|
הוא צודק שיש סחבת ועינוי דין ושהבג"צ עוסק בנושאים שהם בתחום הויכוח הפוליטי. אבל הניתוח שלו איננו נכון. האמון בכל מערכות המימשל ירד. אם הייתי מנתח את מה שקרה בניתוח קונספירטיבי, הייתי אומר שהמערכת הפוליטית הגישה למערכת המישפטית חבל ארוך שיתלה את עצמו. בית המישפט העליון נשאב לוואקום שיצרה המערכת השלטונית- ממשלה וכנסת. בית המישפט העליון נגרר לתחומים בהם הכנסת פעלה בניגוד לחוקים שהיא עצמה חוקקה. אינני זוכר את המיקרים, אך אני זוכר שהבקשה של השופטים מחברי הכנסת ללכת על פי החוקים שהם עצמם חוקקו נשמעה לא פעם. בית המישפט העליון כופף עצמו לרשות מערכת הביטחון עד שהפך כמו שלושת הקופים. אחת הפסיקות היחידות נגד מערכת הביטחון היתה כשאנשיה איבדו כל מידה של זהירות והצהירו בריש גלי שהנימוקים לתוואי הגדר/חומה אינם בטחוניים אלא אחרים. אם פרידמן היה מתנפל על מערכת המישפט כדי לחסל את תופעת עינוי הדין, לא היו כועסים עליו כל כך. הדברים הללו כנראה לא כל כך מעניינים אותו. רק הצדדים הפוליטיים מעניינים אותו.
|
|