 |
האמת היא שלא מובן לי איך אתה מוצא את עצמך בעמדה בה אתה צריך לשפוט את אמינות ההבטחה. אתה קצין המבחן או יועץ הנישואין שלו? אם כן, אתה צריך להכיר אותו היטב. אם לא, יחזקאל הפרטי אינו רלבנטי כלל לדיון וזה לא מעניין אם הוא יבגוד באשתו או לא.
השאלות המעניינות בדיון הזה הן שאלות כמו מהו האני וכיצד הוא משתנה לאורך השנים - במלים אחרות, באיזו מידה האיש שמחליט אחרי עשרים שנה אם לבגוד או לא הוא אותו איש שפיזר שבועות אהבה בעיניים זרועות כוכבים עשרים שנה קודם; שאלות של מהי מחויבות ומה ערכה של הבטחה; מה משקלו המוסרי של אמון שנותן אדם אחד באחר וכיו"ב. ההצהרה של יחזקאל רלבנטית לשאלות האלה רק מבחינה אחת. אם נניח לצורך הענין שהאישיות מורכבת מרובד עליון המשתנה בהתמדה ומגרעין פנימי קשיח ובלתי משתנה (או לפחות משתנה הרבה יותר באיטיות), הרי רוב האנשים ימקמו את המחויבות לא לרצוח את אמא ברובד הפנימי. ההצהרה של יחזקאל קובעת שהוא סבור שהמחויבות לא לבגוד נמצאת לגביו באותו רובד פנימי. אתה טוען שיתכן מאד שיחזקאל משלה את עצמו: שכמו רבים אחרים, הוא סבור שמשהו נמצא אצלו ברובד הפנימי - אבל כאשר תתחולל השחיקה הוא עלול לגלות שהמחויבות נמצאת ברובד החיצוני, נשחקת ומתעופפת ברוח. זה בהחלט יתכן; יתכן שגם המחויבות לא לרצוח את אמא לא נמצאת (אצל יחזקאל ואחרים) ברובד פנימי אלא פשוט במקום מוגן משחיקה. בקיצור, אתה צודק, אבל אין ליחזקאל שום דרך בעולם לשכנע אותך או מישהו אחר (בוודאי כזה שאינו מכיר אותו); כל עוד ההתעסקות תהיה בשאלה מה יעשה יחזקאל הפרטי ומה הוא עשוי לחשוב בעתיד בלתי ידוע, הדיון אינו אלא העלאה של סברות-כרס.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש