בתשובה לאקדמאי מובטל ומיואש, 26/11/06 20:04
ואני שעסקתי שנים בשירות מייאש...נשברתי ונותרתי מובטל 421747
איציק ש. • בתשובה לאקדמאי מובטל ומיואש יום ב', 27/11/2006, 4:53
ראשית, תנמיך את הציפיות שלך. על פי מה שאתה מתאר, הציפיות שלך תמיד נמצאות באופק. ככל שתלך לקראתן כך תמיד ישארו באופק.
ראשית, תמצא לך עבודה ותתחיל לעבוד ולנסות להנות ממגע עם אנשים ומעצם העשיה -גם עשיה פיסית. אחר כך תעשה מה שהכלכלנים הניאוקלאסיים מכנים:פיין טיונינג.
ואני שעסקתי שנים בשירות מייאש...נשברתי ונותרתי מובטל 421762
ברקת • בתשובה לאיציק ש. יום ב', 27/11/2006, 9:15
אתה לועג לרש? הלא הוא אמר שהבעיה שלו היא שאינו מוצא עבודה טובה.
ואני שעסקתי שנים בשירות מייאש...נשברתי ונותרתי מובטל 421773
אביב י. • בתשובה לברקת יום ב', 27/11/2006, 10:09
בעיה הדומה באופיה לקושי שבמציאת מיטת מסמרים נוחה.
ואני שעסקתי שנים בשירות מייאש...נשברתי ונותרתי מובטל 421776
ברקת • בתשובה לאביב י. יום ב', 27/11/2006, 10:17
אתה ממתנגדי העבודה, ברוטוס?

נותן לי רעיון לסקר "לו לא היית צריך לעבוד, במה היית עוסק רוב הזמן". אבל במחשבה שנייה ומתוך היכרותי עם החומר האנושי באייל, אני קצת מפחדת מהתשובות.
ואני שעסקתי שנים בשירות מייאש...נשברתי ונותרתי מובטל 421778
אביב י. • בתשובה לברקת יום ב', 27/11/2006, 10:34
מזמן הפסקתי להתנגד. מתבגרים. היום אני רק רוטן :)

התשובה שלי לסקר שלך קלה (ודי אוניברסלית, אני חושב):
1) מבלה את רוב זמני עם האנשים שאני אוהב.
2) מצליח למצוא זמן על מנת לעסוק בתחביבי (היצירתיים ושורפי הזמן כאחד).

במילים אחרות ובקצרה: חי.
ואני שעסקתי שנים בשירות מייאש...נשברתי ונותרתי מובטל 421780
ברקת • בתשובה לאביב י. יום ב', 27/11/2006, 10:58
יש גיוון עצום בשאלה 2.

מעבר לזה, אני חושבת שאנשים שעבדו כל חייהם ברוטינה קבועה יתקשו להיכנס ל"חיי אצילים כאלה". דיכאון כתוצאה מבטלה הוא תופעה מוכרת בחברה שלנו.
ואני שעסקתי שנים בשירות מייאש...נשברתי ונותרתי מובטל 421784
אביב י. • בתשובה לברקת יום ב', 27/11/2006, 11:18
"דיכאון כתוצאה מבטלה הוא תופעה מוכרת בחברה שלנו."
נכון, אבל הדגש צריך להיות על *בחברה שלנו*. אני מאשים את המבנה החברתי ולא את "טבע האדם" כגורם העיקרי לסוג כזה של דיכאון. (חיה שבויתה לא תסתדר היטב מחוץ לשבי).
ואני שעסקתי שנים בשירות מייאש...נשברתי ונותרתי מובטל 421787
ברקת • בתשובה לאביב י. יום ב', 27/11/2006, 11:22
כן, כן.
ואני שעסקתי שנים בשירות מייאש...נשברתי ונותרתי מובטל 421781
האייל האלמוני • בתשובה לברקת יום ב', 27/11/2006, 11:02
"לו לא הייתי צריך לעבוד, הייתי כותב יותר באייל". אם *כל* המשתתפים שעדיין לא עונים להגדרה הזו היו מצטרפים אליה, מספר התגובות היה עולה באיזה 10-20%.
ואני שעסקתי שנים בשירות מייאש...נשברתי ונותרתי מובטל 421839
דורון הגלילי • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 27/11/2006, 15:26
אצלי זה הפוך.
"לו לא הייתי צריך לעבוד‏1, הייתי כותב פחות באייל"

__
‏1 טוב, לא נגזים. להיות בעבודה.
ואני שעסקתי שנים בשירות מייאש...נשברתי ונותרתי מובטל 421861
איציק ש. • בתשובה לברקת יום ב', 27/11/2006, 19:07
למה? הוא ניסה הייטק ולא מצא את מקומו. ניסה שיווק ומכירות- לא הלך. לא כולם מתאימים להייטק, שיווק ומכירות. כשכתבתי שינמיך ציפיות, התכוונתי שיחפש בתחומים אחרים, לא חייבים להיות עתירי הכנסה, ולא ירגיש בעבודה החדשה כישלון צורב ובושה על שבכלל הגיע אליה.
ואני שעסקתי שנים בשירות מייאש...נשברתי ונותרתי מובטל 421948
אביב י. • בתשובה לאיציק ש. יום ג', 28/11/2006, 21:04
קל להגיד, אבל מציאות של אנשים מסוימים היא "קצת" יותר מורכבת מכך. כל "ניסה...לא הלך" כזה יכול להמשך שנים (ואף, אולי, מעבר לעשור). זמן שיש לו השלכות הן על הפסיכולוגיה של העובד והן על הסיכוי האובייקטיבי שלו להשתלב בתחום מקצועי אלטרנטיבי.

יש אנשים שמוצאים את עצמם מתקרבים לגיל ה-‏35 עד 40, עם תואר וניסיון בתחום שלא מתאים להם/לא מעניין אותם (או שהם סתם נכשלו בו) והם בעלי ניסיון מקצועי שלא רלבנטי לתחום החדש אליו הם רוצים לפנות. לא הייתי רוצה להתחלף עם מי שהגיע למצב כזה וגם הייתי חושב יותר מפעמיים לפני שהייתי נותן עייצס בסגנון אין-דבר-העומד-בפני-הרצון וכל-עבודה-מכבדת-את-בעליה.
ואני שעסקתי שנים בשירות מייאש...נשברתי ונותרתי מובטל 421950
האייל האלמוני • בתשובה לאביב י. יום ג', 28/11/2006, 21:11
מצטרפת, בייחוד לגבי החלק האחרון, בעניין ה''עייצס''.
ואני שעסקתי שנים בשירות מייאש...נשברתי ונותרתי מובטל 421953
איציק ש. • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 28/11/2006, 21:27
אני מסכים איתכם לחלוטין. אמרתי מה שאמרתי כאדם בשנות ה-‏50 שלו. ברור לי שמה שאני יכול לעשות היום- לא יכולתי לפני 20 שנה. היה לי ברור שאת העצה שלי הבחור כנראה אינו מסוגל להפנים עדיין.
ואני שעסקתי שנים בשירות מייאש...נשברתי ונותרתי מובטל 422026
אביב י. • בתשובה לאיציק ש. יום ד', 29/11/2006, 12:47
מה קל בגיל 50, בהקשר של שוק העבודה, שקשה בגיל 35 ו-‏40?
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות