 |
|
 |
||
|
||||
 |
האנלוגיה היתה מוגבלת; היא לא באה לומר ששני הדברים ברמת חומרה או הסתברות שווה, אלא רק שיש לי יכולת מסוימת לקבוע מה אני עשוי ולא עשוי לעשות, ולא הכל פלואידי כפי שהציע ישראל הירש. כאשר אתה מתחיל לדון בכך שכמעט כל אלה הסבורים שלא ירצחו את אמם אכן אינם עושים כן ורבים מאלה הסבורים שלא יבגדו בכל זאת בוגדים אתה מותח את הדברים מעבר לכוונתם המקורית. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, במקרה שלך ושלי, ברור לי לחלוטין שלא נבגוד בנשותינו. אבל נגיד שיחזקאל, שאני לא מכיר אותו היטב, מצהיר "לא אבגוד באשתי לעולם". ואני משום מה נקלע לעמדה שבה אני צריך לשפוט את יחזקאל על אמינות הבטחתו. אני מאמין שהוא כן בהצהרתו, אבל נזכר שהרבה אנשים מבטיחים זאת לעצמם בכנות, ואחר-כך בכל זאת בוגדים. אז אני מביע את פקפוקי בפני יחזקאל, והוא אומר "לא לא, אני בטוח, כמו שאני בטוח שלא ארצח את אמי". אז אני לוקח בחשבון את הידע שיש לי על אנשים בכלל, ומגיע למסקנה שכמעט כל האנשים שהצהירו "לא אבגוד" ובסוף בגדו, היו בשמחה מצהירים "לא ארצח את אמי" ובסוף באמת לא היו רוצחים אותה (ואמרת בעצמך לפחות את אחת הסיבות הברורות: לרוב האנשים אין תמריץ מיוחד לרצוח את אימם). ומכאן, שאמינותה של ההבטחה לא לרצוח לא מוסיפה כלום לאמינותה של ההבטחה לא לבגוד. ומכאן, יחזקאל לא החליש את פקפוקי בו כהוא זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שלא מובן לי איך אתה מוצא את עצמך בעמדה בה אתה צריך לשפוט את אמינות ההבטחה. אתה קצין המבחן או יועץ הנישואין שלו? אם כן, אתה צריך להכיר אותו היטב. אם לא, יחזקאל הפרטי אינו רלבנטי כלל לדיון וזה לא מעניין אם הוא יבגוד באשתו או לא. השאלות המעניינות בדיון הזה הן שאלות כמו מהו האני וכיצד הוא משתנה לאורך השנים - במלים אחרות, באיזו מידה האיש שמחליט אחרי עשרים שנה אם לבגוד או לא הוא אותו איש שפיזר שבועות אהבה בעיניים זרועות כוכבים עשרים שנה קודם; שאלות של מהי מחויבות ומה ערכה של הבטחה; מה משקלו המוסרי של אמון שנותן אדם אחד באחר וכיו"ב. ההצהרה של יחזקאל רלבנטית לשאלות האלה רק מבחינה אחת. אם נניח לצורך הענין שהאישיות מורכבת מרובד עליון המשתנה בהתמדה ומגרעין פנימי קשיח ובלתי משתנה (או לפחות משתנה הרבה יותר באיטיות), הרי רוב האנשים ימקמו את המחויבות לא לרצוח את אמא ברובד הפנימי. ההצהרה של יחזקאל קובעת שהוא סבור שהמחויבות לא לבגוד נמצאת לגביו באותו רובד פנימי. אתה טוען שיתכן מאד שיחזקאל משלה את עצמו: שכמו רבים אחרים, הוא סבור שמשהו נמצא אצלו ברובד הפנימי - אבל כאשר תתחולל השחיקה הוא עלול לגלות שהמחויבות נמצאת ברובד החיצוני, נשחקת ומתעופפת ברוח. זה בהחלט יתכן; יתכן שגם המחויבות לא לרצוח את אמא לא נמצאת (אצל יחזקאל ואחרים) ברובד פנימי אלא פשוט במקום מוגן משחיקה. בקיצור, אתה צודק, אבל אין ליחזקאל שום דרך בעולם לשכנע אותך או מישהו אחר (בוודאי כזה שאינו מכיר אותו); כל עוד ההתעסקות תהיה בשאלה מה יעשה יחזקאל הפרטי ומה הוא עשוי לחשוב בעתיד בלתי ידוע, הדיון אינו אלא העלאה של סברות-כרס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, עכשיו שאלה מעניינת היא מה גורם לך להיות משוכנע באשר לעצמך שהמחויבות לא לבגוד היא ברובד פנימי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה. חלק מזה קשור לכך שאני אדם שתחושת החובה משחקת אצלו תפקיד מרכזי בהנעה לביצוע דברים; חלק מזה נובע מהעובדה שהמחויבות הספציפית הזו משולבת אצלי במערכת ערכים - דתיים ואחרים - שנתפשים אצלי כמרכזיים בהשקפת עולמי ושהשינויים שעברתי בעשר או חמש עשרה השנים האחרונות לא השפיעו רבות על הגרעין הקשה שלהם. כמובן, יש גם סיבות שקשורות באופן יותר ישיר למערכת היחסים ביני לבין אשתי - אבל המערכת הזו היא שעלולה להשתנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. נראה לי שכשניסחנו (במערכת האייל) את התשובות לסקר פספסנו אופציה אחת, שהיתה מפצלת את התשובה הראשונה (והמנצת ברוב מוחץ) לפי ההבחנה המעניינת ביותר, אולי: "לא בגדתי, ואני בטוח שלא אבגוד". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שבאמת צריך עכשיו זה מנגנון הצלבה של נתוני מענה בסקרים שונים (נאמר, סקר פנטזיות הפשיעה מול סקר הבגידה?). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |