מאמין, שבממד העשירי כל אשר קיים - חד המה, והאחדות הזו, הכוללת את כולנו, היא-היא אלהים; ואולם, זוהי כבר הגות דתית מפולפלת גרידא, אשר אינה שייכת עוד לתחום המדע. שלכם, דני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אולם זוהי כבר הגות דתית מפולפלת"? צר לי לאכזבך אך תצטרך להתאמץ קצת יותר... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי שני מינים (או פחות) כלומר רביה אל-מינית ידועה ומוכרת לי. גם על חורים שחורים שמעתי, החלק הדמיוני הוא להסתייע בהם למסעות מופלאים במרחב-זמן. לגבי יותר משני מינים, אם אתה מכיר את התיאוריה על התפתחות רביה מינית תוכל להסיק ממנה שלא סביר שיהיו יותר משניים. ואשר לשנים עשר (שלושה עשר?) המימדים של תורת המיתרים, צר לי לאכזב אותך אבל המימדים הנוספים מעוקלים סביב עצמם בגודל קטן מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חורים שחורים קיימים - הדבר הוכח מדעית. באותה נשימה, ראוי להזכיר גם שהוכח מדעית באותה מידה שאם תכנס לחור שחור עם הרגליים קדימה, עד שהראש שלך יכנס לטווח ההשפעה, המולקולות ברגליים שלך יקרעו אחת מהשניה. אז כן, יכול להיות שתגיע למקום אחר ביקום (אם כי לא סביר. אף אחד לא גילה על היום ''חורים לבנים'', וגם אין סיבה לחשוב שיש), אבל תגיע לשם בתור קוורקים. בהצלחה עם הפאזל. תאוריית העל-מיתרים, כפי שאתה ודאי יודע, מדברת על מימדים מרובים שמקופלים בתוך אזורים מזעריים מאוד בתלת-מימד. במקסימום, תוכל לנוע חצי מילימטר לאיזשהו כיוון באפס זמן. הידד. מד''ב זה כיף, אבל לא צריך לבלוע הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"במקסימום, תוכל לנוע חצי מילימטר לאיזשהו כיוון באפס זמן. הידד." - עכשיו, בוא נחשוב כמה זמן יקח לעבור שנת אור? - וואו! מגניב! זאת, כמובן, מבלי לומר שיש לכך סיכוי... :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל לא בדקת כמה זמן יקח לך לשלב לעל-חלל כל פעם מחדש.. (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תוכל לנוע חצי מילימטר לאיזשהו כיוון באפס זמן. הידד." מדובר כאן במימד אחר. אתה תוכל לזוז (לא חצי מילימטר, אלא פחות מאורכו של אטום - ומי אמר שבאפס זמן?), אבל בכיוון אותוגונלי למרחב שלנו - מה שאומר שלא תזוז במרחב שלנו כלל. <ספקולציות> אם המרחב שלנו הוא יריעה במרחבים המכווצים, אולי התזוזה הזו תוציא אותך ממנו, אז הייתי מחפש שפן ניסיונות אחר. </ספקולציות> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה לגבי מה ששותים ונושמים החייזרים. באיזשהי קריקטורה אמריקאית שתורגמה למספר ספרים בעברית (למשל "האדם והחלל" בסדרת טיים לייף הזכורה לטוב) נראה מעין יצור כלבי על פלנטה מדברית הצורך אמוניאק, כשהוא הולך הלום צמא ומבקש: "אמוניאק! אמוניאק!". בתוספת שהובאה במקום כלשהוא על קריקטורה זו, נראה משה, האסטרונאוט הישראלי הראשון שנוחת בפלנטה (ודוגמה לאבולוציה שלילית, ככל הנראה) תוהה: "בו'הנה, למי קראת 'מוניאק'?" | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |