 |
ברנרד לואיס צודק במובנים מסוימים: אכן, חרם על ישראל "קל יותר" משום שפגעים ונגעים נחשפים בחברה הישראלית באופן גלוי יותר וללא תליית המבקר בראש חוצות וגם לפלסטינים קל הרבה יותר להשמיע את דברם. אפשר גם להוסיף לדברים את התחושה שיש לאנשים רבים – חלקם אנטישמים וחלקם לא – שישראל ועניינים הנוגעים בה הם משהו שמותר להם להביע את דעתם עליו ולחלק ציוני ביצוע כאלו ואחרים ליהודים (נטיה שמסייע לה הצמא של יהודים וישראלים רבים לאישור שהם אכן מרכז העולם והם חשובים ומתעסקים בהם ומדברים עליהם, וכו'). ניתן לייחס גם משהו מזה ל"פתולוגית הקירבון" של שמאל, ואפשר אפילו להוסיף שבנקודות מסוימות יש הצדקה לביקורת.
בכל זאת, המאפיין הייחודי של ההחרמה הוא אי ההבחנה בין המדיניות הננקטת בנקודה מסוימת על ידי ממשלה מסוימת, לבין כלל האזרחים. במובן זה, השלילה של ישראל כמכלול, כאשר לא מוחלים קריטריונים דומים (למשל, כאלו שהיו תובעים מנועם חומסקי להגר מארצות הברית...) נראית כמשקפת גישה אנטישמית. לכל הפחות יש שכלול כאן: בהתקיים ישראל, אוטואנטישמים יכולים ללכת עם ולהרגיש בלי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש