|
עזוב את קוראינו היקרים לרגע בצד. יש לך טיעון מסויים, כתבת מאמר בנסיון לשכנע אנשים בנכונותו, אני, כאחד מהאנשים שאתה מן הסתם מעוניין לשכנע, אומר שלא השתכנעתי, ומצביע בדיוק על מה שאני רואה כפגמים בטיעון שלך. עכשיו, אתה צריך לבחור: אתה מעוניין לשכנע אותי או לא. אם כן, אז בבקשה תתייחס עניינית לנקודות שאני מעלה, אם לא, אז הייתי מציע לך לזכור שזה אמנם לא באמת קשה לשכנע את המשוכנעים, אבל זה גם לא מועיל במיוחד.
1. "גם משרד החינוך עצמו מסכים עם בן-דוד" אהה, עכשיו השתכנעתי, המשרד שאת כשלונו המוכח (וזה הדבר היחידי שבאמת הוכחת במאמר) אנחנו מנסים לנתח מסכים איתך! רונית תירוש, המנכ"לית הכושלת ביותר שהיתה למשרד החינוך בישראל מסכימה איתך! אה, וגם ד"ר בן-דוד מסכים איתך! טוב, זה מאד משכנע.
"כידוע, עיתונים הם גופי מחקר אובייקטיביים ואמינים" מה זה משנה? יש כאן נתונים, או שהם נכונים (ואז צריך להתיחס אליהם) או שלא (ואז צריך להסביר למה לא).
"למה צריך להתחשב רק בכח הקניה ולהתעלם מהתוצר לנפש?" לא אמרתי שצריך ל"התעלם" ממשהו (אחד ההבדלים בין מי שרוצה להבין לבין מי שמבין מראש הוא שהשני מתעלם מכל מה שלא מתאים להבנה שלו. דיון 2792 הוא דוגמא). אמרתי שאולי כדאי לשקול עוד נקודה. למה? בגלל שהמורה לא קונה במכולת עם "תוצר לנפש" אתה קונה עם "כח קניה".
"אם ברצונך לבנות תיזה לפיה התקציב הוא הוא הבעיה" זהו, שאני לא מנסה "לבנות תיזה", אני רוצה קודם להבין.
2. לא ביססת יפה, סתם זרקת מספר שלא אתה ולא אני יודעים מה באמת עומד מאחוריו תגובה 436174 שניסיתי לשאול אותך יותר פרטים ענית לי "אם אתה לא מרוצה מהאומדן הזה, חשב לך אחוז אחר כרצונך" אני לא רוצה לחשב אחוז כרצוני, אני רוצה לדעת מה המספרים האמיתיים. זה ההבדל ביננו.
3. שים לב למילה "כמובן" במשפט שלך. אם זה היה באמת מובן לא היית צריך לכתוב את המאמר.
|
|