בתשובה להאייל האלמוני, 09/10/06 16:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תגובה יפה. אני חושב שהמחלוקת האמיתית היא בשאלה מה ייחשב כ"נצחון" נגד החיזבאללה (או נגד כל ארגון גרילה, לצורך העניין) ואיך אפשר "למדוד" אותו. לדעתי, מטרות כמו פירוק החיזבאללה מנשקו, או הפעלה מלאה של צה"ל כדי להביא כניעה של נסראללה ( מטרות שהוצגו בעיקר ע"י אנשי ימין) הן לא ישימות בלוחמה נגד ארגון גרילה, במיוחד ארגון שנתמך ע"י מדינות כמו אירן וסוריה. האפשרות שהפעלה מלאה של הצבא תביא לנצחון מול החיזבאללה מופרכת, לדעתי, מכמה סיבות: 1. היא לא לוקחת בחשבון שבלוחמה של ארגון גרילה נגד צבא חזק יותר- השרידות עצמה מהווה הישג לארגון הגרילה ( נסראללה היה טוען שהצבא הישראלי פעל במלוא כוחו ועדיין ארגון החיזבאללה שריר וקיים). בנוסף, דווקא תבוסה צבאית, כמו מלחמת ששת הימים, מובילה לעיתים קרובות דווקא לתחושת השפלה ורצון לנקום אצל הצד השני ( שבא לידי ביטוי בפתיחה במלחמת ההתשה, ועידת חרטום ומלחמת יו"כ), בעוד שמלחמה שקולה יותר מבחינה צבאית ( כמו מלחמת יו"כ) דווקא הובילה להסכם שלום עם מצריים, כך שאולי הפרספקטיבה הנכון לבדוק את העניינים היא לא של "הישגים כאן ועכשיו". 2. מס' האבידות שישראל תספוג במלחמה בסד"כ מלא הוא גדול. נצחון צבאי לבד הוא חסר חשיבות אם ישראל מחשיבה את מחיר המלחמה כבלתי נסבל בעוד שארגון החיזבאללה מוכן לשלם מחיר גבוה בהרבה (כתבתי על זה .תגובה 413798). 3. המטרות של מבצע כזה יכולות להיות שתיים: 1. לחימה שתסתיים בהסכם הפסקת אש ( מה שקרא גם במלחמת של"ג הנוכחית) או אחזקת השטח ושליטה עליו. האופציה של אחזקת השטח מתעלמת מהעובדה שבלוחמה נגד ארגון גרילה- דווקא התמשכות הלחימה מהווה יתרון לארגון הגרילה (ולא צריך ללכת רחוק עם הדוגמאות- השהות המתמשכת בלבנון גרמה לכך שמחיר השהיה הפך לבלתי נסבל עבור החברה הישראלית. כמו כן, מחיר ההרוגים הפך להיות לבלתי נסבל גם עבור האמריקאים בויטנם למרות שמבחינה צבאית היה מדובר, למעשה, בהצלחה) 5. התמיכה הבינ"ל שאפשרה תגובה חופשית, שמובילה להתמשכות הלחימה כרצוננו תאבד. אם כך, הטענה שלי היא כזאת: האמונה בכך שאנחנו בכלל *יכולים* לפרק את חיזבאללה מנשקו, לגרום לכניעה של מנהיגיו או להפסיק את הירי שלו ע"י פעולה צבאית (אגב, מה יעזור מבצע של 30-40 ק"מ, אם ההפצצות של החיזבאללה הגיעו עד עפולה וחדרה והיה כמעט בלתי אפשרי לאכן את יורי הקטיושה שהיו ניידים מעמדה לעמדה?) הייתה אמונה שחצנית ולא ריאלית שהחזיקו בה בעיקר אנשי ימין ( למרות שזו הכללה והיו גם לא מעט אנשים שמאל כאלה), ההתעסקות האובססיבית בכשלים של צה"ל, בחשבונות הבנק של חלוץ,ובכמה מים קיבלו החיילים בלבנון או מה היה מצב הציוד שלהם באה למלא את הפונקציה הזו, להציג את העניין כאילו הקשיים שלנו במלחמה לא היו קשיים עקרוניים ללוחמה עם ארגון גרילה אלא עניינים טכניים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עוד פעם הפוך מהמציאות. נראה לי שאתה לא באמת מכיר את אורח המחשבה של הימין בישראל. הנה תגובה של איש ימין מובהק (עבדך הנאמן) שנכתבה בימים הראשונים של המלחמה תגובה 397405, עוד לפני שהרמטכ"ל המהולל שלך הבין בכלל (על פי עדותו) שזוהי מלחמה, וחשב שמדובר על "יום קרב מתמשך". מה היה יכול להיחשב יותר כשלון של החיזבאללה מאשר כפיית הסכם שלום מול ממשלת לבנון (שהיה כולל, מטבע הדברים, גם פירוק של החיזבאללה מנשקו ופריסת צבא לבנון על הגבול)? ההתעסקות בכשלים הטקטיים והלוגיסטיים מפומפמת בתקשורת ע"י הפרסומאים של "קדימה" כספין, כדי להסיט את האש מהכשלון האסטרטגי של ה"הנהגה" הצבאית והמדינית. בעוד אנשי הימין (כמו למשל דב במאמר שלעיל) מתמקדים באותו כשלון אסטרטגי-תפיסתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל לא התייחסת לסעיפים העניינים בתגובה 414613 אלא רק לויכוחי שמאל-ימין שהיו החלק השולי. בנוגע לזה- דב מציג תפיסה לפיה אם היינו פועלים אחרת מבחינה צבאית היינו יכולים למלא את המטרות שהצגנו בעוד שאני טוען שהקשיים הם עקרוניים יותר. אני לא בטוח לגבי כמה העמדה שהצגת ( הסכם שלום עם לבנון כמטרה אסטרטגית של הלחימה) הייתה נפוצה בימין- אני אישית לא שמעתי יותר מדי אנשי ימין מדברים על שלום עם לבנון בזמן הלחימה אבל אולי תראה אחרת. בכל מקרה, אני אשמח אם תתיחס לעיקר הטיעונים שלי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |