בתשובה לדרור, 27/03/07 13:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אה, אז גם ה"לא דורשת ליווי של עורך-דין" - זאת איזושהי בדיחה? יופי-טופי, והחוק הוא דווקא חשוב, עם בדיחות או בלעדיהן. הצדקה להתערבות פיזית מצד מורה בין תלמידים שהולכים מכות דווקא קיימת - אם ברור שהם עלולים לגרום נזק אחד לשני. בתיכון מקצועי גדול וידוע בתל אביב שני תלמידים הלכו מכות ומורים פשוט עברו שם כאילו אינם רואים מה נעשה. מורה שהוא במקרה אדם גדול עם כוח פיזי רב התקרב והתחיל לנסות להפריד ביניהם במו ידיו. שני תלמידי י"ב שגם הם היו בחורים גדולים וחזקים - ראו שכך, הצטרפו אליו, וביחד הצליחו השלושה להפריד בין שני הניצים. היוזמה זכתה לתשואות מהתלמידים שהתאספו מסביב, ולשתיקה תומכת מההנהלה. אבל שוב - הצדקה למעשה כזה ישנה רק כאשר ברור שהתלמידים עלולים להביא נזק אחד לשני. הפעלת כוח פיזי ע"י מורה אינה מוצדקת וגם אינה חוקית, לא כאשר יש בכיתה בעיות משמעת - תלמידים שמרעישים וכו' - ולא לבעיות בלימודים, אי הכנת שיעורים וכיו"ב. לפני שנים למדתי כמה חודשים בבי"ס לבנות באנגליה. נדמה לי שבאותה תקופה עדיין היו שם עונשים פיזיים בבתי הספר לבנים, אבל לא לבנות. בלי שום אמצעי הפחדה, היה בכיתה שקט והיה כבוד רב למורות ולמורים (היו יותר מורות), ועכש"י התלמידות תמיד הכינו את השיעורים בצורה מסודרת. קשה לי להסביר אם זהו עניין של הגיל הצעיר של התלמידות באותה כיתה (10-11), או של מסורת החינוך שהאנגלים גאים בה, או אולי של האופי האנגלי הנשי הרדום והצייתני - אבל לא היה שם שום צורך באיומים, ב"הטלת מרות", ב"יראה" או בכל הדברים המתוארים בתגובה 436635. אולי זהו באמת צירוף של מסורת ואופי. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |