|
||||
|
||||
1. שחרור הרסן מעל החקלאים משפיע על האכיפה (=הסיכוי להתפס) במידה רבה, ולא פחות משהוא משפיע על הענישה. 2. החקלאים מספרים על גל גניבות בלתי פוסק, שממוטט אותם. כשחווה שבה השקעת את כל חייך (לחילופין: המחשב עם כל הקבצים שלך) בסכנה, זה לא ממש מנחם לדעת שבקצה הדרך מחכה לך עמותה עם פרוסת לחם. |
|
||||
|
||||
אלא שיש כאן ניסיון מוזזר לטפל בסיטואציה נקודתית ולא במערכת השלמה. למשל ''יופסק הכיבוש'' או ''תוחל הריבונות.'' |
|
||||
|
||||
1. לא נכון. זו איננה אכיפה. לפושע יש יתרון עצום על פני החקלאי בסיטואציה הזו. נכון, יש פה פוטנציאל להגדיל את מספר העבריינים שייהרגו בעצמם, אבל גם את מספר העבריינים שיהרגו חוואים. 2. אין מוות ברעב שקול לפשיטת רגל. |
|
||||
|
||||
1. הגדרת אכיפה כסיכוי שהפושע יפגע, ומתן שיניים לנפגעים מגדיל את הסיכוי הזה. אולי זה מגדיל את הסיכון לחוואים (אני לא בטוח בזה - המשטרה כן מתפקדת במקרים של רצח), אבל זה לא רלוונטי. 2. וגם אין עקירת שיניים בלי הרדמה שקולה לנמק בקרסול. אני מוכן לחשוב על עוד זוגות של דברים שאינם שקולים זה לזה, אם יוסבר לי לשם מה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |