בתשובה לאיציק ש., 20/01/07 21:47
429769
זה מין מרכז כנסים כזה שבו נפגשים אינטלקטואלים המחזיקים באמונות ודעות שונות ‏1 במטרה להחליף רשמים באופן תרבותי על סוגיות היסטוריות אקדמיות גרידא ‏2. בהפסקות מסתודדים לצד מיחמים מפכים ומפכסמים עוגיות חרש. בסוף הכנס נאספת מגבית צנועה לקניית זר פרחים נדוש למארגנים. סוכנויות הידיעות כותבות על כך 150 מילים צפויות מראש ועורכי הלילה מוסיפים כזאת וכזאת הברקות לשון בכותרת. טרם הוחלט אם מרכז רוחני זה טוב לצמיחה או למדד הפיתוח האנושי.

1 למשל: פרסים זרתוסטראיים המתחזים לשיעים ויהודים אנטי-ציוניים המתחזים לקוני למל.

2 למשל: האם אכן התרחשה שואה לעם היהודי במהלך מלחמת העולם השנייה.
429772
צחוק, צחוק, אבל ב-‏1889 הטלפון לא היה בדיוק דבר נגיד במזרח אירופה, האינטרנט, הטלויזיה, תקשורת הלווינים, הרדיו והטלפונים הסלולרים עוד לא הומצאו, וכשאינטלקטואלים רצו להחליף דעות זה עם זה, הם היו צריכים לכתוב מאמרים ולשלוח אותם בדואר (עם סוסים ואוניות) ולחכות לתשובה, לפעמים אפילו חודשים. במציאות כזו, האפשרות של כינוס מאכז אינטלקטואלי גדול בו אפשר להחליף דעות באופן יומיומי ודאי נשמע כמו רעיון מבריק. אילו אחד העם היה בעל גישה יותר טכנולוגית, הוא היה כותב על האינטרנט.
429946
התיאור שלך לכנסים הוא מעליב במתכוון. ברור שמדובר בכנסים שבהם אוכלים גם רבע עוף ובורקס והנוכחים מקבלים תיקי קרטון יפים עם שוליים מוזהבים ששמותיהם מופיעים עליהם באותיות מאירות עיניים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים