|
אדם, אני לא מאמין לשב"כ. נקודה. האנשים האלה שקרנים.
ממה התחיל כל הסיפור של "לחץ פיזי מתון"? מפרשת נאפסו. עיזאת נאפסו היה קצין מודיעין ממוצא צ'רקסי. שטינקר בלבנון העליל עליו שהוא מסר מידע לסוכן של אש"ף. השב"כ לא בדק את ההאשמות - הוא עינה את נאפסו, עד שנאפסו מסר הודאה. על סמך ההודאה הזו, נאפסו נמצא אשם ונשפט ל-18 שנות מאסר בעוון ריגול חמור.
אלא שנאפסו היה זכאי. כאשר נחשפה פרשת השב"כ, נחשף שמו של יוסי גינוסר, אחד מ"גיבוריה" ומי שהיה מענו הראשי של נאפסו. משנחשף גינוסר (שמשום מה נחשב עדיין ראוי לבוא בציבור הישראלי, במקום לזחול לאיזו מאורה ולהשאר בה), הגיש נאפסו ערעור.
הערעור התקבל. בית המשפט קבע שאנשי השב"כ שיקרו. נאפסו זכה לפיצויים. הפיצויים לא החזירו לו את שלש השנים שאיבד בכלא, את האשה שהתגרשה ממנו כשנאסר, את מעמדו בחיל המודיעין.
אז מה היה לנו כאן? רשלנות וטמטום. ההשענות על העינויים החליפה את החקירה. אדם חף מפשע עונה ונמק בכלא.
לאחר פרשת נאפסו, הוקמה ועדת לנדאו. השופט לנדאו התפרסם כמי שהמציא את הביטוי "לחץ פיזי מתון" - אבל הוא המציא אותו רק לצורך אמיתי של פצצה מתקתקת. הוא גם קבע שהשב"כ שיקר דרך קבע בבתי המשפט.
סיפור אחר, מימי שירותי בעזה: חייל ישראלי נרצח בצורה אכזרית (אמנון פומרנץ, נשרף למוות ב20.9.91). השב"כ הבטיח להשיג את הרוצחים. הוא השיג אותם.
הוא השיג אותם על ידי לקיחת בני ערובה. במו עיני ראיתי איך מובילים באישון לילה ילד בן שש, כבול, עיניו מכוסות, להחזקה כבן ערובה. השב"כ איים על המשפחה, שאם הרוצח - אחיו של הילד - לא יסגיר את עצמו, הילד ישלח למחנה אנצאר. ממה שהבנתי, הם גם איימו על המשפחה שהילד יאנס שם - ודברים כאלה קרו. החשוד הסגיר את עצמו.
זו התמונה, אדם, שאתה צריך לשוות לגנד עיניך: ילד בן שש, כבול ומעוור, באישון לילה, בבסיס צבאי. ככה השב"כ עובד. זה לא מוסרי. לרוב, זה גם לא חכם.
רבותי, השב"כ הוא זרוע של אכיפת חוק. הוא אחראי על מניעת פגיעות בבטחון המדינה - אבל הוא עדיין זרוע של אכיפת חוק. אין בטחון ללא חוק.
|
|