בתשובה לצחי ברזיק, 07/05/00 5:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כאדם שפוגש מידי יום מדענים, כחלק מעבודתי, אני רוצה לערער על הטענה שהעולם מתחלק למי שחי בעבר ומי שחי בעתיד, שיש "טכנופובים, טכנופילים ומדענים מטורפים". יש מספיק אנשים שאינם רודפי גדג'טים מובהקים, ובכל זאת מכירים בהצלחותיה של הטכנולוגיה לשפר את חיינו, יש מספיק מדענים שפועלים לשפר את העתיד בלי ליצור לנו פרנקנשטיינים קטנים. בכלל - כל המושג של "מדען מטורף" הוא אחד הדברים ההרסניים ביותר שנוצר למודרניות. ילדים קטנים, כשאומרים להם "מדען", חושבים "מטורף". כשהם מתחפשים למדען בפורים, תמיד יש שם מוטיבים של השתלטות על העולם, של אכזריות קרה, של טירוף. (מוח, מ"פינקי והמוח", הוא, על כן, ספין-אוף משעשע לרעיון המדען המטורף). זו אחת הסיבות לקרנו היורדת של המדע. אנשים "רוחניים" מוצגים כקרובים יותר לכולנו, ולכן מסייעים יותר ותורמים יותר, בעוד שהמדענים הם מרוחקים ועוסקים בנושאים שאינם נוגעים לנו לחלוטין. למי אכפת שהרפואה המודרנית העלתה פלאים את גיל התמותה הממוצע וכמעט ונטרלה תמותת ילדים? למי אכפת שכל אומות המזרח לא הצליחו לעשות בשלושת-אלפים שנה מה שהרפואה המודרנית השיגה תוך כמה עשרות שנים? עדיין אנשים מזלזלים ברופאים, ונוהרים אל רופאי האליל מתוך אמונה שהאמת שלהם עמוקה יותר וצודקת יותר. יש לנו המון טכנופובים, זה נכון, אבל להגיד שחות מהם יש רק "טכנופילים" ו"מדענים מטורפים", זה להצטרף לצד של הטכנופובים, ולשלול את קיומה האפשרי של קבוצה שלישית, ה"נורמלית" - אלה שחיים בהווה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שאתה צודק, ושיש בעולם אנשים נורמלים, אבל אני לא פגשתי אף אחד מהם. כן, אני מודע לעובדה שאני מצטרף לצד של הטכנופובים. כן, אני מודע לעבודה שאני מגדיר את עצמי כטכנופוב. טכנופוביה היא לא ערך בינארי של כן או לא, יש בה דרגות שונות, ואני בטוח שכל אדם רציונלי שיעצור ויחשוב לרגע, יגיע למסקנה שגם הוא לא חף ממנה. האנשים היחידים שניצלו מן הפגע, לדעתי, הם האנשים שאובססיביים לגבי הטכנולוגיה ומוכנים לקבל כל שטות, בתקווה שהם יספיקו לחיות ב''עתיד'' שהם כל כך מצפים לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אסף, סליחה על הסטייה מהנושא שאתה כה מעוניין לדון בו...) מה ההגדרה שלך לטכנופוביה? אדם שלא מעוניין בשימוש בתרופה שהוכחה כבעלת השפעות קטלניות במקרים מסויימים - האם הוא טכנופוב? מכיוון שאני אינני טכנופוב, ואף איני טכנופיל, אני תוהה מה יצרף אותי לאחת הקבוצות הללו? אין לי פאלם-פיילוט, אבל מצד שני אני לא מתנגד למחקרים בהנדסה גנטית. אין לי DVD, אבל מצד שני, אני לא חושב שצריך להפחית את מספר האנטנות הסלולריות (למעשה, אני חושב שצריך להגדיל את מספר האנטנות - ככל שהאנטנות צריכות לכסות פחות שטח, כך הן יכולות לפעול בעוצמה נמוכה יותר, והשטח ה"מסוכן" מצטמצם לאזור מאוד קטן סביב לאנטנה). אז מה אני? פיקציה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם היית מוכן שישימו אנטנה סלולרית על גג הבניין שבו אתה גר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אולי סוף סוף הסלקום העלוב שלי יקלטו משהו כשאני בבית. (חובת הגילוי הנאות: אני גר בקומה ראשונה בבניין בן 3 קומות, אך אין בכך כדי להשפיע על עמדתי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני דברים פולטים קרינה שכנראה מסכנת את האדם במידה והוא קולט הרבה ממנה: האנטנה הסלולרית (כל הזמן), ומכשיר הטלפון הסלולרי (בעיקר בזמן שיחה). האנטנה פולטת הרבה יותר קרינה מהמכשיר, ולכן תקנות הבטיחות מגבילות את התקנתה במרחק של לפחות שישה מטרים מהאדם הקרוב אליה ביותר. את מכשיר הטלפון, לעומת זאת, אנחנו מצמידים ממש לראשנו. אפילו שישה סנטימטר אין בינו לבין מוחו המתבשל (לכאורה) של בעליו. הקרינה אשר נפלטת מהמכשיר היתה אמורה לכן להדאיג אותנו הרבה יותר מהאנטנה שכאמור מרוחקת מאיתנו מרחק כמה מטרים טובים, ובדרך כלל הרבה יותר. ופה המילכוד: בזמן שיחה סלולרית, ככל שהאנטנה הקרובה ביותר רחוקה מאיתנו, נאלץ מכשיר הטלפון שלנו "להתאמץ" יותר, כלומר לשדר סיגנל יותר חזק, ובהתאמה עולה רמת הקרינה שנפלטת ממנו בזמן השיחה. מכאן שהמסקנה של דובי נכונה - ככל שהאנטנה הסלולרית קרובה יותר (כמובן לא יותר מאותם שישה מטרים בטיחותיים), כך נספוג פחות קרינה בזמן שיחה בטלפון סלולרי. מ.ש.ל. לסיום יש להדגיש ש(למיטב ידיעתי) אין עדיין ממצאים מדעיים מוכחים לגבי השפעות הקרינה הסלולרית הנגרמת משידור בתדרים הקיימים על גוף האדם. מול כל מחקר יש מחקר נגדי, ויש מחקרים שיפריכו מכל וכל גם את המסקנות שהבאתי כאן. זו, בכל אופן, התפיסה המקובלת כיום גם על גורמים נטולי אינטרס בתעשיית הטלפוניה הסלולרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתת פה הוכחה מפוקפקת למדי לכך שעדיף להרבות בפיזור אנטנות סלולריות ויש לי כמה השגות: טענת ששישה מטרים בין אנטנה לאדם הקרוב אליה ביותר הוא מרחק בטיחותי, ללא התייחסות לעצמת השידור, סוג האנטנה, מצב שבו יש מספר אנטנות על אותו התורן ועוד כמה גורמים שעלולים להיות רלוונטיים להשפעה של אנטנה סלולרית על הבריאות. זה גורם לי לפקפק באמינות הטענה הזו ולהאמין שהיא מבוססת על פרסומים של חברות הטלפונים הסלולריים שמופיעים לאחרונה בעיתונות היומית. אני שואל למה שישה מטרים ולא ארבעים למשל? התשובה היא פשוטה. שישה מטרים זה מרחק שמאפשר לחברות המפעילות לרחוץ הנקיון כפיהן במחיר סביר שלא פוגע בכדאיות הכלכלית של הענף. לו היו מדענים מחליטים שהמרחק המועדף הוא 40 מטרים, היה נוצר מצב שבו הענף כולו היה נעצר, עד לפיתוח טכנולוגיות חדשות שיאפשרו להקטין את המגבלה הזו. כאן מגיעה השאלה החשובה. האם מי שקבע את המרחק 6 מטרים חיפש מהו המרחק המתאים לשמירה על בריאות הציבור תוך בחירה במסקנות המחמירות ביותר? או שהוא חיפש תקן שיאפשר לתת הרשאה להצבת אנטנות סלולריות בתוך ריכוזי אכלוסיה שיתנו מראית עין של התייחסות לבריאות הציבור. על סמך ההיכרות שלי עם מערכות השלטון במדינת ישראל אני נוטה להאמין בגרסה השניה. זו אינה טכנופוביה אלא פשוט חוסר אימון בממשלה ובגופייה. לפני מספר שבועות פרסם עיתון העיר את רשימת האנטנות הסלולריות באזור ת"א. מתברר שברוב המקרים האנטנות הללו מוסתרות בתוך דירות בלי שהשכנים מיודעים עליהן, במיקרים אחרים הן ממוקמות על בנייני ציבור, לרוב כאילו שנותנים שירותים לאוכלוסיות חלשות, בתי חולים, בתי אבות ובדרום העיר בתי ספר. ציינת שהמדענים לא הצליחו להוכיח קשר בין קרינת מיקרו לנזקים שהיא כביכול גורמת, לדעתי אסור היה לאפשר שימוש במכשירים הללו לפני סיום המחקר. במצב הנוכחי, כאשר ישנן קבוצות לחץ בעלות אינטרסים שיכולות לקנות מחקרים ולקבור מסקנות של מחקרים לא מחמיאים, כאשר יש להן כבר לובי פוליטי וחסות על מחקרים באוניברסיטאות, יהיה קשה מאוד מדען שיש בידו הוכחה חד משמעית לנזק הזה, להביא אותה לידיעת הציבור ולגרום לגורמים הרלוונטיים לממש את מסקנותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, ברשותך, לא נתתי הוכחה מפוקפקת כי לא נתתי הוכחה בכלל. בסך הכל ניסיתי לתמצת לכמה משפטים את הקונצנזוס *של הקהילה המדעית* לגבי שאלת הסכנות הטמונות בחשיפה לאנטנות ולמכשירי טלפון סלולריים. ברור לי שסילוק פראנויות של הציבור שאין להן בסיס עובדתי באמצעות הבאת העובדות הוא משימה קשה עד בלתי אפשרית, ובכל זאת זה האמצעי בו אני ממשיך לדבוק במקרה הזה. המחקר המקיף והמעודכן ביותר שאני מכיר (ואני, כאמור, ממש לא מומחה לתחום) פורסם ע"י אחד ג'ון מולדר, פרופסור לאונקולוגיה מוויסקונסין. האיש הוא איש אקדמיה "טהור", ואין שום עדות לקשר כלשהו שלו עם גופים מסחריים מהתעשייה. המחקר של פרופ' מולדר קובע באופן חד משמעי שכל עוד נשמר הכלל הבסיסי שציינתי בהודעה המקורית, דהיינו שמירת מרחק של כשישה מטר מהאנטנה, אין באנטנות הסלולריות כל סכנה לבריאות הציבור. הדבר נכון גם אם ישנן כמה אנטנות על אותו תורן ואינו תלוי בעצמת הקרינה כל עוד היא בגבולות הנורמלי באנטנות מהסוג המדובר. אתה מוזמן בחום ללכת ולקרוא את תמצית המחקר (הארוכה אך מסודרת יפה כ- FAQ) שהזכרתי פה. במסגרת הגילוי הנאות המקובל באקדמיה ישנן שם מספר הפניות למחקרים הטוענים שהצליחו להוכיח קשר נסיבתי בין חשיפה לתדרי רדיו ובין מחלת הסרטן ומחלות אחרות. כל מחקר כזה נבדק במסגרת עבודתו של פרופ' מולדר, ולמעשה אף אחד מהם לא הצליח "להחזיק מים" ולשנות את המסקנה החד-משמעית של הפרופסור לגבי ההעדר המוחלט של סכנה לציבור מאנטנות שהותקנו כחוק. גם לשאלות המשניות שהעלית (למה שישה מטרים ולא ארבעים, וכו') תמצא תשובות מפורטות במחקר הנ"ל, והכוונה לתשובות שאינן לקוחות מעולם התככים והשחיתויות אלא מתבססות על מדידות מדעיות ברורות ומדויקות של עוצמות הקרינה מסביב לאנטנה במרחקים שונים. התקן הנהוג במדינת ישראל, רק להשכלה כללית, לא שונה ולעתים אפילו מחמיר מזה של רוב המדינות המערביות. לינק למאמר: http://www.mcw.edu/gcrc/cop/cell-phone-health-FAQ/to... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עומדים להתקין בתוך שטח פרדס במרחק של כ-350 מטר מביתי אנטנה של סלקום ,עד כמה עלולה הקרינה הנפלטת ממנה להשפיע עלי ועל שכני שקרובים אליה עוד יותר.האם הבנתי שמרחק מינימלי של- 6 מטר דיו כדי למנוע אפשרות להפגע? אגב, החלו כבר בהכנות תשתית להצבת האנטנה בזמן הלא רחוק.מי שמבין באופן מקצועי בנושא מוזמן ומתבקש להגיב | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא איזה שטח אמורה האנטנה לכסות. או, במילים אחרות, מה המרחק ממנה עד לאנטנה הקרובה ביותר? בלי הנתון הזה, אי אפשר לתת תשובה מדוייקת לגבי כמות הקרינה שצפויה לנבוע משם. עם זאת, אפשר להיות בטוחים מאוד ש-350 מטר הם די והותר מרחק (כדי שהקרינה תהיה מסוכנת במרחק כזה, האנטנה תצטרך להיות מתוכננת לכסות שטח של כמה עשרות קילומטרים רבועים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שהמונח "טכנופוביה" יצר פה אי הבנה. אתה מתיחס אליו בצורה מלולית, אני מתיחס אליו כאל אוסף של תכונות. לפי ההגדרה שלי, הטכנופוביה נעה בין פחד מטכנולוגיה לאמונה דתית בה, דרך בערות. אני לא מכיר אותך מספיק כדי לדעת בדיוק במה מתבטאת, אם בכלל, הטכנופוביה שלך, אבל אני לא מכיר אנשים רבים במיוחד שאין להם שום רתיעה ממכשור, או שהם לא תופשים אנשי מדע מסוימים כדמויות מיתיות. בין אם זה מתבטא בחשש עמוק מפני הפלאפון שלהם (ולאו דווקא מסיבות בריאותיות), או בין אם הם מאמינים בכל מילה שרופא או טכנאי מכונות כביסה אומר להם באמונה דתית עמוקה, הם טכנופובים. גם אני כזה (אבל לפחות מודע לעצמי), ורוב הסיכויים שאפילו (!) אתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שהסביבה שלי אינה מאפיינת את רוב האוכלוסייה מכיוון שאני מוקף אנשים בעלי נטיות טכניות ומקצועות טכנולוגיים. אבל כל אדם בעל הגיון בריא וידע בסיס יכול להבין את מה שטכנאי מכונות הכביסה, או הרופא אומר לו (ואפילו מכונאי הרכב) למעט מיקרים שבהם אותו מכונאי או טכנאי מנסה לרמות אותו ומתאר בעיות מנופחות מאוד. למעשה שתי גישות שאתה מציין נובעות מחוסר ידע. רוב האנשים לא ממש יודעים מהי קרינה. הם יודעים שאי אפשר להרגיש אותה ושהיא גורמת סרטן. ולכן יצאה היסטריה סביב עניין האנטנות הסלולריות. רוב האנשים גם אינם מבינים בהנדסה גנטית ולכן הם מפחדים מאוכל מהונדס. העניין הוא שהידע הזה ניתן לרכישה (דרך ספרי ועיתוני מדע פופולארי ותוכניות טלוויזיה), לפחות ברמה שתאפשר להתגבר על הפחד או ההערצה האילו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טכנופוביה הנה, כשאר הפוביות, \פחד\ או \רתיעה\ מטכנולוגיה. יתכן והיא, כפי שאתה אומר, קיימת במדה זו או אחרת בכל אדם, אך ברור לנו כי התואר "טכנופוב" לא יוצמד לכל אחד, אלא רק מעל רף מסוים. כנ"ל, כמובן, לגבי רוב המאפיינים האחרים של בריאות/חולי הנפש. אתה יכול להגיד "אבל הטכנופוביה ש*אני* מתכוון אליה..." - אבל זה שומט את הקרקע מרגלי הדיון שאתה מקיים. יכול כל אחד מהמשתתפים לבוא ולהגיד, ע"פ אותו הגיון, "כאשר *אני* אומר טכנופוביה, כוונתי למעשה לבננה ספליט" - אולם כך לא נגיע רחוק. הקשר שאתה יוצר בין טכנופוביה לבין בערות, או אמונה במה שאומר לך טכנאי מכונות הכביסה או מכונאי הרכב שלך, פשוט אינו הגיוני. אתה בוחר להאמין לאנשים שזה מקצועם, בדרך כלל מתוך הידיעה הפיסית הפשוטה של "אם הוא תיקן את האוטו ההוא, מן הסתם יצליח לתקן את שלי." אין זה קשור לטכנולוגיה כלל. ולכן צודק דובי כאשר הוא מוסיף את ה-"נורמאלים" לחלוקה. הנורמאלים אינם נטולי חששות מהטכנולוגיה, אולם הם משתמשים בה בכל זאת - אם במדה ואם שלא במדה. כמובן שגם חלוקה זו גסה מאד. לשם הדוגמא: אתה ואני נמצאים שנינו, לדעתי, בתחום הסקאלה של הנורמאלים. אולם אני קרוב בהרבה לקצה "המדען המטורף" ממך... (אם כי - במחשבה שניה - כל אדם העורך סאונד בעזרת מחשב, יש בו משהו מן המדען המטורף...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שיש נורמה, וברור שאם קיימת נורמה, קיימים נורמלים. אבל מנקודת מבט אוביקטיבית (שלי, כמובן:)) גם אותם נורמלים נוטים לחשוש מטכנולוגיה שאינה מובנת להם. בתור איש מחשבים אתה יודע, לפחות באופן כללי, איך המכשיר הזה פועל - וזו הסיבה שאתה לא חושש ממנו. לעומת זאת, לא את כל הפרטים של הטכנולוגיה שמקיפה אותך אתה מכיר ומבין, והבערות שלך גורמת לחשש מהם, מודע או לא מודע. אתה יכול להתווכח איתי עוד, ולהמשיך את הסטיה מהנושא המקורי, אבל לא תצליח לשכנע אותי שאין בך שום פחד מהלא-מובן. במקרה שכן תצליח, אני אחליט להגדיר אותך בצד השני של הסקאלה. כמו שאמרת, בן אדם שעורך סאונד בעזרת מחשב לא יכול להיות לגמרי בסדר בין האוזניים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמע, אני מוכן להתערב שאתה לא יודע את הטכנולוגיה המדויקת של בניית ארבעת הקירות המקיפים אותך בעת קריאת הודעה זו - ומה בכך? או השיטות המדויקות להכנת מזון קפוא/ארוז/מיובש משומר. נסה, בבקשה, לשכנע אותי שאתה מפחד בתת מודע מקופסת שימורים, ואשמח להגדיר אותך כטכנופוב... אני, בכל אופן, מצהיר כאן קבל עם ועדה: איני חושש ממנה חמה! איני פוחד מסנפרוסט! אולי אני באמת "המדען המטורף" - הא הא הא הא!... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהיכרותי עם מדענים מצאתי שדימוי הפרופסור המפוזר מתאים לרובם הרבה יותר מדימוי המדען המטורף. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |