|
אורי פז מציע: "שבכל אותן מכלאות עירוניות, הממומנות מכיסו של משלם המסים, יגדלו את חיות המחמד בתנאים נאותים ובריאים." הנקודה היא שלא ניתן לפתור את הבעיה של חתולים וכלבים משוטטים. קצב ההתרבות שלהם גבוה מספיק כדי להתגבר על המתה או על גידול במכלאות. במקום כל בעל חיים שיומת או ילכד ויועבר למכלאה, יבוא בעל חיים חדש. המגבלה על מספר בעלי החיים המשוטטים היא מגבלת המזון, וכל צמצום של האוכלוסיה מגדיל את כמות המזון הזמין ומעלה את קצב הריבוי. מאחר והבעיה לא ניתנת לפתרון מלא, כדאי להתמקד בצמצום הבעיה והקטנת הסבל של בעלי החיים. סירוס ועיקור זו כנראה הדרך היעילה ביותר למנוע סבל ובעיקר מוות של גורים מחוסר מזון - אם ישירות כתוצאה מרעב, אם בסכסוכים טריטוריאלים או דריסה בזמן חיפוש מקורות מזון. שאר הנימוקים לטובת סירוס ועיקור מובאים במאמר שלי ובמאמר של רונית תירוש, אז אני אמנע מלחזור עליהם.
|
|