בתשובה לSuperH, 29/04/00 13:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
SuperH, הדוגמא המובהקת להגירת יהודים ממדינה למדינה היא ההגירה ההמונית של יהודי מזרח אירופה לאמריקה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. יהודים אלה אכן הצליחו באמריקה הם מבוססים כלכלית וכו' אבל כמובן איבדו לחלוטין את העולם של תרבות ה"שטטל", העיירה היהודית. רק חלק קטן מהם המתרכז בעיקר בברוקלין שמר על קירבה לתרבות ההיא ואילו רובם עברו אמריקניזציה. רוב יהודי אמריקה כיום נמנים כידוע עם הזרם הרפורמי שאצל החרדים הוא מוקצה מחמת מיאוס.החרדים מצליחים לשמור על עולמם בגלל סגירותם ב"שטטלים" שלהם במדינת ישראל. התגייסות כל הנוער שלהם לצבא תפתח בפני הצעירים הללו עולם שלא היכירוהו גם אם הם יאכלו כשר במטבחים הצבאיים. התהליך שצפוי נוער כזה לעבור אינו שונה במהותו מההפתחות של המהגר מהעיירה לתרבות האמריקנית. הספרות היהודית-אמריקנית מטפלת רבות בתהליך האמריקניזציה של יהודי העיירה שהגיעו לאמריקה. (אחד הסיפורים היפים שמתאר את משבר הזהות שעובר צעיר מהעיירה שמגיע לניו יורק הוא: YEKEL by Abraham Cahan . הסיפור פורסם לראשונה ב-1896 אבל יצא לא מכבר במהדורה חדשה וניתן להשיגו ב"דיונון".) תאר לעצמך שיש לך בן בגיל 18 ושהמדינה (חס וחלילה) היתה כופה עליו ללמוד 3 שנים בישיבה או במסגרת דומה. גם אם "השרות" הזה היה מתיר לו לצאת כמה ערבים בחודש מהבסיס החרדי ולבלות במקומות בילוי חילוניים, האם לא היית חושש ששלוש השנים הללו יהפכו אותו לחרדי או שלפחות ייגרם לו משבר זהות חסר תקנה? אני שוב מדגיש: יש אי צדק באי-גיוס חרדים לצבא, אבל את תהליך השינוי יש לבצע ברגישות. אי אפשר לחולל שינויים חברתיים עמוקים כשם שמסתערים על יעד מבוצר. זעזוע חברתי לא מבוקר עלול להסתיים בבכייה לדורות. בברכה, ג. שמעון |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |