 |
לפחות כשמדובר בסלולר, יש הגיון אפילו בכך שיהיו כמה מפעילים שישתמשו באותה רשת. הדוגמא הקלאסית אך לא היחידה לתופעה כזו היא באנגליה, בה פועלת חברה בשם Virgin Mobile. החברה הזו, ששייכת לקונצרן Virgin הגדול, היא מה שנקרא MVNO (מפעיל סלולרי וירטואלי) והמודל העסקי שלה הוא רכישת מיליוני דקות זמן אוויר ממפעיל סלולרי אמיתי (במקרה שלהם מדובר במפעיל One2One) ומכירתן הלאה לציבור הרחב כאילו מדובר ברשת סלולרית נפרדת, תוך שימוש במותג החזק של Virgin מה שמתבטא בפועל במכירת מכשירים סלולריים "מגניבים" במיוחד ובשירותי ערך מוסף ייחודיים. הלקוחות הם בפירוש לקוחות של Virgin Mobile, ורובם בכלל לא יודעים שהם משתמשים בתשתית של One2One כשהם מדברים בטלפון.
מכיוון שהתחרות בין המפעילים הסלולריים כבר מזמן הפסיקה להיות על המחיר והאיכות ועברה למותגים ולשירותים נלווים, שמחות חברות שהמותג הוא הנכס העיקרי שלהן להשיק שירות של מפעיל סלולרי בלי שיצטרכו להתעסק עם הבלגן של אנטנות והקצאת תדרים. אמנם נוצרת פה קניבליזציה של השוק שכן מספר המנויים הפוטנציאליים הוא סופי, אבל נראה שכולם מרוויחים מהפטנט הזה: המפעיל הוירטואלי הוא סיטונאי שקונה זמן אוויר בזול ומוכר ביוקר, המפעיל האמיתי מקבל במזומן סכומי כסף עצומים שהיה לוקח לו שנים להרוויח במודל הרגיל שלו, והלקוחות זוכים לקבל את השירות מחברה שמבינה את צרכיהם הרבה יותר טוב ממפעיל סלולרי רגיל.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש