בתשובה לאורי רדלר, 27/11/06 1:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"החזרה על עובדות לא נכונות אינה הופכת אותן לנכונות. החל מתחילת 1997, 99 אחוז מתושבי הגדה חיו תחת שלטון אזרחי ו/או אזרחי וצבאי פלסטיני וכאשר פרצה האינתיפאדה ב' לא הועלו טענות בית הכלא או ההגבלות בתעבורה כלל, כיוון שהן היו נשמעות מגוחכות לאוזניים פלסטיניות." איזו אירוניה מופלאה. כל הדיון על מה שקרה לפני שש שנים לא רלבנטי. כפי שסמיילי היטיב לנסח: תגובה 421645 ואידך זיל גמור. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"כל הדיון על מה שקרה לפני שש שנים לא רלבנטי." פשוט מקסים: העלית טיעונים שנגעו לאותה תקופה (תקופת אוסלו), קיבלת תשובה ומשזו לא נשאה חן בעיניך, אך תשובות לא היו בידך, טענת שזה בעצם "לא רלבנטי." ומה כן רלוונטי? המצב הנוכחי. כלומר, המצב שנוצר אחרי שש שנים של לחימה פעילה הוא המצב שיש לדון בו כדי לקבוע את "זכאות האפרטהייד" של ישראל. כמובן שהמצב הזה נוצר במעמד צד אחד, הצד הישראלי הרשע, ולפלסטינאים לא היה שום חלק בכך. כלל וכלל לא. והאירוניה המופלאה היא שאתה מסתמך על השטויות במיץ עגבניות (ללא חומרים משמרים!) של סמיילי שהופרכו פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"והאירוניה המופלאה היא שאתה מסתמך על השטויות במיץ עגבניות (ללא חומרים משמרים!) של סמיילי שהופרכו פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם." מעניין, אתה באמת לא יכול בלי? למשל ככה: "והאירוניה המופלאה היא שאתה מסתמך על הטיעונים של סמיילי, שכבר הופרכו יותר מפעם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני יודעת בעניין הפסיכולוגיה, אבל העריכה שעשית מצוינת.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מעניין, אתה באמת לא יכול בלי?" לא, לא יכול בלי. ניסיתי, ולא הולך. אני מקבל את החופה, חוטף את הקידושין ויוצא לטיול עם הכלב לשלוש שעות עד סוף רוטשילד ובחזרה דרך אלנבי ובן יהודה וגם אחרי זה לא עובר לי (ואפילו אין לי כלב). הרופא אומר שאני צריך למרוח ניסטאטין או מיקונאזול ואז יוקל לי, אבל אני לא בטוח. מכל מקום, תודה על העצה המחכימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר, על הכלב לא דיברו בכלל. דיברו הרבה בימים האחרונים על המכנסיים, על איפה יותר טוב לאזוק, מלפנים או מאחור, על איך אפשר בו-זמנית גם לברוח וגם לשבור את השיא העולמי בקפיצה לגובה - אבל על הכלב לא דיברו. אגב, הוא היה יכול לעזור לך הרבה יותר מכל ההתמרחויות האלה, מספרים שכלבים עושים את זה בשמחה וברצון. נסה ותיהנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחשבי על שתי כותרות בעיתון: א. "שר האוצר: אני אעלה את מס ההכנסה בחצי אחוז" ב. "שר האוצר: ראש הממשלה אוויל, אני אעלה את מס ההכנסה בחצי אחוז" כשקוראים את הגותרת הראשונה, ישר חושבים על מס ההכנסה, כשקוראים את השניה, חושבים על הסכסוך בין שר האוצר לראש הממשלה. ככה גם אצל אורי, אם הוא לא היה כותב "שטויות במיץ עגבניות (ללא חומרים משמרים!)", מישהו עוד עלול היה לשאול אותו "איפה הופרכו הטיעונים של סמיילי" ואז הוא היה נאלץ להתמודד מול המציאות, ככה, המקסימום ששואלים אותו זה "למה אתה לא יכול בלי?", ומתיחסים לצורה הגסה תוך כדאי התעלמות מהתוכן השקרי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |