בתשובה לדרור, 27/03/07 10:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נו, אז הנה, אתה מאשר - מדובר ב**השעייה**, לא ב"העפה" סופית מן המקצוע, וכמו שאתה אומר - ההשעייה היתה "עד שהוועדה מצאה שאין ממש בתלונה". וכאב הראש ושאלת האם ומה עשו לתלמיד, עם כל הצער - אינם קשורים בכלל לכך שבתגובה 436635 נעשתה ערבוביה חסרת שחר בין שני מושגים שונים לחלוטין - "השעייה", מונח עברי מדוייק בעל משמעות משפטית, ו"העפה" - מונח שבלשון העם מבטא פיטורין. מערכת החינוך שלנו היא אומללה וצולעת ומלאה בבעיות קשות, אבל להאשים אותה ולטעון שמורה "עף" מעבודתו כשהדבר אינו נכון, כפי שאתה טורח להודות עכשיו - זו כבר לא האשמה חינוכית - זו כבר האשמה משפטית חמורה מאוד. לעניין הסרגל: לנחש? למה שאנחש? ניחושים אינם חביבים עלי במיוחד ואני מעלה אותם רק כשאין ברירה. למעני ולמען עוד קוראים שאולי יתעניינו - אולי תספר בעברית ברורה למה התכוונת בהערה עם הסרגל? הנה, אני בכל זאת מנסה לנחש: האם התכוונת להמליץ שיוחזר הסרגל מן החדר הגלותי, ויוכו התלמידים על כפות ידיהם ועל ראשי אצבעותיהם? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני אנחש: אתה (את) עובד במשרד החינוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לא זכיתי במכונית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכונית? תגיד תודה שאתה לא נענש על אי-מילוי חובות קריאה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת לא נענש? קיבלתי עונש לכתוב 100 תגובות רציניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תגובות רציניות"? כו-לו אווה מריה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואין להקל ראש בלימון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה שאני רוצה להעביר היא פשוטה מאוד, ולא דורשת ליווי של עורך-דין. הנקודה שלי היא שכיום המורים מפחדים להתעמת עם תלמידים בעייתיים עקב המסרים שהמערכת משדרת אליהם. זה גורם לכך שלרוב המורים אין דרכים אפקטיביות לשמור על משמעת בקרב התלמידים, וכך החינוך נפגע. עוד דוגמה -- אם שני תלמידים הולכים מכות בבית-הספר, למורים יש בעיה להפעיל כוח כדי להפריד ביניהם. הסרגל נמצא בצד השני של הסקאלה. שתי הקצוות של הסקאלה בעייתיות. הפתרון אינו להחזיר עונשים פיזיים, אבל להחזיר למורים את המרות שהיתה להם לפני שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אז גם ה"לא דורשת ליווי של עורך-דין" - זאת איזושהי בדיחה? יופי-טופי, והחוק הוא דווקא חשוב, עם בדיחות או בלעדיהן. הצדקה להתערבות פיזית מצד מורה בין תלמידים שהולכים מכות דווקא קיימת - אם ברור שהם עלולים לגרום נזק אחד לשני. בתיכון מקצועי גדול וידוע בתל אביב שני תלמידים הלכו מכות ומורים פשוט עברו שם כאילו אינם רואים מה נעשה. מורה שהוא במקרה אדם גדול עם כוח פיזי רב התקרב והתחיל לנסות להפריד ביניהם במו ידיו. שני תלמידי י"ב שגם הם היו בחורים גדולים וחזקים - ראו שכך, הצטרפו אליו, וביחד הצליחו השלושה להפריד בין שני הניצים. היוזמה זכתה לתשואות מהתלמידים שהתאספו מסביב, ולשתיקה תומכת מההנהלה. אבל שוב - הצדקה למעשה כזה ישנה רק כאשר ברור שהתלמידים עלולים להביא נזק אחד לשני. הפעלת כוח פיזי ע"י מורה אינה מוצדקת וגם אינה חוקית, לא כאשר יש בכיתה בעיות משמעת - תלמידים שמרעישים וכו' - ולא לבעיות בלימודים, אי הכנת שיעורים וכיו"ב. לפני שנים למדתי כמה חודשים בבי"ס לבנות באנגליה. נדמה לי שבאותה תקופה עדיין היו שם עונשים פיזיים בבתי הספר לבנים, אבל לא לבנות. בלי שום אמצעי הפחדה, היה בכיתה שקט והיה כבוד רב למורות ולמורים (היו יותר מורות), ועכש"י התלמידות תמיד הכינו את השיעורים בצורה מסודרת. קשה לי להסביר אם זהו עניין של הגיל הצעיר של התלמידות באותה כיתה (10-11), או של מסורת החינוך שהאנגלים גאים בה, או אולי של האופי האנגלי הנשי הרדום והצייתני - אבל לא היה שם שום צורך באיומים, ב"הטלת מרות", ב"יראה" או בכל הדברים המתוארים בתגובה 436635. אולי זהו באמת צירוף של מסורת ואופי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |