 |
|
 |
||
|
||||
 |
''אם לא, היא מסירה במו ידיה סמכויות וכח מעליה ומוסרת אותם לידי בית המשפט.'' הכנסת לא הסירה סמכויות, בית המשפט נטל אותן שלא בזכות. ''טוב יעשו המחוקקים אם ידאגו ליטול חזרה לידיהם את המושכות ולקבוע בחקיקה את סדרי המשפט בישראל.'' מעשה כזה יעשה לא ע''י אישרור רטרואקטיבי של אקטיביזם שיפוטי אלא ע''י הגבלת כוחו של בית המשפט, בין אם ע''י חקיקה או פיטורין (דרך ועדה וכו'), זאת בלי קשר לחוק המדובר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא נכון, בית המשפט שינה הלכה שהייתה נהוגה, ולא פסל חוק שהיה קיים. החוק לא התייחס בשום צורה לתביעה אפשרית להשבת קרקע מופקעת שלא נעשה בה שימוש. זו לקונה בחוק. אפשר לטעון שמעצם אי ההתייחסות לסוגיה נגזר כי אין אפשרות לתביעה שכזו, אך אין הכרח לטעון כך, ולגיטימי בעיני שבית המשפט יפרש, במקרים כאלו, את החוק הקיים ולא יניח סתם הנחות שפוגעות באזרחים. לפיכך, טוב שהמחוקק קיבל את עצת בית המשפט וניגש לתיקון ה''חור'' הזה בספר החוקים. איך יבחר המחוקק לסתום אותו כבר נתון להחלטת הכנסת. אני מתנגד בדרך כלל למה שמכונה ''אקטיביזם שיפוטי'', אבל כאן לא מדובר במקרה כזה, אלא בחקיקה עמומה (אולי במכוון, אבל עמומה) בסוגיה חשובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם העמימות היא בחקיקה אזי בית המשפט פעל במסגרת סמכותו (כמפרש החוק) ולא נטל סמכות מהכנסת, ומימלא לכנסת יש הסמכות להאציל זכויות מסויימות על בית המשפט לשיקול דעתו של השופט. דרך אגב, בחוק קיים הסעיף הבא : מותר לכל אדם שיש לו זכות על כל קרקע — (א) למכור אותה קרקע או להעביר בדרך אחרת את הבעלות עליה לשר האוצר; (ב) להרשות את החזקתה או שימושה ע"י שר האוצר לתקופה מסויימת; (ג) ליצור כל זכות שימוש עליה או כל זכות אחרת בה או עליה לטובת שר האוצר; (ד) ליצור לטובת שר האוצר כל הגבלה על השימוש בכל זכות הקשורה בבעלות על אותה קרקע, או להסכים לכל הגבלה כנ"ל, כך שבמידה ושר האוצר דורש חזקה בקרקע לתועלת הציבור, יכול בעל הקרקע במקום להיגרר לבית המשפט לסכם על העברה מוגבלת של הזכויות ומימלא לכפות על האוצר את החזרת הקרקע אם לא מילאה את יעודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה אם משרד האוצר יסכים לקבל את התנאים של בעל הקרקע (מגבלת זמן ואופי שימוש). כאשר מדובר בבעל קרקע פרטי קטן משרד האוצר בדרך כלל אינו מתגלה כפראייר (מה שאין כן כאשר מדובר בבעל הון גדול שהמשרד מעונין למכור לו את ''צים'', נניח). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי לראות את האוצר מצדיק את עמדתו בביהמ''ש, לקבל בעלות על הקרקע לצורך יעוד מסויים, כאשר בעל הקרקע כבר הציע לו מראש את הקרקע לאותו צורך בלבד. מוזכר בתגובה מתחתי מקרה שנעשה בחברת החשמל, כאשר כל צעד בפני עצמו הוא הגיוני מאוד, ורק הסך הוא אבסורדי. אם היו בעלי הקרקע מיוזמתם מוכנים לאפשר לחברת החשמל זכויות מוגבלות, קיים סיכוי שהמצב מראש לא היה נוצר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אילו בעלי קרקע יודעים את הדברים האלה? ב. קשה לי לראות את האוצר בבית משפט |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מרחף באיזור הדיון העקרוני והתיאורטי. בוא ונניח שהיתה לך קרקע בפי גלילות והפקיעו לך אותה כדי להקים שם חוות מיכלים. כעבור זמן הוחלט לחסל את חוות המיכלים והמדינה רוצה למכור את הקרקע ליזמים. מה תאמר על זה? תפנה לבית המשפט העליון כדי לבקש סעד? תצפה שהוא יפעל גם על פי איזה כללי צדק טבעי ולא רק על פי פורמליסטיקה קטנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרגע שהתקבל פיצוי מלא (כפי שראוי שיהיה) הם יכולים לבנות שם מזבלה גרעינית מבחינתי. מקרה שונה לחלוטין (לטעמי) הוא הפקעה של קרקע שיש אליה זיקה רגשית, כמו חלקת נחלה הצמודה לבית, אז מן הראוי להחזיר את הקרקע לבעלים (בתמורה להחזר הפיצוי, שכבר כתבתי שהוא ראוי בכל מקרה ולא רק בסייגים בחוק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "פיצוי מלא"? האם כשהופקעו הקרקעות שעליהן נבנתה כרמיאל, קיבלו הבעלים פיצוי הולם? האם בעלי הקרקע עליה הוקם פי גלילות קיבלו פיצוי הולם? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |