 |
|
 |
||
|
||||
 |
"50 אלף כלבים משוטטים מומתים מדי שנה בידי הרשויות. חוק שבדרך אמור לתקצב סירוס ועיקור להולכים על ארבע. האם זה מוצדק מבחינה מוסרית? ומה אומרת ההלכה? רונית תירוש בעד, אורי פז נגד. מה דעתכם? אורי פז אומר "היהדות מאמינה שהחיות הופקדו תחת שליטתנו כדי שננהג בהם ברחמים ובתבונה. חריגה ממטרות אלו והתעלמות מצער בעלי-החיים, הגופני או הנפשי, הופכת את האדם לרודן עריץ ומרושע. אנו נושאים באחריות לבעלי-החיים ועלינו להיות ערים ורגישים לצרכיהם". אני סבור שדווקא בגלל זה עלינו לעקר ולסרס; כל מי שמכיר ולו קצת את חתולי הרחוב יודע שחתולת רחוב ממוצעת סובלת הרבה *פחות* אם היא לא מקיימת יחסי מין וממליטה בתדירות של אחת לכמה חודשים, שלא לדבר על הגורים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אורי פז מציע: "שבכל אותן מכלאות עירוניות, הממומנות מכיסו של משלם המסים, יגדלו את חיות המחמד בתנאים נאותים ובריאים." הנקודה היא שלא ניתן לפתור את הבעיה של חתולים וכלבים משוטטים. קצב ההתרבות שלהם גבוה מספיק כדי להתגבר על המתה או על גידול במכלאות. במקום כל בעל חיים שיומת או ילכד ויועבר למכלאה, יבוא בעל חיים חדש. המגבלה על מספר בעלי החיים המשוטטים היא מגבלת המזון, וכל צמצום של האוכלוסיה מגדיל את כמות המזון הזמין ומעלה את קצב הריבוי. מאחר והבעיה לא ניתנת לפתרון מלא, כדאי להתמקד בצמצום הבעיה והקטנת הסבל של בעלי החיים. סירוס ועיקור זו כנראה הדרך היעילה ביותר למנוע סבל ובעיקר מוות של גורים מחוסר מזון - אם ישירות כתוצאה מרעב, אם בסכסוכים טריטוריאלים או דריסה בזמן חיפוש מקורות מזון. שאר הנימוקים לטובת סירוס ועיקור מובאים במאמר שלי ובמאמר של רונית תירוש, אז אני אמנע מלחזור עליהם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |