בתשובה לברקת, 12/05/07 14:43
קרב יום 443112
מיקי מילר • בתשובה לברקת שבת, 12/5/2007, 17:16
בשורות האחרונות מהדהדים עוד שני מקורות לפחות: "יום ליום יביע אומר, ולילה ללילה יחווה דעת" מתוך מזמור י"ט, בהיפוך משמעות: מה שמופיע במזמור כרצף של התעלות מופיע בשיר כביטוי של שיממון מתמשך. הביטוי "עשה לילות כימים" או "משים לילות כימים" - כפי שזה מופיע בתלמוד, גם הוא משמש רקע אחורי לאמירה השירית הזאת. מה שמקובל כביטוי לאינטנסיביות וליצירה מהופך בשיר כביטוי של פסיביות וחוסר אונים.

גם המקור שהזכרת כאן בצדק רב, הפיוט של יניי, שהבית האחרון שלו מופיע בהגדה, מעורטל מחרדת הקודש שלו בשיר גופו. מה שמופיע כצפייה דרוכה לביאת משיח או לקטסטרופה קוסמית ("קרב יום") נעשה בשיר לחוויה יומיומית נעדרת כל מתח ודריכות: היום שניצב בפתח "יהיה כלילה", כוודאות משמימה.
קרב יום 443118
האייל האלמוני • בתשובה למיקי מילר שבת, 12/5/2007, 20:04
"ודאות משמימה"? לא הגזמת קלות? שים לב לשם השיר.
קרב יום 443122
מיקי מילר • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 12/5/2007, 20:44
ה"סיוט", אם להשתמש בקלישאה הספרותית, הוא קפקאי. הדובר שנמצא על סף היום החדש ויודע (!) שהוא "יום אשר יהיה כלילה", מדבר על סיוט שאיננו קשור לפחדים קמאיים, לא לסיוטי-ביעותים שקשורים בבלתי נודע, גם לא ברוחות ושדים והזיות אפוקליפטיות. "סיוטים" מסוג זה נשללים באמצעות האלוזיות, שמציבות את ה"סיוט" הנוכחי כהיפוך שלהם. נכון. הסיוט הוא ההוויה המשמימה, היומיומית, הקיומית. זו שמסומלת גם על ידי "טירטור הצרצרים" הלילי (כדאי לשים לב להמרת ה"צרצור" הטבעי באיפיון המיכני דווקא), ורעש האוטובוס - שהוא המשך הטירטור בעצם.
קרב יום 443125
האייל האלמוני • בתשובה למיקי מילר שבת, 12/5/2007, 21:14
טוב, נקווה שהמשורר יכריע בינינו. לי זה ממש לא נשמע כך (אין צורך בשדים ורוחות כדי לחוות סיוט נורא פי כמה משממון).
קרב יום 443130
ברקת • בתשובה למיקי מילר שבת, 12/5/2007, 21:48
תודה על ההארות.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות