|
1+2: נכון. שים לב שגם אני התייחסתי ל-1, ולא טענתי ש-2 הוא הוכחה ניצחת, אלא רק אינדיקציה לא רעה.
אי אפשר "לדעת" כלום. אבל רוב הסימנים מעידים על כך שממילא המצרים הטילו ספק רב ביכולתם להכריע את צה"ל (וגם הסובייטים, אגב, אמרו למצרים שהם פשוט לא). ידוע גם שסאדאת ביקש מצבאו, טרם המלחמה, להעריך את יכולתו להשיג יעדים מוגבלים בסיני (נדמה לי שפרופ' חגי ארליך מציין את זה בספרו על מצרים).
לדעתי, ההנחה הפשוטה ביותר היא שסאדאת אכן יצא במלחמה מתוך הנחה שבמקרה הגרוע ביותר הוא יצליח להשיג דריסת רגל כלשהי בסיני, ובמקרה הטוב - לכבוש נתח משמעותי מסיני. כל התפתחות אחרת (שוב, לדעתי), כולל קריסה מוחלטת של צה"ל, הייתה מפתיעה אותו מאד. אני לא אומר שהוא לא היה יכול לשמוח על ההפתעה, אבל לא סביר בעיני שהוא ציפה לכך ברצינות.
|
|