בתשובה לעומר גולדמן, 01/05/07 19:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תקים יחד עם דניאל, שי, דורון, ענת ונטע את האגודה להחזרת שמות הבנים ליושנם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"ענת" שם של גבר? זה לא חד-משמעי: אמנם, אבא של שמגר השופט (איך בעצם יודעים שזה אבא ולא אמא? הרי בני צרויה, כך מקובל, נקראו על שם אמם!?), אבל מאידך האלה הכנענית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בעד לעזוב את ענת, לפחות לעת עתה. אולי אחרי שנתקן את כל המעוות נוכל לטפל בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בני צרויה נקראו על שם אמם כי אמא שלהם היתה אחות של דוד ואבא שלהם היה השד יודע מי. במקרה הזה מובן וברור למה הם נודעו בתור בני צרויה, ויותר מזה, בתור בני-צרויה-אחות-דוד. אבל אבא של שמגר, לא היה מקורב למישהו, ככל הידוע לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהשמות שלהם יו-אב, עשה-אל ואבי-ש(ד)י, די ברור מי האב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מספיקה שערוריה אחת במשפחה? [אגדה מספרת שישי פרש מאשתו 3 שנים. לאחר 3 שנים, הוא נדלק על שפחתה. אמר לה - קני עצמך הלילה כדי שתכנסי אלי בגט שחרור. הלכה השפחה ואמרה לגברתה: "הצילי עצמך ונפשי ואדוני מגיהנום". "למה", שאלה הגבירה. סיפרה לה. אמרה הגבירה, "מה אעשה שהיום 3 שנים לא נגע בי?" אמרה השפחה, "לכי התקיני עצמך ואף אני אעשה כך, ולערב כשיאמר "סגרי הדלת", תכנסי את ואצא אני". כך עשו. בלילה באה השפחה, כבתה את הנר, באה לסגור את הדלת, נכנסה הגבירה, והשפחה יצאה. מזה נולד דויד. מתוך אהבתו של ישי אל אותה שפחה, יצא דויד אדום מבין אחיו. אחרי 9 חודשים ביקשו בניה להרוג את אותה ואת דויד, כיון שראו שהוא אדום, משמע מגבר אחר. אמר להם ישי, "הניחו לו ויהיה לנו משועבד ורועה צאן". למה אום-דויד לא יכלה לספר את העניין לישי ולבנים - זו שאלה מעניינת]. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |