בתשובה לקהלת, 29/12/06 17:43
426959
העלמה עפרונית מהרהרת • בתשובה לקהלת שבת, 30/12/2006, 1:54
ב. חלקים נרחבים מחיל חינוך, למשל, ולדעתי גם לא מעט ממערך הת''ש.
426971
איציק ש. • בתשובה להעלמה עפרונית מהרהרת שבת, 30/12/2006, 7:44
אז צריך לקצר את השירות באופן דרסטי. חישובי העלות/תועלת שמפרסמים קצינים בצה"ל על חוסר הכדאיות של ההשקעה בהכשרה, לעומת הזמן שנהנים מהחייל- חלקיים במקרה הטוב.
צריך קודם כל להחליט ששרות חובה חשוב למדינה והיא מוכנה לתקצב אותו בהתאם. יש תפקידים שמאפשרים שרות של שנה וחצי.
תפקידים קרביים -בחלקם מאפשרים שנה וחצי עד שנתיים ובחלקם יחייבו תשלום שכר לאנשי חובה שימשיכו בהם. זה עדיין לא יהיה צבא מיקצועי (הצבא האמריקאי כשהיה שרות חובה- שילם לחייליו) .
הרעיון שאפשר לגבות מס כל כך כבד מהאזרחים -שלוש שנות שרות כמעט חינם, אינו עובד לאורך זמן, גם בלי להכנס להיבטים הפוליטיים.
426984
זוקר • בתשובה לאיציק ש. שבת, 30/12/2006, 12:32
בקיצור שרות אתה מפסיד בשני העולמות: גם משאיר את כל הסרח העודף הענק של המנגנון המטפל בחיילי חובה, ומהצד השני אתה מפסיד כוח אדם מקצועי, מאחר והתפוקה המקצועית מול זמן ההכשרה קטן, וכמות החיילים המקצועיים פוחתת משמעותית (בערך ביחס של קיצור השרות מתוך אוכלוסיית חיילי החובה). הפיצוי לכך הוא תוספת כ"א בשרות קבע, והרי לך הפסד כספי נוסף.
426987
קהלת • בתשובה להעלמה עפרונית מהרהרת שבת, 30/12/2006, 12:52
מערך הת''ש הוא המקבילה הצבאית, במובנים מסויימים, למשאבי אנוש ופסיכולוג אירגוני בזעיר ענפין. המחלקות הללו לא נעלמות בגופים מקצועיים, במקום לבקש ראיות שהמשפחה במצוקה ולכן מגיע יותר כסף, יבקשו ראיות לקורסים מקצועיים ודירוגי תפקיד. כמו כן בסביבה שוחקת כמו הצבא תמיד יהיה צורך בתמיכה נפשית, רק שבמקום מש''קיות ת''ש (כגורם ראשוני, אני לא יודע עד כמה התופעה נפוצה) יתבצע מעבר לתמיכה עם שירות פסיכולוגי אמיתי (להבדיל מהקב''נים), מה שעולה כסף רב.
חיל חינוך הוא קטן למדי ולא ממלא את תפקידו בצורה ראויה, אבל התפקיד שהוא אמור לבצע קיים גם בצבא מקצועי. עצם היותו של הצבא מקצועי לא אמור לבוא על חשבון הערכיות של אנשיו, כמו גם הצורך לטפל בשחיקה הנפשית בתפקידים מסויימים. להפך, בצבא מקצועי תפקידו של חיל החינוך קשה פי כמה משום שלא ניתן להעביר את אותן פעילויות שלושים שנה ברצף, היות והחיילים מתחלפים.
426997
העלמה עפרונית • בתשובה לקהלת שבת, 30/12/2006, 14:20
בצבא יש אגף משאבי אנוש (שהוכר עד לא מזמן כ"אגף כוח אדם"). ולדעתי מה שאתה מכוון לו הוא ענף השלישות, ולאו דווקא הת"ש. הרבה מאד חלקים מהעבודה של הת"ש הוא עם החיילים הסדירים שלא יכולים לכלכל את עצמם ממשכורת צבאית וצריכים תוספות (מגורים, סיוע בחשבונות, הרשאות לעבודה מחוץ לצבא וכו'). כל התוספות האלו מתייתרות ברגע שהמשכורת הצבאית היא משכורת לכל דבר. שוב - לא יבוטל אלא יצומצם.
מש"קיות ת"ש וקב"ניות לא עושות את אותה העבודה. זה קצת כמו להשוות בין עו"ס לפסיכולוגית.
גם לגבי חיל חינוך - חלקים ממנו יתייתרו. למה צריך מד"נים? למה צריך את הקורסים ללימוד עברית? את מחו"ה אלון? את המורים-חיילים? גם אם משאירים את מש"קי חוי"ה (ואני מסכימה שיש להם משמעות ערכית בצבא קבע כבצבא סדיר, אולי אפילו יותר), עדיין אפשר לצמצם חלקים גדולים ממנו. תפקידו של הצבא מקצועי הוא לא ללמד את חייליו עברית או מתמטיקה (תפקידו של צבא העם, אולי).
427083
קהלת • בתשובה להעלמה עפרונית שבת, 30/12/2006, 17:28
עכשיו אותו אגף משאבי אנוש צריך לטפל באוכלוסיה גדולה פי חמש, מה שנחסך בת"ש יעבור לשם. מהמעט שיצא לי לראות, חיילים לא הולכים לקב"ן אלא אם הם רוצים לצאת מהצבא; נדמה לי (אם כי זה ממקרים ספורים שראיתי) שמשקית ת"ש כן מהווה מעין גוף תומך ביחידות מסויימות, גוף שיוחלף במערך יקר בהרבה בצבא מקצועי.
את הקורסים ללימוד עברית צריך כי רוצים לפתוח אפשרות גיוס בפני חלק גדול יותר של האוכלוסיה (ואוכלוסיה שלא דוברת עברית היא בממוצע לא פחות איכותית, אבל עם פחות אפשרויות תעסוקה ולכן אידאלית), מורים חיילים חוסכים כסף למערכת החינוך, יהיה צורך להחליף אותם במורים אמיתיים (יקר והחומר האנושי פחות איכותי). גופים רציניים רבים במשק מאפשרים לימודים וקידום אישי ומקצועי, אם תבטלי את לימוד העברית והמתמטיקה היום, תאלצי להחזיר אותם מחר כדי למשוך אוכלוסיות ולהעלות את השכלת החיילים. יתרה מזאת, את תאלצי לשלב בצבא לימודים גבוהים/קורסים מקצועיים נוספים, מה שהיום קיים בעיקר בקבע.
אני לא זוכר מה זה מד"ן (מדריך נוער ?) אבל עכשיו יש צורך להקים מערך גיוס גדול ויקר.
427097
העלמה עפרונית • בתשובה לקהלת שבת, 30/12/2006, 19:09
מערך הת"ש הוא חלק מענף השלישות שנכלל בתוך אגף משאבי אנוש. ושוב - לא ביטול, צמצום.
הכרתי כמה חיילים שהלכו לקב"ן תוך כדי שירות ושלא על מנת להשתחרר (אחת מהן הייתה קצינה, ויכלה להשתחרר בדרך אחרת אם הייתה רוצה). אבל אין קשר בין קב"ן לת"ש. הראשון שייך לחיל הרפואה, השני לשלישות. אתה לא מבטל פסיכולוגים כי צריך פחות עו"סים, גם אם העו"ס שלך יודעת להקשיב מצויין.

תפקידו של צבא מקצועי הוא לא ללמד עברית או לעזור לך להשלים 12 שנות לימוד לדעתי. בשביל זה יש אולפן או את משרד החינוך. מורים חיילים הם מורים צעירים, חסרי השכלה ונסיון. ברור שהם זולים יותר ממורים רגילים, אבל למה שתלמידי הפריפריה לא יזכו למורים מקצועים ומנוסים?
427105
קהלת • בתשובה להעלמה עפרונית שבת, 30/12/2006, 19:55
קשה לי להבין איפה הצימצום, האם טיפול באנשי קבע דורש, עבור אותה כמות אנשים, פחות אנשים מטיפול בסדירניקים ?
צה"ל לא מעסיק פסיכולוגים בכמות הדרושה (אם כל ההסתיגויות מהמקצוע בכלל), לכן אם היום הן ממלאות במידה זו או אחרת את התפקיד, ביטולן יצור מצב בו למעשה נדרשים אנשי מקצוע.
המשטרה כיום דורשת 12 שנות לימוד כתנאי בסיסי לקבלה, מה יעשה הצבא כאשר יש לו דרישות גדולות לכוח אדם אבל אין בנמצא ? או שיתפשר על הרמה, או שיעלה את הרמה של המגוייסים ע"י הכשרות. לא נראה לך שעברית ברמה סבירה היא תנאי סף עבור חייל ?
המורים המקצועיים והמנוסים שאת רוצה לשלוח לפריפריה הם בדיוק מה שאני חושש ממנו, עדיף מורות חיילות.
427111
דורון הגלילי • בתשובה לקהלת שבת, 30/12/2006, 20:14
כתושב הפריפריה תרשה לי להיות בוטה: לילדים שלך תשלח מורות חיילות. עבור הילדים שלי אני רוצה את המורים המקצועיים והמנוסים. (מה שכן, אני רוצה שאף אחד לא "ישלח" אותם.)
427260
קהלת • בתשובה לדורון הגלילי יום א', 31/12/2006, 20:44
כתושב המרכז, קח בבקשה את המורים המקצועיים שלי ותביא לילדים שלי מורות חיילות.
427155
העלמה עפרונית • בתשובה לקהלת יום א', 31/12/2006, 0:41
לדעתי הלא מבוססת דיה - כן. אם כיום חיל בסדיר צריך להיות תלוי בהוריו כדי לממן את עצמו בצורה מלאה, הרי שהצבא צריך לשמש כתחליף בשביל אותם חיילים בודדים או שהוריהם לא יכולים לתמוך בהם כלכלית. ברגע שחייל משתכר משכורת אמיתית (ולא 450 שקל לחודש), הוא כבר יכול להחזיק את עצמו ולא צריך "טובות" מאף אחד. הוא יכול לשכור דירה, לקנות לעצמו אוכל ובגדים ולא צריך תלושי מזון, תרומות ריהוט או טפסים בשביל בית החייל - חלק נכבד מהתפקיד של משק"יות הת"ש בגדודים, ביחידות התחזוקה, החימוש וכו'.
ושוב (אני מעייפת את עצמי) - מש"קיות ת"ש אינן קב"ניות ואינן פסיכולוגיות. אם הן משמשות כאוזן קשבת הן עושות זאת באותה המידה שעושה זו מש"קית החינוך או הפ"פ (כלומר - כל בחורה שנמצאת באזור).
נראה לי שעברית ברמה סבירה היא תנאי סף בשביל חייל. נראה לי גם שזה לא התפקיד של הצבא ללמד עברית. הצבא רוצה במיוחד כמה חיילים? שיארגן הכשרות לחיילים שהוא מעוניין בהם. שהאחרים ילכו לאולפן.

ולגבי המורות חיילות - אני מצטרפת לד. הגלילי. אתה מוזמן לקחת אותן לילדות שלך.
427177
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לקהלת יום א', 31/12/2006, 9:00
למה עדיף מורות חיילות?
427262
קהלת • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום א', 31/12/2006, 20:49
כי מהכרות אישית עם כמה מורות חיילות ויותר מדי מורים, הראשונות היו חכמות, סובלניות ונחמדות בהרבה (אם כי המפגש איתן היה בנסיבות חברתיות). רמת החומר האנושי שמגיע כיום להוראה כבר מזמן לא גובל בבזיון; אני אעדיף מישהו מוכשר (לצהל יש יכולת לבחור מתוך מאגר גדול מאוד של אנשים, חלקם מוכשרים מאוד), בעל מוטיבציה אבל נטול נסיון מאדם חסר כישורים, נטול מוטיבציה אך מנוסה מאוד.
427272
העלמה עפרונית • בתשובה לקהלת יום א', 31/12/2006, 22:13
לצה"ל אמנם יש אפשרות לבחור מתוך מאגר גדול של אנשים, אבל נדמה לי שחינוך בפריפריה לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלו.

הוראה זה מקצוע - נחמדות, חכמה וסבלנות הם לא תחליף להכשרה ולימודים. גם אם יש מורות חיילות שהייתי שמחה שיהיו מורות, אני עדיין מעדיפה מורה מוכשרת* ומנוסה על פני ילדה בת 19, שמשתחררת ברגע שצברה קצת נסיון. אמנם כוונות טובות ומוטיבציה מהווים נקודת התחלה טובה, אבל הם לא מספיקים כאלמנטים יחידים (וזה מעבר לעובדה שבנסיבות חברתיות אנשים מעבירים רושם מוצלח יותר, בד"כ, מאשר כשהם צריכים להתמודד עם 30 ומשהו בני-עשרה משועממים).

*כלומר, שעברה הכשרה.
427285
קהלת • בתשובה להעלמה עפרונית יום ב', 1/1/2007, 2:03
מה יש לצה"ל לעשות עם בחורה עם כישורי הוראה ? כישורים הומניים הם לא משהו שהצבא נזקק לו אצל בנות, לכן אין בעיה להפנות אותן להוראה. אם כל הכבוד לנסיון‏1, איכות האנשים לדעתי היא חשובה בהרבה, מעבר לכך, יצא לי להכיר אנשים שבגיל המדובר הפגינו שליטה בהקהל שלא ראיתי מעודי אצל מורה.
כמו עבור כל תחום אחר, גם להוראה יש עקומת למידה אסימפטוטית, אני בכלל לא בטוח שהגעה קרוב מאוד לשיא לא מתבצעת תוך כמה חודשים.
האם זה מצב אידאלי ? ודאי שלא, מצער אותי מאוד שהגענו למצב כזה, אבל זה לא גורע קמצוץ ממסקנותי. אם וכאשר תשוקם מערכת החינוך, יהיה מקום לחשוב על צימצום התפקיד הזה.

‏1 כמובן שלחלק גדול מהבנות כבר יש נסיון קודם, בין אם בתנועות הנוער או מסגרות אחרות.
427371
העלמה עפרונית • בתשובה לקהלת יום ב', 1/1/2007, 21:57
מה יש לצבא לעשות עם חיילת בעלת כישורי הוראה? לשלוח אותה לתפקידים פיקודיים או הדרכתיים. למשל.
ובכל מקרה, "כישורי הוראה" בגיל כזה בדרך כלל מתבטאים בסדרת כישורים שמצביעה באופן כללי על כך שאתה אדם איכותי. כלומר, מתאים למודיעין, להדרכות, לפיקוד, לקצונה, למחשבים, לחמ"לים וכו'.

לנסיון יש תפקיד חשוב, בין השאר בבטחון שאתה מקרין כלפי התלמידים. זה לא בטחון שאפשר לרכוש בשנתיים - בעיקר כי השנה הראשונה, במידה רבה "נשרפה". אם הגעת חסר בטחון לעמוד מול כיתה, בהרבה מקרים היחס שלהם אלייך לא ישתנה אחרי סמסטר אחד. גם להוראה יש עקומת למידה אסימפטוטית, ולא ברור לי על סמך מה אתה מניח שקירבה לשיא מגיעה תוך כמה חודשים. ממילא, כמה חודשים בד"כ יכולים להיות קריטים כשמדובר בשירות של שנתיים. למעשה לא מדובר אפילו בשנתיים, הרי זמן ההכשרה הוא על חשבון הפז"ם.

יצא לי להכיר הרבה מאד בני נוער (aka - מלש"בים) בעלי כישורי הדרכה מדהימים. אבל הדרכה היא לא הוראה, העברת שיעורים פרטיים לא דומה להעברת שיעורים פרונטלים בכיתה, והחזקת קבוצה במסגרת החינוך הבלתי פורמלי לא דומה להחזקת אותה הקבוצה במסגרת החינוך הפורמלי. בטח לא כשפערי הגילאים קטנים כל כך - יתרון במסגרת תנועות נוער, חסרון במערכת החינוך הפורמלי, לטעמי.
427378
קהלת • בתשובה להעלמה עפרונית יום ב', 1/1/2007, 22:41
כמות המדריכות שהצבא צריך היא מוגבלת ואין לי שום בעיה להעדיף חינוך נוער ע"פ טירונים, שמימלא יש מפקד שידאג שהם יקלטו בין אם הם רוצים ובין אם לא.
כישורי הוראה הם לא מדד לאיכות, אנשים מוכשרים רבים אינם יודעים לעבוד מול קהל, "לקרא" אנשים ולפתור בעיות בלי עימות. מן העבר השני מורה לא צריך יכולות אנליטיות של איש מודיעין, נכונות להראות דוגמא אישית של מפקד או חוסר חיים של איש מחשבים‏1.
העובדה שצהל הצליח להכניס את סך כישוריו של אדם לשלושה מספרים אינה מעידה אלא על יכולת המיון הלקויה שלו (למען האמת נדמה לי שצהל עושה עבודה די טובה בתחום, אבל אני לא אתן לעובדות לבלבל אותי).

‏1 הומור
427382
העלמה עפרונית • בתשובה לקהלת יום ב', 1/1/2007, 23:16
"כישורי הוראה הם לא מדד לאיכות...מן העבר השני מורה לא צריך יכולות אנליטיות של איש מודיעין, נכונות להראות דוגמא אישית של מפקד או חוסר חיים של איש מחשבים". נכון, אז מה?
איך אתה רוצה שהצבא יבחר את המורות החיילות? לפי מה? הרי הן לא למדו להיות מורות וגם לא היו מורות בעבר. אז מודדים אינטלגנציה, ויכולת עמידה מול קהל, אולי כישורי הדרכה,סבלנות או יצירתיות. נסיון הדרכתי יכול לעזור גם. נו? אם הייתי הרמטכ"ל והיה מגיע אלי מלש"ב עם נתונים גבוהים בתחומים האלו הייתי רוצה אותו אצלי.
חייל מודיעין בסדיר הוא לא "איש מודיעין" שצריך יכולת אנליטית מיוחדת. היכולות שציינתי, לעומת זאת, כן דרושות לסמב"ציות,* מד"סניקיות, מדריכות קליעה, מדריכות חי"ר, מדריכות שריון, מדריכות מחשבים, מדריכות בקורסי מודיעין, מדריכות בקורסי חובשים, מדריכות ב*כל קורס שהוא*, מ"כיות, מפקדות וכו'. לא כל מפקד הוא מפקד-לוחם, ולעומת זאת אני בהחלט מצפה ממורות שיפיגנו דוגמא אישית.

אבל אני מרגישה שגם בעוד שלוש תגובות אני אמשיך לחזור על עצמי וקצת מתעייפת. זה לא אתה - זו אני. (אלא אם הצלחתי לשכנע אותך, ומשום מה - אני בספק)

*שם הנושא של עמידה מול קהל לא רלוונטי. מצד שני, הדרישה לעמוד בלחצים גדולים מאד ולשמור על קור רוח וסבלנות - כן.
427383
קהלת • בתשובה להעלמה עפרונית יום ב', 1/1/2007, 23:21
זה באמת נהיה קצת רוטיני, אז אולי נסיים בשאלה קטנה ? מתי למורה יוצא (בסיטואציות רגילות) להפגין דוגמא אישית (שלדעתי נדרשת לא רק ממפקדים לוחמים) ?
427427
העלמה עפרונית • בתשובה לקהלת יום ג', 2/1/2007, 10:14
מתי מורה נדרש להפגין דוגמא אישית? בכל רגע ורגע.
ביחס שהוא מפגין כלפי התלמידים שלו גם כשהם נורא מעצבנים, בדרך בה הוא מתמודד עם שאלות מקניטות או קנטרניות, שאלות לא צפויות, נושאים שאינם חלק מהשיעור, נושאים אקטואלים (רלוונטי יותר למורים שמלמדים אזרחות, היסטוריה, ספרות או תנ"ך מאשר מתמטיקה, אבל גם לאחרונים). הדרך בה הוא מגיע מוכן לשיעור ומכין את השיעור, הכבוד שהוא כן-או-לא נותן לתלמידים שלו, לאנשים אחרים בבית הספר, הדרך בה הוא מתנהג בהפסקות כשהתלמידים שלו רואים, מידת הנגישות שלו אליהם.
כל דמות מחנכת - ותהא זו מדריכה בצופים, מפקדת בצבא, גננת או מורה - צריכה להפגין דוגמא אישית. אם כבר, אז אפשר להתווכח בנוגע לשאלה אם מורה (שמשפיע על אנשים צעירים יותר) לא צריך להפגין *יותר* דוגמ"ש מאשר מפקד, אבל היות ואין לי איזושהי הכרעה (שניהם צריכים, לטעמי, וברמות די גבוהות) זה וויכוח שאין לי כוונה להכנס אליו.
427537
קהלת • בתשובה להעלמה עפרונית יום ג', 2/1/2007, 20:37
מורה צריך להפגין מידה מסויימת של ריחוק, הוא לא נמצא במצב דומה לתלמידים שלו ולכן לא יכול להפגין דוגמא אישית (לענות לשאלה קנטרנית זו לא דוגמא אישית, כי את התלמיד לא שואלים שאלות כאלו), אבל אני חושב שנישאר חלוקים בסוגיה הזו.
427415
איציק ש. • בתשובה לקהלת יום ג', 2/1/2007, 5:49
אתה מפספס לחלוטין מה צריכים להיות כישוריו של מורה.
כישורי הוראה כפי שאני רואה אותם, הם כן מדד לאיכות. מורה לא רק צריך להראות דוגמא אישית אלא חייב להראות דוגמא אישית. מורה חייב להיות בעל כריזמה ולשדר איכות לתלמידים. זה שהמצב אינו כזה במרבית המיקרים זו הבעיה הקשה של מערכת החינוך.
מורה צריך להיות מעניין- זה איננו מדד לאיכות?
427387
האייל האלמוני • בתשובה להעלמה עפרונית יום ג', 2/1/2007, 0:11
"לנסיון יש תפקיד חשוב, בין השאר בבטחון שאתה מקרין כלפי התלמידים. זה לא בטחון שאפשר לרכוש בשנתיים - בעיקר כי השנה הראשונה, במידה רבה "נשרפה"".
את טועה. בהרבה מקרים הבטחון של נערה בת 18-19 יכול להיות גדול בהרבה משל אשה בת 25 ומעלה. גם הקשר שלה עם תלמידים הקרובים לגילה יכול להיות טוב בהרבה. והיא גם יכולה לזכור הרבה יותר את החומר שלמדה וגם את הקשיים האפשריים בהתמודדות אתו.
427389
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 2/1/2007, 0:22
השאלה היא האם תוספי הביטחון שאתה מתאר כאן יכולים להשתוות לתוספי הביטחון של נסיון בהוראה.

השאלה ה*אמיתית* היא על מה אתה בעצם מתבסס בטענה שלך. העלמה היא משתתפת מוכרת כאן, ואפשר לקבל את דבריה או לא על סמך נסיון העבר, אבל אתה אלמוני ולא ברור איזה משקל יש למה שאתה אומר.

(אגב, מנסיוני הדל כמתרגל - וכמתרגל אני בקשר עם תלמידים בגילי וזוכר בדיוק את החומר שלמדו ואת הקשיים בהתמודדות איתו - הביטחון שמגיע מצבירת הנסיון חשוב לי יותר).
427402
האייל האלמוני • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ג', 2/1/2007, 1:17
כתבתי את מה שכתבתי מנסיון אישי. לא ידעתי שגם דברים מסוג זה הם חסרי משמעות בבואם מאייל אלמוני. צר לי.
427417
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 2/1/2007, 7:18
לא חסרי משמעות, פשוט צריכים להיבחן בזהירות מסויימת.
427429
העלמה עפרונית • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 2/1/2007, 10:23
הבטחון של נערה בת 19 יכול להיות גדול משל אשה בת 25, כן, כמובן. השאלה מה המצב בד"כ, ואם אותה נערה בעלת בטחון עצמי לא תהיה בעלת בטחון רב יותר שבע שנים אחר כך, או לפחות שנת-נסיון אחת אחר כך.
קשר עם תלמידים קרובים לגיל יכול להיות יתרון משמעותי בחינוך הבלתי פורמלי, בהוראה פרטנית או במקרים מאד ספיציפים. לדעתי בכל מה שקשור להוראה פורמלית-קונבנציונלית, יש יתרון לגיל,* לבטחון שאינו נדרש להוכיח את עצמו, ובמידה רבה, גם ל"מוניטין", אם תרצה. אין לי נתונים אמפירים לבסס את זה, אבל מנסיוני כתלמידה, מורים ותיקים בבית הספר נכנסו לכיתה בדרך שונה מאשר מורים שזו הייתה להם השנה הראשונה והיו צריכים "לבנות תדמית" מאפס.

היתרון בלזכור את הקשיים האפשרים בהתמודדות עם חומר נראה לי שולי ביחס לנסיון שצברת בלהסביר לתלמידים את אותה סוגיה, תפיסת עולם בוגרת ורחבה יותר וכו'. אל תבין אותי לא נכון - אני לא אומרת שמורות-חיילות תמיד יהיו טובות פחות ממורות-ותיקות. ככלל, לא הייתי רוצה שצוות המורים שלי או של היפו בתי ההיפותטית יהיה מורכב מכאלה.

* זה מתקשר לי גם למה שברקת כתבה לאחרונה על הצורך בדמויות סמכות שאינן בקבוצת הגיל שלך, אבל יכול להיות שזה רק עולם האסוציאציות שלי.
427439
דורון הגלילי • בתשובה להעלמה עפרונית יום ג', 2/1/2007, 11:00
התגובה הזאת היא לא אלייך, אלא פתיל כולו, שהתחיל אאל"ט בתגובה 427105 אבל התגובה שלך היא האחרונה (בינתיים).

כל הפתיל, או התת-דיון הזה, שהתחיל כאמור ב תגובה 427105 מקורו בזילזול בתחום ההוראה, ואח"כ מתפלאים שכך נראים תוצריה של מערכת החינוך.
הרי אף אחד מהמדברים בשבחן של המורות החיילות, ביתרון הנעורים וההתלהבות על הנסיון (עם אבדן ההתלהבות שהוא מביא אתו), לא היה מעלה על דעתו לשלוח לבית החולים הקרוב למקום מגוריו, או למרפאה המשרתת אותו, חובשת בוגרת בה"ד 10 שתחליף את הרופאים, ואיש מהם לא היה מסתכן לגור בבית שתוכנן ע"י פלס בוגר בה"ד 14 במקום ע"י קונסטרוקטור.
427453
העלמה עפרונית • בתשובה לדורון הגלילי יום ג', 2/1/2007, 11:51
נכון.
אבל מה זה בה"ד 14?
427462
האייל האלמוני • בתשובה לדורון הגלילי יום ג', 2/1/2007, 12:40
אני דיברתי על יתרון הנעורים וההתלהבות על הנסיון (לפעמים). לא אמרתי כלום על מורות חיילות כי אין לי מושג איך הן. אבל אין כאן - מצדי, לפחות, זלזול בתחום ההוראה. ממש לא. ודאי שלא הייתי שולחת חובש צבאי להחליף רופאה מנוסה, אבל ייתכן מאוד שהייתי שולחת נער צעיר לפתור בעיה בהיי טק במקום אדם מבוגר ומנוסה. יש תחומים שהעניין מתאים להם ותחומים שלא. בתחום ההוראה, עד כמה שידוע לי, מורים נשחקים במערכת במהירות רבה. שמעתי זאת מכמה וכמה אנשים העוסקים בתחום זה - מנהל תיכון, מורה של מורים (במכללה) ועוד. כן הרגשתי כך גם מנסיון אישי, כפי שציינתי: אינני מורה בד"כ, אבל היו לא כמה וכמה התנסויות בהוראה.
427482
ברקת • בתשובה להעלמה עפרונית יום ג', 2/1/2007, 14:59
אם כבר מדברים על זיכרונות, לי זכורים 3 סוגי מורים (מבי"ס מצוין שלמדתי בו):

1. המנוסים - טובים ואהובים בד"כ, עם ותק של בין 5 ל-‏15 שנה לדעתי. הצליחו להכניס לכל שיעור מהאישיות שלהם, תחומי עניין כלליים, לא פחדו מניתוב השיעור למקומות חדשים על פי שאלות שעלו, ויחד עם זאת הצליחו להכין למבחנים. זן הולך ונעלם. בתוכם היתה תת-קבוצה: 1-2 מורות כריזמטיות שמספיק היה שיעמדו בפתח בפנים חתומות, וכבר כל הכיתה היתה נאלמת דום (כמעט לא היו אצלן עונשים).

2. השחוקים - לא יודעת אם אי פעם היו בקבוצה 1, אבל בעת שבה אני למדתי איתם, כבר לימדו לפחות עשר שנים. התרכזו בבירוקרטיה, נהלים ועונשים, והפליאו "להנמיך" תלמידים בצורות שונות - לצעוק, להעליב, למשוך בשיער(!) וכדומה. היה ידוע למשל שמורה מסוימת בודקת שיעורים בסבב, כל אחד קורא מהמחברת שאלה אחת על פי תורו. בכל שיעור היו עוצרים בתלמיד מסוים וממשיכים בבא אחריו, בשיעור הבא. כך שהיה מספיק להכין, מתוך כל שיעורי הבית, רק את השאלה שאיתה יגיעו אליך (על פי חישוב המקומות) וליתר ביטחון גם אחת לפניה ואחת אחריה. אני לא חושבת שהמורה לא ידעה את זה, פשוט לא היה לה איכפת.

3. הצעירים - מורות "גזעיות" בשנות העשרים שלהן, למוזיקה, ציור או ספרות, עם קוקו/צמה וסגנון לבוש מובחן (שום דבר פרובוקטיבי, רק סוודרים סרוגים ביד למשל), או מורים לחקלאות או התעמלות עם בלורית בלונדינית. אלה היו מדברים עם התלמידים בהפסקות, כחברים לכל דבר. לא היתה להם כמעט בעיית דיסטאנס, מרגע שקלטנו שהם מלמדים משהו מדליק, ושנרוויח יותר מהקשבה והשתתפות מאשר מהתפרעות. אבל אלה היו לרוב מקצועות שלא דרשו סטנדרט גבוה בבחינות (להוציא ספרות, שכללה הכנה לבגרות. אבל זו היתה בעצם מורה מהתיכון, ואני מבלבלת).
"השד מהשביעית"! 427485
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לברקת יום ג', 2/1/2007, 15:06
"השד מהשביעית"! 427486
ברקת • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ג', 2/1/2007, 15:10
אה? לא קראתי את הספר :-)
"השד מהשביעית"! 427489
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לברקת יום ג', 2/1/2007, 15:14
(ספוילר, כמובן)

הספר מתחיל עם מורה שאחד התלמידים שלו (''השד'') הצליח לפצח את השיטה שעל פיה הוא מחליט את שיעורי הבית של מי לבדוק היום. כמובן שזה מתגלה אחרי שבטעות המורה מבקש לבדוק שיעורי בית מתלמיד שאומר בפלא ש''זה לא תורו''.
"השד מהשביעית"! 427491
האייל האלמוני • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ג', 2/1/2007, 15:22
יו, אני לא זוכרת את זה בכלל. הוא פותר כל מיני תעלומות אחרות לפי דעתי, לא?
"השד מהשביעית"! 427494
עדי סתיו • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 2/1/2007, 15:28
אחרי השוס הזה של שיעורי הבית, המורה מבקש ממנו לנסות את כוחו בתעלומה המרכזית של הספר.

מעניין מתי יעשו מזה סרט.
"השד מהשביעית"! 427495
האייל האלמוני • בתשובה לעדי סתיו יום ג', 2/1/2007, 15:30
היה איזה קטע שחטפו אותו והוא כתב מכתב שהוצפן על ידי האותיות הראשונות בשורה?
"השד מהשביעית"! 427496
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 2/1/2007, 15:33
כן. בימינו זה לא היה עובד על הקהל - הוא היה צריך מינימום לחזור בזמן ולשתול רמזים בתוך ''הצעקה'' של מונק כדי לעניין מישהו.
"השד מהשביעית"! 427499
האייל האלמוני • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ג', 2/1/2007, 15:39
וואללה. קלאסיקה פולנית.
"השד מהשביעית"! 427500
האייל האלמוני • בתשובה לעדי סתיו יום ג', 2/1/2007, 15:50
תודה. מוזר ביותר. ממש לא זכור לי שם המורה...
"השד מהשביעית"! 427504
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 2/1/2007, 15:54
''שם'' ב-ש' קמוצה.
"השד מהשביעית"! 427493
ברקת • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ג', 2/1/2007, 15:24
וואלה. אז אצלנו השיטה היתה שקופה הרבה יותר, ופעלה בהצלחה שנתיים רצופות אצל מחנכת(!) הכיתה.
"השד מהשביעית"! 427497
ברקת • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ג', 2/1/2007, 15:34
אם כבר ספוילר, מה היתה אותה שיטה?
"השד מהשביעית"! 427501
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לברקת יום ג', 2/1/2007, 15:51
לא זוכר. אם לא יקדימו אותי (ואם זה באמת מעניין מישהו חוץ ממני) אני אפרט בסוף השבוע.
427294
איציק ש. • בתשובה להעלמה עפרונית יום ב', 1/1/2007, 6:10
אצל מורה טוב ה-‏30 ומשהו בני עשרה אינם משועממים.
מסכימה, כמובן. 427367
העלמה עפרונית • בתשובה לאיציק ש. יום ב', 1/1/2007, 20:33
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות