 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם מישהו תהה מדוע תרבויות המגיעות לדרגת התפתחות מסויימת נעלמות בשלב מסויים, הרי התשובה גם לשאלת הבהוב האורות בז'נבה: "במאיץ החלקיקים ייווצרו לראשונה חורים שחורים קטנים - גופים בעלי כבידה כה חזקה, שהם סופחים לתוכם אפילו את האור." |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ללארי ניבן יש סיפור קצר . . . . ספוילר . . . . . בו מגלים מכשיר חייזרי על המאדים שמשתמש בחור שחור כדי לשלוח מסרים בגלי כבידה. אחת הדמויות משחררת את החור כדי לרצוח דמות אחרת. הסיפור מתחיל ומסתיים במילים ''יום אחד המאדים יעלם''. בערך באותו זמן בו הסיפור התפרסם הוקינג המציא את הקרינה הקרויה על שמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד ספר מד"ב, שבאמת שכחתי כל פרט עליו, שמדבר על היום בו החור השחור שנחת בטונגסקה (נכון שזה היה מטאור אבל- מדע *בדיוני*) מגיע לגודל מאיים בתוך ליבת כדוה"א. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כזה? הוא צריך להיות מאד בדיוני. הייתי חושב שֶחור שָחור שפוגע בכדה"א עובר דרכו בלי לטרוח לעצור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא מאוד-מאוד קטן, אז הוא ינוע כמו אוסילטור הרמוני דרך כדור הארץ, תחת השפעת הגרביטציה שלו (של כדור הארץ). בכל מחזור הוא יספח עוד ועוד מסה. זה הרעיון בסיפור של ניבן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה אם הספיחה הזו מתבדרת, ואז הוא יבלע את הכדור בסוף, או שהיא מתכנסת, כלומר בכל מחזור הוא יבלע פחות מסה (בהנחה שהוא עובר דרך החור שיצר לעצמו) מבמחזור הקודם. אני מניח שהיא באמת מתבדרת, כיוון שכדה''א אינו גוף מוצק העומד בנקודה אחת אלא נוזלי-למחצה ומסתובב, כך שלא יהיה חור יציב שיווצר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, הוא לא יספח את כדור הארץ וזהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסוף כן. אבל אם נניח שהוא מאוד מאוד קטן, אז גם רדיוס שוורצשילד שלו קטן למדי ולכן הוא יספח את כדור הארץ מאוד לאט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה שהרדיוס קרוי על-שם שוורצשילד, שכן פירוש השם הוא "מגן/שריון שחור". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנקדוטה: שוורצשילד, שגילה את קיומם של חורים שחורים במסגרת משוואת איינשטיין, לא האמין שעיוותים כאלו במרחב-זמן אכן מתקיימים בפועל. הוא ואיינשטיין גרסו שבאופן כלשהו, היקום והפיסיקה מגנים על מרקם המ"ז מפני קוריוזים מתמטיים שכאלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בערך באותו זמן בו הסיפור התפרסם הוקינג המציא את הקרינה הקרויה על שמו.'' אם כבר, גילה את הקרינה, וגם זה לא ממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר וכרגע אין עדויות לקיומה בפועל, החלטתי ש''המציא'' מתאים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יש עדויות לקיומו בפועל של הוקינג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה דווקא יותר מתאים לתסריט האימים: Rotating Cylinders and the Possibility of Global Causality Violation
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקרוב נראה האם היקום מתנגד לבניי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד לי, *זה* רדיו? באתר תרבותי אסורר לקלל ככה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שם של סיפור קצר. אמנם לא של עגנון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת תיאוריה שהזכרתי למעלה (LXD או ADD). החורים השחורים הזעירים צפויים לדעוך מהר מאוד בעזרת קרינת הוקינג. מהר אפילו יחסית לתהליכים במאיצי חלקיקים. מהר כל-כך עד שניתן לומר שתוצרי הפירוק שלהם יצאו ממקום ההתנגשות (כלומר, הם לא יספיקו לזוז עד הדעיכה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שכן או שלא. שאלת תם, ישנו מקום על כדוה"א או במערכת השמש בו הגיעו לאנרגיות כה גבוהות ליחידת נפח (פצצות מימן וכו') ? הכוונה כמובן לתחום הצר בו מתבצעת ההתנגשות בפועל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הכתבה, זה קורה כל הזמן על הירח. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |