בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 21/03/07 23:34
כמה הערות על נעימות הקריאה 436197
אור • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ה', 22/3/2007, 6:38
מונח קצת יותר ממשי ל"נעימות" הוא קוהרנטיות. טקסט קוהרנטי נעים יותר לקריאה או לכל הפחות מעניק לנו את התחושה של שלמות, של מטרה ושיש הסבר לדברים. הקוהרנטיות ניתנת בכמה רמות אשר לעתים קרובות מתחרות וסותרות זו את זו. בפואטיקה קוגניטיבית מדברים על ארגונים גרפיים, צליליים, תחביריים, סמנטיים אשר יכולים לפצות זה את זה. מה שקורה בשירה הרבה הוא שהטקסט קוהרנטי צלילית ותחבירית אבל לא סמנטית, או שהארגון התכני הוא מקומי אך לא מחבר בין כל החלקים. כך, ברבים משירי אלתרמן, אנו מסיימים את הקריאה עם תחושה שמשהו נפלא קרה שם ויש לנו שברי תמונות בראש או צלילים, אולם לא ברור מה השיר אומר. דוגמה יותר קרובה היא פזמונים ברדיו: ארגון צלילי חזק מאוד שמפצה על טקסט נבוב ופשוט מטומטם. משהו גורם לנו להמשיך לקרוא או להאזין. נתעמק קצת יותר (וזה לא קל או מידי כי המוזיקה סוחפת) ונגלה כי הקצב אינו מפצה זמנית על טקסט שאינו זמין (כמו בשירה של ממש) אלא פשוט מחליף את הקוהרנטיות הטקסטואלית.

אני אוהב לחשוב כי טקסט טוב נראה שלם וזמין באיזו רמה ראשונית. לפחות שיהיה משהו שיגרום לנו להתקדם לסבול למען הבנה שלמה יותר שתגיע בהמשך. זה לא אומר שבסופו של דבר צורה נאה תוביל למשמעות עמוקה, ורבים המקרים שאין דבר מאחורי המראה הראשוני (כפי שזך העיר על אלתרמן), אבל לפחות יש ה"שמן" להחליק על המרצפות הבולטות. האיכות הראשונית והגלויה לעין היא צורנית ולו משום שטרם קראנו יותר מכמה שורות. מה יוצר את האיכות הראשונית או בכלל? מן הסתם התניה תרבותית.
כמה הערות על נעימות הקריאה 436348
ברקת • בתשובה לאור יום ו', 23/3/2007, 9:01
תודה שבאת.
כמה הערות על נעימות הקריאה 437012
האייל האלמוני • בתשובה לאור שבת, 31/3/2007, 20:48
אולי אתעצב לקרוא את הביקורת על אלתרמן, אבל אחרי שגיליתי את קיומה עדיף שלא אחסוך אותה ממני.
תוכל לפרט?
תודה
כמה הערות על נעימות הקריאה 437049
אור • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 1/4/2007, 8:03
טוב, אני לא מומחה בעניין. הביקורות עצמן זמינות בספרו הקצר של זך ''זמן ורתמוס בשירת אלתרמן ואצל ברגסון'' (או משהו כזה) ובכמה רשימות. אבל בגדול, לפי הבנתי, זו טענתו.

זך טוען כי שירת אלתרמן יוצרת קוהרנטיות ריתמית חזקה בחרוז ובמשקל. כלומר, שירת אלתרמן (והוא מדגים על ''ירח'' מ''כוכבים בחוץ''), היא שירה שבה הרכיב הרתמי הוא דומיננטי מאוד. עד פה טוב ויפה. רק מה, לטענת זך כדי לשמור על המשקל ועל החרוז אלתרמן מקריב את הקוהרנטיות הסמנטית והמימטית. כלומר, למען חרוז נאה או סכמה המשקלית אלתרמן מעוות מילים או משחק עם לשון השיר כך שהטקסט מייצג דבר שלא קיים, שאין לו פשר. כמו כן טוען זך כי הריתמוס בשיר ''ירח'' הוא מכני מאוד באופן הסותר את העולם שהשיר מייצג. זאת, כמובן, בניגוד מוחלט לפואטיקה של זך המתאפיינת במעין ''דיבור אמת'' ובהבט צורני פסיבי יותר, נסתר. אצל זך אין הקורא נישא על כנפיו של מטרונום משקלי רועם או מסתחרר במטפוריקה מרהיבה, אלא מתעמת בראש ובראשונה ישירות עם העולם המיוצג בשיר דרך לשון בהירה למדי ומוזיקליות עדינה ונלווית.

אפשר לטעון שלגישת זך אלתרמן הוא משורר חלש כי אינו מצליח למצוא את האיזון בין ריתמוס למילה ונאלץ לכופף את האחרונה בפני הראשון, אולם יש פה בעיקר הבדל בין מסורות פואטיות וסדרי עדיפויות. הם פשוט תופסים את מלאכת השיר בשתי צורות שונות.

אל לך לחשוש לקרוא את הביקורת כי אין דבר שיכול לקלקל שירה טובה ואין שירה טובה משירת אלתרמן (טוב, אולי ביאליק).
כמה הערות על נעימות הקריאה 437104
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לאור יום א', 1/4/2007, 13:54
''אין דבר שיכול לקלקל שירה טובה'' - מלבד מורים לספרות.
כמה הערות על נעימות הקריאה 437256
האייל האלמוני • בתשובה לאור יום ג', 3/4/2007, 0:11
יופי. התגובה מסקרנת אותי לגבי נתן זך (שאני כמעט לא מכיר) ולא הציגה טענה שתפריע לי להנות מאלתרמן.

באופן כללי הייתי רוצה להתחבר לאמירה ''אין דבר שיכול לקלקל שירה טובה''. זה אכן נכון במובן הברור, אבל לא במובן אחר. הנאתי מדברים עלולה להשתנות באופן שאמנם ירגיש לי נכון, מתאים וברור, אבל יגרום לי צער על מה שהיה ואבד (כמו דברים שגרמו בעבר להנאה, ועתה איני מתגעגע אליהן אלא אל החוויה). שינוי טבעי אך מצער כזה יכול לקרות גם בעקבות דבר קטן.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות