|
||||
|
||||
פתרון אחד הוא שכר מינימום לחיילי צה"ל. לא הגיוני שמי שמסכנים את חייהם (נקרא להם קרבים) ומי שמשאירים את חייהם בפאוס (נקרא להם ג'ובניקים) לא יקבלו שכר הולם עבור נתינתם, יסיימו 3 שנים ויהיו צריכים לעבוד שנתיים בשביל להתחיל ללמוד. כאשר בכל שנת לימודים, לקראת עונת הבחינות, קוראים להם למילואים. שכר הולם לעבודה הולמת. בשביל ה300-600 ש"ח שצהל הביא לי והעובדה שכרגע מילואימניק מקבל פחות משכר מינימום. ההמשך מובן... |
|
||||
|
||||
שכר מינימום איננו פתרון; שכר מינימום הוא התנהגות הוגנת של המדינה כלפי אזרחיה. הפתרון צריך לנבוע מההכרה ששכר מינימום אמור להיות נתון ולא אמצעי. יש משפחות שאין להן שום קושי לממן את הוצאות הבן/בת החייל/ת. יש לא מעט משפחות שמסבסדות את המדינה ממה שאין להן. מה שנכון שמשכר המינימום ודאי יקזזו אוכל, נסיעות, ביגוד, ביטוח וכד'. מי יודע, אולי בסוף יגיעו לחשבון שמשרתי החובה עוד צריכים לשלם למדינה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |