בתשובה ליהונתן אורן, 24/06/07 21:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אמשול לך משל למה הדבר דומה. לחברי הורידו במבחן בספרות נקודות על פרשנות שהוא נתן לשיר של יהודה עמיחי (טרם עלייתו לישיבה של מעלה), שבמקרה היה ידיד של המשפחה. מנעוריו היה ידידי עז באופיו ובלי היסוס הוא התקשר לסופר המפורסם שלא רק קיבל את הפירוש, אלא טען שזו היתה כוונת המשורר, להבדיל מההבלים שניסתה ה''מחנכת'' לכפות. זה לא עזר, הציון נשאר בעינו. (סיפור אמיתי) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מנמק את דבריך היטב על סמך הטקסט, בד"כ לא ירדו לך נקודות אלא אם המורה טמבל/ית או בבחינות בגרות אם נפלת על בוחן שבודק כמו מכונה. זה מזכיר לי שנתנו לאיזה מורה לבדוק חיבור ולתת לו ציון והוא נתן לו אא"ט 60 או פחות. את החיבור כתב סופר ידוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זאת דוגמא נגדית טובה. ההתרשמות שלי היא שברוב הטקסטים במדעי הרוח המצב די שונה: לרוב יש לנו הרגשה של הבנה, שמבוססת על כך שהטקסט מורכב ממשפטים בשפה מדוברת, בשעה שלמעשה ההבנה האמיתית חומקת מאיתנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם, אתן לך דוגמא עכשווית משלי: בשנה שעברה קראתי טקסט של ג'ון סירל על רציונאליות וחברה. סירל הוא הוגה שכותב בצורה פשוטה עד-פשטנית, ולרגע לא עלה בדעתי שאני לא מבין או מחמיץ משהו חשוב. בינתיים השכלתי קצת יותר, ויצא לי לקרוא עוד הוגים שכותבים על הקשר בין תפיסות רציונאליות לבין חברה. עכשיו, כשאני יכול להעמיד את ההצעה של סירל ביניהם, אני פתאום מבין שכל מיני פסקאות שקראתי אצל סירל היו בעצם תשובותיו לתיאוריות אחרות של רציונאליות. אני יכול גם להצביע על קשר בין המתודה שסירל בוחר בה להוכחת טענותיו לבין התוכן של טענותיו (שוב, מתוך השוואה עם מתודות שמשמשות הוגים אחרים). בקיצור, אני רואה את הספר באופן שונה לחלוטין. אני מתאר לעצמי שאם הייתה לי הכשרה מתאימה בפילוסופיה של השפה, היה מתווסף להבנה שלי רובד נוסף (כי סירל הוא פילוסוף אנליטי) וחוזר חלילה לתחומים נוספים. כשאני קורא פרשנים או סיכומים אני מניח שהם כבר עשו חלק מהעבודה הזאת - שאין לי את הכלים לעשות ואני אפילו לא יודע שאני צריך לעשות - בשבילי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע כמו סצינה מסרט של וודי אלן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר הרחבה? (מה השיר, ומה הפרשנויות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שנים בערוץ אחד שודרה תוכנית עם משפחתו של עגנון. נכדתו סיפרה שם שהיא קיבלה פעם שיעורי בית בספרות על יצירה של עגנון. היא ביקשה את עזרתו ואחרי שעיין בדף וקבע ש"אלו שאלות קשות מאוד" הוא הסכים לעזור לה. היא קיבלה ציון 80 על העבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה הזאת, יחד עם תגובה 448313 מתחילות להשמע כמו אגדה אורבנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבורך היא אכן אגדה אורבנית. עבורי היא עובדה (העובדה היא שהנכדה סיפרה את זה, כי ראיתי את התוכנית. זה לא אומר שהסיפור עצמו נכון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם קראתי על איזשהו ויכוח היסטורי, האם צ'ארלי צ'פלין האמיתי הגיע למקום ה-3 או למקום ה-33 בתחרות צ'ארלי צ'פלינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם קורט וונגוד לא עזר לרודני דנג'רפילד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא וונגוט? ד' בסוף עשויה להפוף ל-ט' בגרמנית, אבל למיטב ידיעתי, זה לא הולך בכיוון ההפוך אף פעם. תקן אותי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי אתה צודק בקשר לשם. בגרמנית ד' נהיית אילמת כאשר אחריה מוצבת ט', כמו למשל במילה Stadt. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |