 |
|
 |
||
|
||||
 |
משמונה בבוקר עד שש בערב (נניח)? לא נראה לי מופרז. במיוחד כשזוכרים שיש הפסקה באמצע, ותנאים סוציאלים, ומשכורת, ושבסוף את חוזרת לבית שלך בו את חופשיה לעשות כרצונך. וכמובן, את האפשרות לקבל החלטה שאת קמה ועוזבת. נכון שלא הרבה אנשים בוחרים לעשות כך, אבל הבחירה קיימת. כשיש בחירה זו לא עבדות. אדם שעובד 10 שעות ביום (ולצורך הענין אני מתכוונת כן לרו"ח, עו"ד, כלכלנים, נשות הייטק וכו', ולא לפועלי טקסטיל בשכר מינימום) יכול להחליט שהוא עוזב. משנה את רמת חייו אם צריך. עניין של בחירה אישית. כמה אנשים כאלו אני מכירה? לא הרבה. מצד שני אני גם לא מכירה הרבה גננים באופן כללי, אז אני לא יודעת. להשוות בין החיים המודרנים לעבדות שקול בערך לטענה של מק'ינון(?) שהחוויה של האשה המערבית הממוצעת דומה לחוויה של ילדה שנאנסה על ידי אביה, או להשוואה בין כל כיבוש שהוא לשואה - זה בעיקר נראה מגוחך וילדותי, ולמתדיין להתפס כחסר פרופורציות, שלא לדבר על כך שזה מבזה את הפגיעות האמיתיות ואת הכאב הנוראי שנובע מפגיעה בזכויות הבסיסיות ביותר של האדם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על הבורות, מי זה מק'ינון? ואולי אפשר כמה מילים עליו/עליה ועל התיאוריה שלו/שלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פמיניסטית אמריקאית מפורסמת. http://en.wikipedia.org/wiki/Catharine_MacKinnon | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לשניכם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שלא הובנתי. אני מסכימה לגמרי עם פסקתך האחרונה, וכבר כתבתי שההשוואה הזו מיותרת וגם לא נכונה. אני פשוט רואה מסביבי הרבה מאוד אנשים שהעבודה תופסת את כל חייהם. גם עשר שעות (נניח מתשע בבוקר עד שבע בערב) זה המון זמן. ואחרי עשר שעות, את לא חוזרת הביתה רעננה ומלאה בכוחות לעשות דברים אחרים. וזה נכון שיש משכורת, אבל לטעמי עובדים יותר מדי קשה בשבילה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |