|
||||
|
||||
יש משהו בדברייך, אבל יש משהו גם בדבריה: לא נראה לי שאפשר לטעון שהחיים המודרניים שקולים לעבדות הנושנה בכל דבר, אבל כן יש כאן סוג של מעגל קסמים שנשאבים אליו, והוא דורש המון שעות עבודה. לא? אחרי הכל, כמה אנשים את מכירה שהפסיקו לעבוד מעל עשר שעות ביממה והלכו להיות גננים או עקרי בית? |
|
||||
|
||||
משמונה בבוקר עד שש בערב (נניח)? לא נראה לי מופרז. במיוחד כשזוכרים שיש הפסקה באמצע, ותנאים סוציאלים, ומשכורת, ושבסוף את חוזרת לבית שלך בו את חופשיה לעשות כרצונך. וכמובן, את האפשרות לקבל החלטה שאת קמה ועוזבת. נכון שלא הרבה אנשים בוחרים לעשות כך, אבל הבחירה קיימת. כשיש בחירה זו לא עבדות. אדם שעובד 10 שעות ביום (ולצורך הענין אני מתכוונת כן לרו"ח, עו"ד, כלכלנים, נשות הייטק וכו', ולא לפועלי טקסטיל בשכר מינימום) יכול להחליט שהוא עוזב. משנה את רמת חייו אם צריך. עניין של בחירה אישית. כמה אנשים כאלו אני מכירה? לא הרבה. מצד שני אני גם לא מכירה הרבה גננים באופן כללי, אז אני לא יודעת. להשוות בין החיים המודרנים לעבדות שקול בערך לטענה של מק'ינון(?) שהחוויה של האשה המערבית הממוצעת דומה לחוויה של ילדה שנאנסה על ידי אביה, או להשוואה בין כל כיבוש שהוא לשואה - זה בעיקר נראה מגוחך וילדותי, ולמתדיין להתפס כחסר פרופורציות, שלא לדבר על כך שזה מבזה את הפגיעות האמיתיות ואת הכאב הנוראי שנובע מפגיעה בזכויות הבסיסיות ביותר של האדם. |
|
||||
|
||||
סליחה על הבורות, מי זה מק'ינון? ואולי אפשר כמה מילים עליו/עליה ועל התיאוריה שלו/שלה? |
|
||||
|
||||
פמיניסטית אמריקאית מפורסמת. http://en.wikipedia.org/wiki/Catharine_MacKinnon |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תודה לשניכם. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שלא הובנתי. אני מסכימה לגמרי עם פסקתך האחרונה, וכבר כתבתי שההשוואה הזו מיותרת וגם לא נכונה. אני פשוט רואה מסביבי הרבה מאוד אנשים שהעבודה תופסת את כל חייהם. גם עשר שעות (נניח מתשע בבוקר עד שבע בערב) זה המון זמן. ואחרי עשר שעות, את לא חוזרת הביתה רעננה ומלאה בכוחות לעשות דברים אחרים. וזה נכון שיש משכורת, אבל לטעמי עובדים יותר מדי קשה בשבילה. |
|
||||
|
||||
והלכתי לעשות דוקטורט במדעי המחשב, במקביל לעבודה בהקף של 80 אחוזים. זה אפשרי אם רק רוצים מספיק. |
|
||||
|
||||
נו, וכמה שעות בשבוע תופסות עבודה בשמונים אחוז, פלוס מחקר? |
|
||||
|
||||
30 שעות בערך ואת המחקר עוד לא התחלתי, אבל הלימודים שלי לא נחשבים לעבודה בעיני. |
|
||||
|
||||
או שאת לא עובדת או שאת לא לומדת או, הכי גרוע, את לא מבדילה ביניהם. |
|
||||
|
||||
לפני הכל, אני מוחה על הסגנון הפוגעני. אתה לא מכיר אותי, והתגובה שלך רומזת שניתן לכנות אותי בתארים לא מחמיאים. חבל. תראה, עבור די הרבה אנשים, ללמוד לדוקטורט זו העבודה שלהם. לפחות לכמה שנים. ''עבודה'' משמעה שזה מה שהם עושים באופן יומיומי ומתפרנסים ממנו. אם אתה לא מחשיב את לימודיך כעבודה, על אף שהם גוזלים ממך שעות שבהן יכולת להיות עם משפחתך או לעסוק בתחביביך, סימן שמקומך באקדמיה - אתה כנראה מהאנשים שטוענים ש''העבודה שלי היא לא עבודה כי אני עוסק בתחביב שלי''. בכל אופן, אם כך הדבר, כל שנותר לי להגיד הוא שההגדרה הזו לא מקובלת עלי. לצורך הדיון, כל דבר שגורם לך להיעדר מהבית לשעות באופן קבוע ואתה מתפרנס ממנו נחשב כעבודה. אם אתה לא מסכים, הרי שאין לנו בסיס לדיון עד כמה המצב הזה חיובי, שהוא הנושא שעליו נסבו תגובותי מלכתחילה. |
|
||||
|
||||
מוזר, גם אני חשבתי למחות על סגנון הכתיבה שלך אלי, אבל איכשהו לא היה לי כוח להכנס לזה. נדמה לי שציינתי שאני עובד ב80 אחוזי משרה, כך שאני בטח לא מתפרנס מלמודי הדוקטורט שלי. מי שעובד (מחוץ לאוניברסיטה) לא זכאי למלגת קיום וגם כשאתחיל במחקר אין לי שום כוונה להיות עוזר מחקר או עוזר הוראה. בשבילי הלימודים הם הרחבת אופקים נטו - התואר הזה לא יתרום לי אפילו שקל אחד נוסף למשכורת. אני לומד כי אני נהנה מזה וזה לא בא במקום "לעסוק בתחביבי" - זה התחביב שלי, ואני מקווה שאת לא רואה בתחביב עבודה כי זה "גוזל ממך שעות שבהן יכולת להיות עם משפחתך." בקיצור, את כנראה לא מודעת לכך שיש גם לימודים שאינם עבודה, וחבל. זה הרבה יותר מהנה כשעושים את זה בשביל הכיף. |
|
||||
|
||||
למה מוזר? אני מוכנה להודות שלא הגבתי בצורה הכי נחמדה וגם להתנצל. השאר הובן. |
|
||||
|
||||
מה זה "אם רק רוצים מספיק"? אתה פשוט עבד נרצע שאיננו יודע שהוא כזה! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |