בתשובה לרון בן-יעקב, 18/11/01 0:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היי רון, א. היכן פורסמה תכתובת דואלית עם פרופ' גריי בעניין התורה והמדע? (למיטב ידיעתי תורה אינה התחום שלו, אבל אולי אופתע). ב. המלחמה בווייטנאם היתה אכזרית ואיומה, אך לא טוטאלית. הכיצד? המדד לטוטליות הוא יכולת ההרס של כלי הנשק המצויים בידך. אם אינך משתמש בכל מה שבידך כדי לנצח, ומוכן לסגת, אתה מוותר על הטוטאליות. תיאורטית יכולה היתה ארה"ב לנצח בווייטנאם באמצעות פצצות אטום, למשל, אך לא עשתה זאת. "ריח הנאפל"ם על הבוקר" הוא איום אך אינו נשק השמדה טוטאלי. ב. אפשר לראות בהודאה של ג'ונסון שאינו יודע מה ארה"ב עושה שם סוג של התפכחות. זה נובע מההבנה והתיסכול שלמרות שבידך עוצמה צבאית אדירה אינך מממש שום מטרה מבחינה צבאית ואינך מכריע את האויב. ג. אני מציע שאת הדיון על נארטיבים ומטא-נרטיבים נדחה להזדמנות אחרת. הנושא לדעתי חשוב מדי ורחב מדי מכדי שישמש כאן אוף טופיק, ואני גם חושב שרצוי שתהיה לו מסגרת דיון, לפחות בצורת מאמר (יש מתנדבים?) לעניין הקיבורג כבר נידבתי את עצמי בתגובתי לאסתי (לעיל). ובכל זאת, בתור מקדמה, חיפשתי עבורך חומר באינטרנט על פרוייקט white igloo שהזכרתי באחת התגובות לעיל; מצאתי רק שורות ספורות על הנושא ברשת (אולי מישהו יצליח יותר). White Igloo היא, לדעתי, מערכת לוחמה קיבורגית שיש בינה לבין פרא עם מקל "הבדל מבדיל". אף טייס אמריקני לא ראה את המטרות (עקרונית אפשר במערכת כזו להשתמש במטוסים ללא טייס), יש לנו כאן מערכת שבה איש מהאנשים הפועלים בה אינו מחליט החלטות, רק המערכת הקיבורגית הכוללת "רואה" ומחליטה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הלו שמעון, א. התכוונתי למאמר אחר בנושא מדע-תורה שהיה מעין ראיון-דואלי וסליחה שגרמתי לבילבול ב. האם עניין הטוטאליות הוא רק סמנטי או יש בו מהות. חצי מליון חיילים אמריקאים, שימוש בשלל אמצעי לחימה קיימים וכאלה שפותחו במיוחד לוייטנאם, כולל לוחמה ביולוגית, כימית, מחתרתית, שימוש במדינות שכנות - קאמבודיה. ומהצד הצפוני - הטלת כל משאבי האנוש שעומדים לרשותם למערכה. האם רק בגלל שלא הוטלה פצצת אטום הופכת המלחמה ללא טוטאלית? ג'ונסון, מק'נמארה וניקסון אמרו מה שאמרו לא בדיעבד אלא תוך כדי המשך ההתעצמות והלחימה - בחינת הליכה בעיניים פקוחות אחרי השמאניזם (לפי הגדרתו של מיכאל בדיון על השירה) רק שהפעם זה שמאניזם עצמי. מה שמראה שמטרות הלחימה האמיתיות לא היו קיימות למעשה, לא שלום, לא בטחון ולא דומינו. רק אשלייה עצמית ויש שיוסיפו אינטרסים כלכליים של חברות הנשק. (האם ה-White Igloo מהווה הוכחה לכך?) אשר למערכת האיגלו הלבן. מהלינק שצרפת הבנתי שהחלק האנושי בו הוא מאד מקרי. אם היו להם פאנטומים לא-מאוישים אפשר היה להשתמש בהם ואז המערכת היתה מכנית-אוטומטית לחלוטין. אני מבין שפרופ 'גריי לא התכוון ללוחם מסוג רובוקופ אלא להגדרה רחבה שבה מכונות ואנשים לוקחים חלק בתהליך קבלת ההחלטות ואולי גם בשלבי איסוף המידע והביצוע. עדיין נראה לי שעצם השימוש במילה קיבורג להגדרת מערכת כזו הוא מיותר ושלא ממין העניין, אבל אולי זה רק עניין של טעם, וכמו שכריס אמר לך, ההגדרה לא כל כך חשובה כל כל עוד מסכימים על התוכן המוגדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי רון, א. אני חושב שהבהרתי היטב מדוע מלחמת וייטנאם לא היתה טוטאלית ואין לי מה להוסיף. (האטום הוא רק דוגמה, יכלו האמריקנים להרוס את כל וייטנאם ולהרוג את כל הצפון וייטנאמים גם בשיטות אחרות; נאפל"ם אפשר להטיל גם בצהרים ובערב). ב. לדעתי הביטוי ששאלת ממיכאל "שאמאניזם עצמי" הולם יפה את התפיסה של כריס ש"בשני המחנות רווחת האשלייה שניתן לקיים שליטה על מהלכי המלחמה". ממש כמו שאמרת, לפי כריס, במלחמה הפוסטמודרנית מטרות המלחמה האמיתיות קיימות רק ברטוריקה אך לא במציאות ("לא שלום, לא בטחון, לא דומינו" כפי שציינת). על חוסר האפשרות לגבש מטרות מלחמה אמיתיות בזמננו ירחיב הראיון בחלקו השני; ובגלל חוסר אפשרות זה המלחמה אינה יעילה כהמשך המדיניות, לדברי כריס. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |