 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון. אבל חלק מזה הוא באמת תוצאה של הבימוי והתסריט. גם המינימליזם, גם הקצב האיטי, שמאפשר לך באמת לחוש את הרגע, כולל המתח שיוצרות השתיקות הארוכות, וגם המוסיקה שיש בה מתח שקט. זה באמת עשוי טוב. גם אני ישר חשבתי על פסנתרן בקונצרט. וגם במקרה זה, המוסיקה יכולה לשרת את המתח הזה. בעיני זה קורה בצורה הכי חזקה בקדנציה של קונצ'רטו, כשהמתח מגיע לשיא וכל התזמורת שותקת ומקשיבה לפסנתרן. |  |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |