|
בעצם, אתן לך דוגמא עכשווית משלי: בשנה שעברה קראתי טקסט של ג'ון סירל על רציונאליות וחברה. סירל הוא הוגה שכותב בצורה פשוטה עד-פשטנית, ולרגע לא עלה בדעתי שאני לא מבין או מחמיץ משהו חשוב. בינתיים השכלתי קצת יותר, ויצא לי לקרוא עוד הוגים שכותבים על הקשר בין תפיסות רציונאליות לבין חברה. עכשיו, כשאני יכול להעמיד את ההצעה של סירל ביניהם, אני פתאום מבין שכל מיני פסקאות שקראתי אצל סירל היו בעצם תשובותיו לתיאוריות אחרות של רציונאליות. אני יכול גם להצביע על קשר בין המתודה שסירל בוחר בה להוכחת טענותיו לבין התוכן של טענותיו (שוב, מתוך השוואה עם מתודות שמשמשות הוגים אחרים). בקיצור, אני רואה את הספר באופן שונה לחלוטין. אני מתאר לעצמי שאם הייתה לי הכשרה מתאימה בפילוסופיה של השפה, היה מתווסף להבנה שלי רובד נוסף (כי סירל הוא פילוסוף אנליטי) וחוזר חלילה לתחומים נוספים.
כשאני קורא פרשנים או סיכומים אני מניח שהם כבר עשו חלק מהעבודה הזאת - שאין לי את הכלים לעשות ואני אפילו לא יודע שאני צריך לעשות - בשבילי.
|
|