בתשובה להעלמה עפרונית, 02/01/07 10:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם כבר מדברים על זיכרונות, לי זכורים 3 סוגי מורים (מבי"ס מצוין שלמדתי בו): 1. המנוסים - טובים ואהובים בד"כ, עם ותק של בין 5 ל-15 שנה לדעתי. הצליחו להכניס לכל שיעור מהאישיות שלהם, תחומי עניין כלליים, לא פחדו מניתוב השיעור למקומות חדשים על פי שאלות שעלו, ויחד עם זאת הצליחו להכין למבחנים. זן הולך ונעלם. בתוכם היתה תת-קבוצה: 1-2 מורות כריזמטיות שמספיק היה שיעמדו בפתח בפנים חתומות, וכבר כל הכיתה היתה נאלמת דום (כמעט לא היו אצלן עונשים). 2. השחוקים - לא יודעת אם אי פעם היו בקבוצה 1, אבל בעת שבה אני למדתי איתם, כבר לימדו לפחות עשר שנים. התרכזו בבירוקרטיה, נהלים ועונשים, והפליאו "להנמיך" תלמידים בצורות שונות - לצעוק, להעליב, למשוך בשיער(!) וכדומה. היה ידוע למשל שמורה מסוימת בודקת שיעורים בסבב, כל אחד קורא מהמחברת שאלה אחת על פי תורו. בכל שיעור היו עוצרים בתלמיד מסוים וממשיכים בבא אחריו, בשיעור הבא. כך שהיה מספיק להכין, מתוך כל שיעורי הבית, רק את השאלה שאיתה יגיעו אליך (על פי חישוב המקומות) וליתר ביטחון גם אחת לפניה ואחת אחריה. אני לא חושבת שהמורה לא ידעה את זה, פשוט לא היה לה איכפת. 3. הצעירים - מורות "גזעיות" בשנות העשרים שלהן, למוזיקה, ציור או ספרות, עם קוקו/צמה וסגנון לבוש מובחן (שום דבר פרובוקטיבי, רק סוודרים סרוגים ביד למשל), או מורים לחקלאות או התעמלות עם בלורית בלונדינית. אלה היו מדברים עם התלמידים בהפסקות, כחברים לכל דבר. לא היתה להם כמעט בעיית דיסטאנס, מרגע שקלטנו שהם מלמדים משהו מדליק, ושנרוויח יותר מהקשבה והשתתפות מאשר מהתפרעות. אבל אלה היו לרוב מקצועות שלא דרשו סטנדרט גבוה בבחינות (להוציא ספרות, שכללה הכנה לבגרות. אבל זו היתה בעצם מורה מהתיכון, ואני מבלבלת). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה? לא קראתי את הספר :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ספוילר, כמובן) הספר מתחיל עם מורה שאחד התלמידים שלו (''השד'') הצליח לפצח את השיטה שעל פיה הוא מחליט את שיעורי הבית של מי לבדוק היום. כמובן שזה מתגלה אחרי שבטעות המורה מבקש לבדוק שיעורי בית מתלמיד שאומר בפלא ש''זה לא תורו''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יו, אני לא זוכרת את זה בכלל. הוא פותר כל מיני תעלומות אחרות לפי דעתי, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי השוס הזה של שיעורי הבית, המורה מבקש ממנו לנסות את כוחו בתעלומה המרכזית של הספר. מעניין מתי יעשו מזה סרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה איזה קטע שחטפו אותו והוא כתב מכתב שהוצפן על ידי האותיות הראשונות בשורה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. בימינו זה לא היה עובד על הקהל - הוא היה צריך מינימום לחזור בזמן ולשתול רמזים בתוך ''הצעקה'' של מונק כדי לעניין מישהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואללה. קלאסיקה פולנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. מוזר ביותר. ממש לא זכור לי שם המורה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''שם'' ב-ש' קמוצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. אז אצלנו השיטה היתה שקופה הרבה יותר, ופעלה בהצלחה שנתיים רצופות אצל מחנכת(!) הכיתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר ספוילר, מה היתה אותה שיטה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זוכר. אם לא יקדימו אותי (ואם זה באמת מעניין מישהו חוץ ממני) אני אפרט בסוף השבוע. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |