![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כמו שאמר אדם גדול ''חיי אדם קצרים הם ומלאי יגון'' יש לי שכן, שכל פעם כשהיינו נפגשים במעלית הוא היה נאנח ואומר ''חיים קשים'' פעם אחת עניתי לו ''לא נורא, עוד מעט נגמר'' מאז הוא הפסיק לדבר איתי. אני חושב שזה לטובה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
(רמזתי שלפחות החיים שלי לא דומים לאלו שגיל מתאר, אז כנראה שאני בר מזל במיוחד). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
חכה, חכה :) | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הוא דיבר על החיים, לא על הטכניון :-) | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ובתרגום לאנגלית: "He was talking about the living and not about the Technion" | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני דיברתי אפילו על הצבא. וחשבתי ששם היה לי רע... | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כמו שיוסיריאן ידע להגיד לך, בצבע זה קצת שונה. בצבע החיים *ארוכים* ומלאי יגון. בעיקר במטווחים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
במטבחים | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
(גיל דיבר על האורך של רגעי האושר. מה שכן, המחסור בהם מבטיח לדנבאר חיים ארוכים, אז אולי זה לטובה) | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
או לפחות שר בטחון (לא צריך כישורים מיוחדים, ידיעת אנגלית - פלוס) | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מזמן לא צחקתי כך. אבל זה נשמע לי מוכר, מאוד במעורפל. המצאת לבד? | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |