|
||||
|
||||
אני מוחה! עומר זה שם של בן! הצטרפו אליי ועוד היום נעצור את הקטסטרופה. |
|
||||
|
||||
הסוסים כבר ברחו. כדוגמה קונקרטית, תגובה 227160 (ופתרונה בתגובה 227805), ובלי קשר אני חושב שזה היום שם פופולרי לבנות. |
|
||||
|
||||
אני אומר, בוא איתי, נאסוף עוד כמה בוקרים ונחזיר את הסוסים. |
|
||||
|
||||
למה זה כל כך מטריד אותך בעצם? |
|
||||
|
||||
סתם כי אני בן ומוזר לי שהשם שלי משמש בת. זה לא היה מוזר לי אם היו קוראים לי עמית או משהו שקצת יותר מתיישב אצלי. בעצם, אולי זאת סתם התעקשות שלי. |
|
||||
|
||||
אוי געוואלד. איך בת מעיזה להשתמש לך בשם. |
|
||||
|
||||
נכון מאוד! (; |
|
||||
|
||||
תקים יחד עם דניאל, שי, דורון, ענת ונטע את האגודה להחזרת שמות הבנים ליושנם. |
|
||||
|
||||
"ענת" שם של גבר? זה לא חד-משמעי: אמנם, אבא של שמגר השופט (איך בעצם יודעים שזה אבא ולא אמא? הרי בני צרויה, כך מקובל, נקראו על שם אמם!?), אבל מאידך האלה הכנענית. |
|
||||
|
||||
אני בעד לעזוב את ענת, לפחות לעת עתה. אולי אחרי שנתקן את כל המעוות נוכל לטפל בה. |
|
||||
|
||||
בני צרויה נקראו על שם אמם כי אמא שלהם היתה אחות של דוד ואבא שלהם היה השד יודע מי. במקרה הזה מובן וברור למה הם נודעו בתור בני צרויה, ויותר מזה, בתור בני-צרויה-אחות-דוד. אבל אבא של שמגר, לא היה מקורב למישהו, ככל הידוע לי. |
|
||||
|
||||
מהשמות שלהם יו-אב, עשה-אל ואבי-ש(ד)י, די ברור מי האב. |
|
||||
|
||||
לא מספיקה שערוריה אחת במשפחה? [אגדה מספרת שישי פרש מאשתו 3 שנים. לאחר 3 שנים, הוא נדלק על שפחתה. אמר לה - קני עצמך הלילה כדי שתכנסי אלי בגט שחרור. הלכה השפחה ואמרה לגברתה: "הצילי עצמך ונפשי ואדוני מגיהנום". "למה", שאלה הגבירה. סיפרה לה. אמרה הגבירה, "מה אעשה שהיום 3 שנים לא נגע בי?" אמרה השפחה, "לכי התקיני עצמך ואף אני אעשה כך, ולערב כשיאמר "סגרי הדלת", תכנסי את ואצא אני". כך עשו. בלילה באה השפחה, כבתה את הנר, באה לסגור את הדלת, נכנסה הגבירה, והשפחה יצאה. מזה נולד דויד. מתוך אהבתו של ישי אל אותה שפחה, יצא דויד אדום מבין אחיו. אחרי 9 חודשים ביקשו בניה להרוג את אותה ואת דויד, כיון שראו שהוא אדום, משמע מגבר אחר. אמר להם ישי, "הניחו לו ויהיה לנו משועבד ורועה צאן". למה אום-דויד לא יכלה לספר את העניין לישי ולבנים - זו שאלה מעניינת]. |
|
||||
|
||||
קוראים לי עומר כן וזה לא אשמתי אז תפסיק לרדת על כל הבנות בשם הזה! |
|
||||
|
||||
מתנצל. עשי מה שעושים כולנו כשזה מגיע לבושות ושריטות: להאשים את ההורים. |
|
||||
|
||||
הכרתי אשה ששמה היה ''צנועה''. לכל אדם חדש שפגשה, היא היתה מקדימה ואומרת - ''קוראים לי צנועה, זה לא אני נתתי לעצמי את השם הזה, זה ההורים שלי קראו לי ככה...''. |
|
||||
|
||||
ולי היה מכר בשם ידיד. בפעם הראשונה שהתקשר אליי הוא אמר, "מדבר ידיד", ואחרי שתיקה קלה מצדי (לא ממש קלטתי את שמו כשהציגו בינינו, ו"מדבר ידיד" בטלפון נשמע כמו פתיחה לשיחת סחיטה/כופר/משהו מספרי הבלשים), הוא הוסיף "זה השם שלי"... |
|
||||
|
||||
אני מקוה ששם משפחתו ''אלמוני''. |
|
||||
|
||||
מה קשור |
|
||||
|
||||
''ידיד אלמוני'' נשמע עוד יותר קשור לספרי מתח. |
|
||||
|
||||
לפחות לידיד האמיתי היחיד בכוכב האכזר שלכם-לכלב בית. |
|
||||
|
||||
חבל שהיא לא היתה אומרת "קוראים לי צנועה, נתתי לעצמי את השם הזה בעצמי!" |
|
||||
|
||||
במוסף הארץ סיפרו על מישהי בשם ''רזית''. |
|
||||
|
||||
יותר טבעי לשאול בחורה "רזית?" מלשאול אותה "יפית?". |
|
||||
|
||||
אבל להגיד להן דברים כאלה טבעי באותה מידה. אז כו-לו עניין של אינטונציה... |
|
||||
|
||||
יפית זה תמיד מחמאה, אבל רזית לבחורה שעברה הפלה, שסובלת מסרטן, שסובלת מחוסר משקל או מאנורקסיה, שלא מצליחה להרזות, או שעשתה ניתוח לקיצור קיבה יכול להיות פוגע. |
|
||||
|
||||
ושגית? |
|
||||
|
||||
מי שלא טועה לא שוגה. |
|
||||
|
||||
שגית, איך רזית? דיאטת טעית! |
|
||||
|
||||
גם יפית זה לא תמיד מחמאה. לפעמים זה סתם חושף את צביעותו הקודמת של האומר זאת. |
|
||||
|
||||
גם בחורות יפות יכולות להיות יפות יותר. |
|
||||
|
||||
אמרתי ''לפעמים''. |
|
||||
|
||||
בהארץ היתה (ועודנה?) כתבת בשם מרית. |
|
||||
|
||||
זהו גם שמה של אשת אחד האיילים (ואולי איילה בעצמה). |
|
||||
|
||||
גם אמו של אחד ה"נמרים" היא מרית.:) |
|
||||
|
||||
אני רק יכול לחשוב על הגהינום שהיה יכול ליפול בחלקה לו היתה נופלת לחברה השולטת בשפה העברית, שהיתה מכנה אותה "לקקנית". __ הכרתי אילנית שאמרה על עצמה שהיא נסיכה בפוטנציה. |
|
||||
|
||||
? |
|
||||
|
||||
למה מכולם ההתייחסות ב"?" ? |
|
||||
|
||||
?? |
|
||||
|
||||
חניתה ליד שלומי. (ולמהדרין - ליד שלומית). |
|
||||
|
||||
אבל מה עניין הלקקנית? |
|
||||
|
||||
מרית זה (גם) המקל הזה שמוציאים איתו את הבצק לעוגה מהקערה. אני דווקא זוכר את זה כשמה של המוזגת ב''שנהת המצרי''. |
|
||||
|
||||
מה הייתי עושה בלעדיך? |
|
||||
|
||||
מסתפק בדורפל? |
|
||||
|
||||
דברי הוצאו מהקשרם! |
|
||||
|
||||
זה לא שהם הוצאו, ההקשר פשוט זרק אותם החוצה. |
|
||||
|
||||
עומר לבת זה מאוד יפה!!! |
|
||||
|
||||
נכון מאוד!!! (בעיקר בתור בן זוג) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |