בתשובה להאייל האלמוני, 02/02/07 12:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם ''חתיך'' לא משהו - הצורה הגברית של ''חתיכה'' שמשמעותה המקורית ידועה, וכנראה תרמה למשמעות הסלנגית. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מאוד. אני חייב להודות שמעולם לא חדרה להכרתי המשמעות של מקור המלה, ו-"חתיכה" נשמע לי נקי מקונוטציות. האם תהליך זה של "ניקוי" מלה מקונוטציות שליליות, הנובעות ממקורה, הוא תהליך נפוץ? או אולי אני היחיד שאצלו "חתיכה" נשמע כמו ביטוי תמים (בניגוד ל-"כוסית")? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דוקא מכיר סיפור שהולך הפוך: איך קונוטציות שליליות "רודפות" אחרי מלים נקיות. על פי הסיפור, אנשי העליה השניה (או אולי עליה אחרת?) חיפשו מלה בעברית המתחדשת לציון איבר מין גברי. הרעיון שנקלט היה להשתמש במילה גזר בהשאלה - אלא שכדי להבדיל בין הירק והפאלוס הם הפכו את האותיות. כך נולדה המילה זרג. עם השנים הפכה המילה הזו לגסה מדי, ושוב נזעקו חכמים לטכס עיצה. לבסוף הוחלט לרמוז על השיקוץ על ידי האות הראשונה שלו בלבד. מכן שבעברית נקיה יש לומר "זין". את יתר ההיסטוריה אני מניח שכולם מכירים, וילדים רבים בכיתה א' מתבישים כשהם לומדים על שמה של האות השביעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תצפי לתיאוריה מובנית. זו לגמרי אסוציאציה שלי, והיא עלתה רק כשניסיתי להתחקות אחר מקור המילה. אבל אני אהיה יותר חכמה אחרי שאסיים את הספר של סטיבן פינקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה ספר של פינקר? במה השכ"ג כבר שוטף את מוחך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מוצא הלשון'' מאת חיים רמון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |