|
היי רון,
א. אני חושב שהבהרתי היטב מדוע מלחמת וייטנאם לא היתה טוטאלית ואין לי מה להוסיף. (האטום הוא רק דוגמה, יכלו האמריקנים להרוס את כל וייטנאם ולהרוג את כל הצפון וייטנאמים גם בשיטות אחרות; נאפל"ם אפשר להטיל גם בצהרים ובערב).
ב. לדעתי הביטוי ששאלת ממיכאל "שאמאניזם עצמי" הולם יפה את התפיסה של כריס ש"בשני המחנות רווחת האשלייה שניתן לקיים שליטה על מהלכי המלחמה". ממש כמו שאמרת, לפי כריס, במלחמה הפוסטמודרנית מטרות המלחמה האמיתיות קיימות רק ברטוריקה אך לא במציאות ("לא שלום, לא בטחון, לא דומינו" כפי שציינת). על חוסר האפשרות לגבש מטרות מלחמה אמיתיות בזמננו ירחיב הראיון בחלקו השני; ובגלל חוסר אפשרות זה המלחמה אינה יעילה כהמשך המדיניות, לדברי כריס.
|
|