|
||||
|
||||
להלן מכתב שרץ במייל חזק האם פרופ' דניאל פרידמן הוא הקשר החזק להון שלטון משפט קרא ותחליט לבד לכבוד הועדה למינוי שופטים משרד המשפטים ירושלים חברי ועדה נכבדים הנדון: מועמדות עורכת הדין גב' דליה טל – התנגדות עקרונית למינוי לבית המשפט העליון 1. נחרדנו לראות את שמה של עורכת הדין גב' דליה טל, שותפה בכירה במשרד קנטור, אלחנני, טל ושות' כמועמדת לתפקיד שופטת בית המשפט העליון (הודעת שר המשפטים לפי כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים) תשמ"ד – 1984, ילקוט הפרסומים תשס"ז מס 5667, עמוד 2860 (21.5.07)). עורכת הדין טל היא ראש וראשון ליועצים המשפטיים של אחת הקבוצות הבנקאיות הגדולות במשק: בנק לאומי לישראל בע"מ והחברות הבנות. בתוקף תפקידה היא משמשת, מזה שנים, כאשת הסוד וכיד ימינה של אחת הדמויות החזקות במשק ובמערכת קבלת ההחלטות בישראל. הכוונה לגב' גליה מאור, המנהלת הכללית של בנק לאומי לישראל בע"מ. היחסים הקרובים-עד-מאד הללו הובילו לכך שעורכת הדין טל מכהנת כיועצת משפטית אישית למנכ"לית הבנק, כיועצת משפטית לדירקטוריון הבנק וכיועצת משפטית לבנק עצמו (כולל החברות הבנות), מזה כעשרים שנה ברציפות ובכל קשת ההליכים העיקריים בהם מערבת קבוצת בנק לאומי. 2. הגב' טל מעורבת, עד צוואר, בפעולות חקיקה המיועדות לחזק, לבצר ולמקסם את רווחי המערכת הבנקאית בישראל; היא משמשת כשתדלנית המשפטית הראשית (lobbying) עבור המערכת הבנקאית ביוזמות חקיקה שונות (דוגמת: חיזוק המערכת הבנקאית והגדלת רווחיותה במסגרת רפורמת וועדת בכר). היא כל כולה מזוהה – ברמ"ח איבריה ושס"ה גידיה – עם המערכת הבנקאית. היא יוצאת המערכת השלטונית (בנק ישראל) שחברה אל מערכת ההון (ייצוג בנק לאומי). היא היא מגלמת ומסמלת את היחס המעוות והמסוכן בין ההון והשלטון בישראל. 3. בשעה זו, בה החישוקים של הסולידריות הברתית עומדים על סף קריסה; בשעה זו בה הפערים בין החזקים לבין העניים, בין אלו הנהנים מה – dolce vita לבין אלו הנאנקים בפריפריה תחת נטל החוב; שעה שבה הריחוק והעזובה הגיעו לשיא של-כל-הזמנים מועמדותה דווקא של עורכת הדין טל לבית המשפט העליון הוא מעשה המבטא קהות-חושים, אטימות-חושים וניתוק מוחלט. היא עשתה כל אשר לעיל ידה כדי למנוע מרוב לקוחות המערכת הבנקאית את מימוש הזכויות המגיעות להם על פי חוק. קשה למצוא גורם משפטי, שסירס ורוקן את מכשיר התובענה הייצוגית כנגד המערכת הבנקאית מכל תוכן ממשי, מאשר אנשי משרדה של עורכת הדין הגב' דליה טל. אין לך תמרון משפטי ואין לך מכשול פרוצדורלי שלא הוערם בפני הלקוחות – גם שעה שדבר הפרת החוק היה גלוי וברור. 4. מערכת המשפט יקרה לנו. היא המעוז האובייקטיבי ביותר לאזרח בריבו עם השלטון. הריב של האזרח בישראל הוא - לעת הזאת - עם שלטון ההון. יותר משהשלטון מאיים על חירות הפרט ועל זכויות האדם, מאיים ההון - והתאגידים הבנקאיים בראשו - על חירות הפרט ועל זכויותיו. מינוי הנציגה המובהקת - בהא הידיעה, הדברית המרכזית ומקדמת האינטרסים הראשית של תאגידים בנקאיים אלו במסדרונות החקיקה (הכנסת) ובחדרי השלטון (האוצר ובנק ישראל) עלול להיראות, חלילה, כהשתלטות התאגידים הבנקאיים (ליתר דיוק: המגה - תאגידים בנקאיים) על בית המשפט מבפנים. עורכת הדין הגב' דליה טל גרפה ממון רב - מיליונים רבים של שקלים - מייצוג המערכת הזו. היא יצרה, עיצבה וגוננה על פרקטיקות בנקאיות רווחיות עד-מאד, חלקן מפוקפק לחלוטין. חלק מפרקטיקות אלו נפסל, אפילו, על ידי הפיקוח על הבנקים (דוגמת 'מלכודת הדבש' של הריבית המשתנה ועמלות שונות ומשונות), חלק מהסעיפים בחוזים האחידים של בנק לאומי נתונים לביקורת בפני בית הדין של חוזים אחידים ובבית המשפט העליון עצמו. 5. כיצד יחוש אדם מן הישוב, לקוח של הבנק, שעה שהשופטת היושבת בדין היא היא שניסחה במו ידיה את ההוראות החוזיות הדרקוניות של הסכמי ההלוואה והסכמי המשכנתא שלו? כיצד יכול עורך דין לטעון לאחריות של בנק כלפי לקוח מול שופטת כזו? 6. לסיכום: מהותה של השפיטה (ותמציתו של השופט) היא אי התלות. שופט מחויב לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים. כיצד תוכל עורכת הדין גב' דליה טל – שהיא בסופו של יום, רק בשר ודם לא להכיר פנים למערכת הבנקאית אשר כה היטיבה וכה פינקה אותה? כיצד תוכל להימנע, חלילה, מהטיית משפט שעה שמעשיה שלה מוטלים על כף המאזניים? כיצד היא שגדלה, עיצבה וינקה את יחסי ההון-שלטון בישראל תוכל לשפוט, באורח אובייקטיבי בין אזרח לתאגיד פיננסי על פי הדין בלבד? 7. אין לנו דבר באורח אישי נגד עורכת הדין טל. היא אחד הסמלים המובהקים של הישראלי החדש המתעשר מעסקי הבנקאות המרוכזים בתל אביב. אין לנו ספק שהיא משפטנית מוכשרת, מתוחכמת ויעילה. אולם מינויה עלול להסב נזק אדיר לבית המשפט העליון. האמון של הציבור בבית המשפט הולך ונשחק, בין היתר, מחמת הריחוק והניכור של זרמים מסוימים בפסיקה בכל הנוגע לדיני הצרכנות בכלל וליחסי בנק-לקוח בפרט. מינויה של עורכת הדין גב' דליה טל – הידועה בתור 'עורכת הדין של הבנקים' יפגע קשות בתפיסת האובייקטיבית של בית המשפט העליון. לפיכך מבקשים אנו מהוועדה לבחירת שופטים – מתוך צניעות וענווה – לבחור במועמדים ראויים ומתאימים אחרים לבית המשפט העליון פרט לעורכת הדין גב' טל; מן הראוי להניח לה להמשיך לעשות לביתה כפי שהיא עשתה, בהצלחה מרובה, בשני העשורים האחרונים. רשימת חברי הוועדה לבחירת שופטים 1. נשיאת בית המשפט העליון - דורית ביניש. 2. שר המשפטים - פרופ' דניאל פרידמן 3. שר הפנים - רוני בר-און (ממפלגת קדימה) 4. ח"כ גלעד ארדן (ממפלגת הליכוד) 5. ח"כ אורית נוקד (ממפלגת העבודה) 6. כב' השופט אליעזר ריבלין 7. כב' השופטת אילה פרוקצ'יה, 8. עו"ד פנחס מרינסקי 9. עו"ד יורי גיא-רון. |
|
||||
|
||||
בינתיים מה שניכר במכתב המצוטט הוא הקשר הון-שלטון-משפט בדמותה של עו''ד טל דווקא. |
|
||||
|
||||
לא הבנת- פרידמן שלח את המכתב. |
|
||||
|
||||
לא סביר. הוא יושב בועדה, למה הוא צריך לשלוח להם מכתב? 'זה מכתב שרץ במייל חזק'. גרוסמן - האם אתה יודע מה מקור המכתב? |
|
||||
|
||||
אה, פרידמן חבר של גרוסמן... |
|
||||
|
||||
אבל טענתו של פרידמן שצריך לדחוף מועמדים מהשוק הפרטי. אולי הוא מתכוון רק לסטז'רים. |
|
||||
|
||||
נו, לפי ההגיון הזה גם אין למנות שופטים מקרב התביעה הכללית, שלא לדבר על יועצים משפטיים לשעבר. |
|
||||
|
||||
א. זה ממש, אבל ממש, לא אותו הדבר. ב. אכן יש טענה על רבוי השופטים שבאים מקרב התביעה הכללית, ודרישה למנות (יותר) שופטים מקרב הסנגוריה (הפרטית והציבורית). |
|
||||
|
||||
זה לא ממש אותו הדבר, כי שופט שעבד במגזר הפרטי יכול (וצריך) להמנע מלדון בתיקים שהמעסיק הקודם שלו הוא צד בהם ולהכריע לגבי חוזים שהוא ניסח. שופט שעבד בתביעה הכללית לא נדרש להמנע מלדון בתיקים פליליים, ולא יכול שלא להכריע לגבי חוקים שהוא השתתף בניסוחם. את אותה מידה של אמון שנותנים בתובעים לשעבר, שעם מעברם לכס השיפוט לא יהיו מחוייבים עוד למעסיק הקודם שלהם, יש לתת בעורכי דין פרטיים לשעבר. |
|
||||
|
||||
או שאפשר להימנע ממינוי (רק) אנשים עם רקע משפטי לתפקיד. האם פרופסור לפילוסופיה של המוסר ישמש מועמד פחות ראוי לבית המשפט העליון ? |
|
||||
|
||||
אלה כשירים להתמנות לשופטי בית המשפט העליון: (1) מי שכיהן במשך תקופה של חמש שנים כשופט בית משפט מחוזי; (2) מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מעשר שנים, מהן לפחות חמש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים האלה: (א) עריכת דין; (ב) שפיטה או תפקיד משפטי אחר בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שנקבעו בתקנות לענין זה; (ג) הוראת משפטים באוניברסיטה או בבית ספר גבוה למשפט שנקבעו בתקנות לענין זה; (3) משפטאי מובהק. תקופת צינון למינוי שופט עליון משפט מחוזי [תיקון: תשס"ד-5] 2א. לא יתמנה לשופט בית המשפט העליון מי שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אלא אם כן עברה תקופה של שמונה עשר חודשים מיום סיום כהונתו. כשירותם של שופטי בית משפט מחוזי [תיקון: תשנ"ב] 3. [ש/3] אלה כשירים להתמנות לשופטי בית משפט מחוזי: (1) מי שכיהן במשך תקופה של ארבע שנים כשופט של בית משפט שלום; (2) מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משבע שנים, מהן לפחות שלוש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים בסעיף 2(2). כשירותם של שופטי בית משפט שלום [תיקון: תשנ"ב] 4. [ש/4] כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, מי שרשום ומי שזכאי להיות רשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים, מהן לפחות שנתיים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים בסעיף 2(2). אזרחות 5. [ש/4א] (א) לא יתמנה לשופט מי שאינו אזרח ישראלי. (ב) היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות שאינה ישראלית ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה. |
|
||||
|
||||
כן, משום שתפקידו של בית המשפט העליון אינו רק לקבוע מה ראוי, אלא גם מה החוק קובע- בג''ץ לא פועל בריק חקיקתי ומי שאינו מתמצא בחוק יתקשה מאוד(אם יוכל בכלל) לתפקד כשופט. |
|
||||
|
||||
כמדומני החוק כתוב ואף מובא במידת הצורך ע''י באי כוחם של הצדדים. יתרה מזאת, המחוקקים שלנו טרחו לכתוב את הגיגיהם בשפה מודרנית וברובד אחד בלבד. ודאי שפרופסור לחקר המקרא, שרגיל לשוטט בפרד''ס רב לשוני יצליח להבין את כוונת עוזרו של ח''כ חסון. או אולי אתה מתכוון לתורה שבע''פ, אותה מסכת תקדימים ענפה שהתפחתה לה ומחליפה כיום כמעט לחלוטין את החוק היבש. ראוי לנו למנות כמה שופטים שלא ידעו את ברק, ויפרשו את הכתוב בספר החוקים ע''פ פשטו ולא על סמך פסיקה שהנהיג לפני חמישים שנה שופט כזה או אחר על סמך התאמה בריטית לחוק טורקי כזה או אחר. |
|
||||
|
||||
אם היו שומעים לך, היו בני ישראל ואחר כך היהודים נוהגים כמו הקראים: על פי הפסוק האוסר לבער אש בשבת-יושבים בחושך ואוכלים אוכל קר. |
|
||||
|
||||
כל שאמרתי הוא שאין להחיל את אותן אמות מידה לקריאה שנוצרו עבור תורה מסיני לכתביהם של עוזרי חברי הכנסת ולהגיגיהם של שופטים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |