בתשובה לתשע נשמות, 02/05/07 22:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם הוא מאוד-מאוד קטן, אז הוא ינוע כמו אוסילטור הרמוני דרך כדור הארץ, תחת השפעת הגרביטציה שלו (של כדור הארץ). בכל מחזור הוא יספח עוד ועוד מסה. זה הרעיון בסיפור של ניבן. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה אם הספיחה הזו מתבדרת, ואז הוא יבלע את הכדור בסוף, או שהיא מתכנסת, כלומר בכל מחזור הוא יבלע פחות מסה (בהנחה שהוא עובר דרך החור שיצר לעצמו) מבמחזור הקודם. אני מניח שהיא באמת מתבדרת, כיוון שכדה''א אינו גוף מוצק העומד בנקודה אחת אלא נוזלי-למחצה ומסתובב, כך שלא יהיה חור יציב שיווצר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, הוא לא יספח את כדור הארץ וזהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסוף כן. אבל אם נניח שהוא מאוד מאוד קטן, אז גם רדיוס שוורצשילד שלו קטן למדי ולכן הוא יספח את כדור הארץ מאוד לאט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה שהרדיוס קרוי על-שם שוורצשילד, שכן פירוש השם הוא "מגן/שריון שחור". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנקדוטה: שוורצשילד, שגילה את קיומם של חורים שחורים במסגרת משוואת איינשטיין, לא האמין שעיוותים כאלו במרחב-זמן אכן מתקיימים בפועל. הוא ואיינשטיין גרסו שבאופן כלשהו, היקום והפיסיקה מגנים על מרקם המ"ז מפני קוריוזים מתמטיים שכאלו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |