|
||||
|
||||
אני מסכים שישנה חירות אחת ומסכים למדי עם ההגדרה הבסיסית שנתת. חסרה לי, אצלך, תפירה של האידיאל הזה למידת אדם החי בחברה, לפי קוו המחשבה שלך, השאיפה האישית לחירות חיבת להיות השאיפה לחיות על אי בודד, או להיפתר משאר האנושות. שאלה - האם יש אידיאל שדורש גם ממך לא להפעיל כוח כלפי האחר, לא חוק- אידיאל? |
|
||||
|
||||
כל מערכת חוקים מבוססת על תורת מוסר מסויימת (האידיאל בהקשר זה). החוק הקפיטליסטי מבוסס על מוסר אגואיסטי-רציונאלי. מוסר זה קובע כי הערך העליון של חיי האדם הוא חיי אותו אדם, והאמצעי להשגת ערך זה הוא רציונאליות. היישום הפוליטי של עיקרון זה הוא זכויות אדם אבסולוטיות. 1. לאדם אין ידע "צרוב בחומרה" באשר כיצד לשרוד וכיצד לחיות, עליו לגלות את טבעו ואת המציאות סביבו באמצעות שכלו. חיי האדם אינם תהליך אוטומטי אלא דורשים תחזוקה מתמדת: אדם מייצר את מזונו, בונה את ביתו ומפתח כלים וטכנולוגיות המסייעים לו לחיות. את כל אלו עושה באמצעות שכלו, אשר מהווה אמצעי ראוי לחיים על כדור הארץ. 2. ע"מ שאדם יכול יהיה להשתמש בשכלו עליו לשאת בתוצאות הפעלת שכלו: אדם מגדל מזון - כדי לאכול מזון זה, בונה בית - כדי לגור בבית זה וכו' אם אדם אינו חופשי לחשוב וליצור, או שמא פירות יצירתו נבזזים ממנו בכוח - האדם לא יכול לשרוד. 3. ע"מ לשרוד בחברת בני אדם נוספים, אדם זקוק לזכויות. כל הזכויות הן זכויות לפעולה, או ליתר דיוק: לנשיאה בתוצאות הפעולה, וכולן נובעות מן הזכות לחיים: הזכות לחיים פירושה הזכות לפעול למען שמירה על החיים, קידומם והנאה מהם. זכות זו כוללת זכות לחירות (הוגדר) וזכות לרכוש - הזכות ליהנות מפירות היצירה. 4. מוסר אגואיסטי רציונאלי קובע כי אדם צריך לפעול למען חייו, באופן אשר מכבד את זכויות האדם של אחרים. מערכת המוסר המקובלת כיום, אלטרואיזם, דוחה מכל וכל את מושג זכויות האדם, וקובעת כי האדם הוא חית-קורבן בידיהם של אנשים אחרים. לא חשוב מי - הנזקקים/המפלגה/הפרולטריון/הגזע/הלאום - העיקר אחרים. ההבדל בין שלל היישומים הפוליטיים של אלטרואיזם הוא רק בבחירת ה"אחרים" - אשר חייך יהיו בבעלותם. משמאל לימין, מדתיים לכופרים - כולם מקבלים את מערכת המוסר האלטרואיסטית, וה"מחלוקת" בינהם היא מי יחזיק את האקדח המכוון לראשך, ואילו דרישות ידרוש תמורת חייך. לכל אלו יש לאמר "לא" - חיי אינם שייכים לכם, ואין להם מטרה כלשהי זולת *אני*. קריאה מומלצת (למעשה יותר מסתם מומלצת כי משאלתך עולה סקרנות לגבי תחום אשר ראשך ייערף אם תעלה בשיעור באוניברסיטה): The virtue of selfishness / Ayn Rand. מספרי הפילוסופיה החשובים שראו אור, ובחזקת נשק להגנה עצמית מוסרית.
|
|
||||
|
||||
אנו יוצאים מנקודת הנחה שהאדם הוא יצור חברתי לכן המצב הקיים שצריך להתמודד איתו הוא חיי האדם בחברה. האי הבודד הוא אמצעי תיאורטי להדגים את החירות המוחלטת כאשר ברור ומובן שאף אדם אינו שואף לחיים על אי בודד אך בחברה החירות המוחלטת של כל פרט פוגעת בהכרח בחירות המוחלטת של כל פרט אחר ולכן חירותו המוחלטת של האדם מוגבלת ע''י כפייה מסוג איסור חיובי (חיובי כי הוא מקדם חירות) על מנת לספק לכל בני האדם בחברה את הרמה המקסימלית של חירות האפשרית בחברה תוך מאזן בין הביטויים השונים שלה, ולפיכך האדם רשאי לעשות כל העולה על רוחו חוץ ממה שאסור ומה שאסור בא במטרה לאפשר גם לבני אדם אחרים להנות מחירות זאת. מכיוון שכל אדם שפוי מעוניין לחיות בחברה זהו המחיר המינימלי שעליו לשלם וזהו גם אידאל מבחינתו מפני שכמו שחירותו עשויה לפגוע בחירותם של אחרים כך גם חירותם של אחרים עשויה לפגוע בחירות שלו. הטבע מורכב מפשרות ובן האדם שהוא חלק מהטבע מורכב גם כן מפשרות שמרכיבות את חייו כאשר ישנם שני גורמים שמתנגשים כמו רצון האדם לחיות בחברה ושאיפת האדם לחירות מקסימלית ישנו צורך בפשרות ביניהן הפשרות יתנו לאדם גם לחיות בחברה וגם להנות מחירות מקסימלית אבל כזאת שאפשרית במסגרת של החברה ולכן הפשרה בין שני הגורמים היא האידאל באותה מידה של פשרות ואיזונים קובעים איזו זכות גוברת על איזו זכות וכדומה על כן יש צורך בגורם מרכזי כמו הממשלה שתאכוף את האיסורים המקדמים חירות. אלו איסורים שכל אדם החי בחברה צריך לעמוד בהם מכך גם נגזר השוויון כי החירות המוחלטת של כל אדם נפגעת באותה מידה באמצעות כפייה מסוג איסור חיובי ולכן מידת החירות של כל פרט בחברה היא שווה. האופציה של חיים על אי בודד זאת לא באמת אופציה ששווה באטרקטיביות שלה לחיים בחברה ולכן זה מוגדר ככפייה של כללים מסויימים אף אם זוהי כפייה שמקדמת את החירות האישית של כל פרט לרמת המקסימום האפשרי, הכללים האלו הם חלק מחיים בחברה והאנשים עדיין מסכימים לחיות בחברה מפני שהאופציה של חיים היא על אי בודד אינה באמת אפשרות. אפילו השפה שבה בן האדם מנסח את רעיונותיו ומחשבותיו הפרטיות ביותר היא תוצר של החברה ובעלת מאפיינים של החברה ומקבעת את האדם הפרטי כחלק מחברה. חוץ מזה האדם מרוויח הרבה הטבות שונות כחלק מחברותו בחברה כך שכאמור חיים שלא החברה אינם בגדר אפשרות רצויה. אם אינך יכול לראות כאן את האידאל אולי זה מפני שהחיים אינם אידאליים אף אם ניתן לעשות אידאליזציה לדברים מסויימים באופן הבסיסי כשמנתחים את העניין לעומק האידאל מתפוגג ונשאר רק הרציונאל. |
|
||||
|
||||
ברשותך אתאים מספרים לפסקאות במקום לצטט. 1. הימנעות מרצח וביזה אינה "מחיר". לאדם רציונאלי אין שום אינטרס לבזוז ולרצוח מלכתחילה, כך שאינו מוותר על מאומה. אדם אינו יצור חברתי, משום שיכול לחיות מחוץ לחברה, כמו בדוגמת האי הבודד. עם זאת לחיים בחברה יש יתרונות אובייקטיביים עצומים וכל אדם רציונאלי ישאף לחיים כאלו. מנגד - חיים על פני אי בודד עדיפים על כליאה במחנה ריכוז, ולכן לא *כל* חברה עדיפה לאדם על פני בדידות. חברה עדיפה יותר לאדם הרציונאלי ככל שהיא מגינה על זכויות האדם. במובן זה אפשר לומר שאדם הוא "יצור שממש כדאי לו להיות חברתי" החשיבות של דוגמת האי הבודד היא באינדוקציה ממצב זה, המאפשר בחינה "מעבדתית" של טבע האדם, למצב של חברה, ויישום העקרונות המוסריים שהוסקו מדיון האי-הבודד בחברה האנושית. 2. אם במדינה מוגדות זכויות סותרות, אשר יש "לפשר" בינהן, הרי שבמדינה זו אין זכויות בכלל, אלא *רשות*. במציאות אין סתירות, חוקי מדינה אשר מבוססים על טבע האדם במציאות אינם יכולים להיות סותרים. מטרת ה"זכויות" הסותרות היא ביטולן של זכויות לגיטימיות. לגבי פשרות: על עקרונות אין מתפשרים. או שחייך בידיך או שהם בידי אחרים, אי אפשר למכור מניות של החיים. 3. למרבית הפיסקה התייחסתי ב-1, חיים בחברה זה מצויין, אבל לא בכל חברה. |
|
||||
|
||||
לא כל כך הבנתי. נניח שאני רובין ולששת יש מאגר עצום של אוכל, אבל כשאני מנסה לקחת מהאוכל הזה משהו הוא מרביץ לי. מה עדיף: 1) לעבוד עשרות שנים בשמש הקופחת כדי להשיג מאגר באותו הגודל. 2) לבוא לששת בלילה, לשבור לו את הראש עם אבן ולקחת את כל המאגר לעצמי. לדעתי הרציונלית, אם המטרה הבודדה שלי היא חיים ברווחה, האפשרות השנייה עדיפה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אחרי שמישהו הכין את העוגה, העוגה מוכנה. אחרי שמישהו הבין את הבעיה, הבעיה מובנת. עברית שפה מתבלבלת. ולשאלתך, בעברית המדוברת בימינו, צורת "ת" יותר מקובלת. צורת "ה" נתפסת לרוב כספרותית וגבוהה יותר. (ולא, אורח_יניב מתבקש לא להגיב להודעה זו. תודה.) |
|
||||
|
||||
לא זה ולא זה. "היחידה". קשה להניח שמטרות מסוגלות לחוש בדידות.:) |
|
||||
|
||||
2 לא באמת עדיף לך. אם הגעת למצב הזה מלכתחילה (לששת מאגר ולך רעב), זה בגלל שהתפללת לכוחות מיסטיים במקום לגדל מזון - מה שמר ששת עשה במקומך. אם תהרוג את ששת תמות בעצמך כעבור זמן קצר (עם כליון המזון, שכך אינך מייצר דבר), ואם "רק" תשעבד אותו עדיין לא תבטיח את חייך בגלל אפשרות של מרד/בריחה/נקמה/שביתה איטלקית. הדרך היחידה *להבטיח* את חייך היא לייצר מזון. |
|
||||
|
||||
גם ייצור המזון איננו מבטיח את חייו, משום שתמיד יכול להיות מישהו - רובין למשל - שיחמוד את מזונו וישדוד אותו. |
|
||||
|
||||
נכון, ייצור מבטיח חיים רק בחברה בה יש זכויות, או אין בני אדם. |
|
||||
|
||||
בהחלט יכולות להיות זכויות, ויכול להיות מי שיאכוף אותן, אבל אם המשטרה איננה מוצאת את הגנב, לא ברור מה תעשה חברת הביטוח שלך - עד כמה שידוע לי, אין מבטחים מזון. |
|
||||
|
||||
שים לב כמה שאתה נזקק להנחות מוקדמות שקל להפריך. בוא נניח שששת חי באי כבר מזמן ואילו אני התרסקתי עליו עם המטוס שלי רק אתמול (ובאותה הזדמנות, ריסקתי את ההנחה שלך). אם אהרוג את ששת מובטחות לי שלושים שנים שקטות. אחר כך? אולי נטרח לעבוד, ואולי יבוא עבד חדש. או שהסוס ימות או שהפריץ ימות. |
|
||||
|
||||
מעולם לא טענתי שקפיטליזם מתאים לכל סט של נסיבות דמיוניות, ואכן מצאת סט כזה. |
|
||||
|
||||
אתה דיברת על "אדם רציונלי". אם אתה מסכים איתי שאדם רציונלי לא תמיד מתנהג כפי שאתה רוצה, התקדמנו. עכשיו השאלה היא עד כמה הנסיבות שלי דמיוניות. לדעתי הן לא: ב"עולם האמיתי", אם מישהו שודד בנק ומשיג כמה מיליונים (ומצליח להתחמק מהמשטרה), הוא מרוויח בקלות ובמאמץ קטן יחסית סכום שהיה לוקח לו שנים רבות להרוויח - והוא לא נפגע מכך שאחרים נדפקו, כי ההשפעה של השוד על כלל החברה נמוכה יחסית. אם כן, האם בקפיטליזם שלך אין גם מקום לבנקים? |
|
||||
|
||||
שודד הבנקים ייפגע מכך שאירה בו. איני מניח שבעולם האמיתי כולם ישרים ורציונאליים, ההנחות הן לגבי הטבע החיצוני - שכיחות של שטח ואמצעי הישרדות בסיסיים (מים, היעדר סופות טורנדו וכו'). כמו כן ידוע לי שההנחות אינן אוניבסליות וקיימים מקרים בהם אינן מתקיימות, בעיקר מקרים דמיוניים אך אפשריים תיאורטית. אני טוען לצדקת הקפיטליזם רק בכל שאר המקרים. |
|
||||
|
||||
אבל הקפיטליזם שלך קיים רק ברמה הפילוסופית. הקפיטליזם האמיתי הוא אמיתי-עוסק בבני אדם. לכן בלי סטטיסטיקה ומיספרים אי אפשר להבין את הקפיטליזם האמיתי ואת ביטויו בחיינו. |
|
||||
|
||||
אבל מספר הוא מושג קר... (סתם, סתם). |
|
||||
|
||||
הוא כלי שאי אפשר בלעדיו. בזמנו התכוונתי לכסף וכמובן לא נפתח שוב את הדיון-כמובן גם אי אפשר בלי כסף. |
|
||||
|
||||
מדוע אי אפשר לבצע שיפוט מוסרי ברמה הפילוסופית? אילו נתונים אמפיריים אתה דורש כדי לעשות זאת? לא די בידע האלמנטרי שצברת על החיים והעולם? הביטוי של קפיטליזם יישומי בחייך הוא עיקרון אחד ויחיד: אינך רשאי ליזום שימוש בכוח פיסי כנגד אדם, והינך מוגן מאפשרות זו בידי אדם אחר. הטענה שהעיקרון לעיל הוא עיקרון *טוב* היא פילוסופית, ואי אפשר להוכיחה או להפריכה במדידה אמפירית (אשמח לראות הצעות). נראה לי שאתה רגיל להתווכח עם "קפיטליסטים" נוסח פרידמן, אשר הבסיס המוסרי לטענתם הוא "טובת החברה", ואני מניח שאתה עושה מהם סלט. הבסיס המוסרי לקפיטליזם אינו תל"ג גבוה יותר או שכר ממוצע וגם לא אפשרות להתעשר או "ניידות חברתית", למרות שקפיטליזם אכן גורם לכל אלו, כתוצר לוואי. הבסיס הינו כבוד לזכויות האדם ולרציונאליות שלו. אדם רציונאלי אינו משיג דברים משכניו באמצעות כוח אלא בשכנוע, ואינו מתייחס לשכניו כאל חיות-קורבן לסיפוק גחמותיו ה"נאורות". |
|
||||
|
||||
שודד הבנקים די מוכשר. שמעת על "האופנובנק"? הוא הסתדר לא רע בעשר הפעמים הראשונות או משהו, ושודד נבון יותר כנראה היה יודע מתי עדיף לו להפסיק. אני מציע לך להפסיק להסתמך על כך שיקרו דברים אוטופיים. מה שאני מנסה לטעון הוא שבעולם האמיתי, גם מי שהוא רציונלי לגמרי לא יימנע משדידת בנק. לגבי "יושר" - אין לי מושג מה פירוש המילה הזו עבורך. ברור שלאנשים כאן יש תפיסות שונות של יושר. הבעיה עם הטענות שלך הן ש(די בדומה לטענות של כליל החורש נאורי, שדיבר כאן לא מזמן על אנרכיה ולמה היא דבר טוב)ההנחות שהן מתבססות עליהן לא קשורות בכלום לעולם האמיתי, למרות שלדעתי אתה חושב שזה הפוך. |
|
||||
|
||||
עזוב אותך, היית מתחלף עם האופנובנק? הבחור נפל על משפטו האחרון של שופט לפני פרישה, וכדי להיזכר "קשוח" גזר עליו 15 שנות מאסר.. "מה שאני מנסה לטעון הוא שבעולם האמיתי, גם מי שהוא רציונלי לגמרי לא יימנע משדידת בנק." הדרך היחידה לבסס טענה זו היא להוכיח ששוד בנק הוא מעשה רציונאלי, ומסקנת-לוואי מכך תהיה ש*כל* אדם רציונאלי ישדוד בנק בנסיבות דומות. "לגבי "יושר" - אין לי מושג מה פירוש המילה הזו עבורך. ברור שלאנשים כאן יש תפיסות שונות של יושר." יושר הוא לטעון ששוד בנקים הוא מעשה רציונאלי - ולשדוד בנק. חוסר יושר הוא לטעון זאת וללכת לעבודה במקום... יושר = עקביות. "הבעיה עם הטענות שלך הן ש(די בדומה לטענות של כליל החורש נאורי, שדיבר כאן לא מזמן על אנרכיה ולמה היא דבר טוב)ההנחות שהן מתבססות עליהן לא קשורות בכלום לעולם האמיתי, למרות שלדעתי אתה חושב שזה הפוך." ראשית אני דוחה את רעיון האנרכיה מכל וכל, ושנית נא לציין הנחות (רצוי לצטט) אשר אינן קשורות בכלום לעולם האמיתי. עד כאן כתבתי רק הנחה מפורשת אחת והיא שכיחות שטחי מחיה, הנחה זו חלה על מליוני קמ"ר על כדור הארץ. |
|
||||
|
||||
הייתי מתחלף לא עם האופנובנק אלא עם מישהו יותר חכם ממנו שמפסיק אחרי השוד השלישי. או שאתה טוען שכל השודדים בעולם נכשלים? אני חושב שיש לנו אי הסכמה על מה זה "רציונלי". אני לומד מתמטיקה, אז אני רואה את זה כך: לכל אדם יש "פונקצית תועלת", שמצמידה ערך כלשהו לכל מעשה אפשרי. כמובן שהחיים הם לא מתמטיקה ואי אפשר לתת מספר, אבל קרוב לודאי שלעתים קרובות אפשר להשוות בין שתי אלטרנטיבות. הרציונליות של האדם נמדדת בכך שהוא נוקט בגישה שיכולה להביא לו את התועלת המקסימלית. השאלה היא איך נקבעת הפונקציה הזו. לכאורה, אפשר להיות פשטני ולהגיד שזה הרווח המקסימלי של כסף במינימום זמן, ואז באמת טוב להיות שודד בנק. אלא שלמשוואה נכנסים עוד גורמים שמשפיעים על פונקצית התועלת - למשל, מצפון. הקשבה לקול המצפון לא פוגמת ברציונליות של האדם - היא משנה משהו בסיסי יותר, את פונקצית התועלת שלו. ההנחה במחלוקת שעליה אנו דנים כאן היא שלאדם רציונלי אין שום סיבה לבזוז אנשים אחרים והוא יעדיף להרוויח את הכסף ביושר. |
|
||||
|
||||
אפשר לקרוא לזה בושה, אפשר לקרוא לזה מצפון או מוסר אך מדובר בשמות שונים לנורמטיביזם שהוא חלק משיקולי האדם הרציונלי. בחברה הדמוקרטית חוקי המדינה הם בבואה של נורמות חברתיות ורוב האנשים מצייתים להם ולא רק מהחשש מהעונש מטעם המדינה אלא גם מהעונש החברתי וזהו שיקול לגבי בן אדם נורמטיבי השואף לחיות בחברה, אם לוקחים אדם רציונלי ושמים אותו בסיטואציה שבה הנורמטיביזם מנוטרל או משתנה או/ו מסירים את המגבלות החוקיות תתפלא מה אותו אדם מסוגל לעשות. מדובר במנגנון אכיפה כפול מחיר חברתי אמור להספיק לרוב האנשים, לאלו שלא קיים מחיר מטעם המדינה ועדיין גם לאחר זאת ישנם אנשים העוברים על החוק כי עבורם זה משתלם. מעניין לראות שרמת הפשיעה גבוהה יותר אצל תת-חברות בתוך החברה הכללית בהן יש פחות מחוייבות לנורמות החברה הכללית. בסיכומו של עניין זה עניין של נסיבות וכאמור אם נשנה את הנסיבות עבור האדם הרציונלי בהן יעוקבו העקבות זאת לא תהיה בעיה עבורו לבצע דברים שאנחנו מניחים שבאופן אבסולוטי אינם מוסרים דברים שהוא לא היה מבצע בנסיבות אחרות. |
|
||||
|
||||
לא טענתי אחרת לרגע. עם זאת, יש אנשים שגם אם מחזירים להם יותר מדי עודף בסופרמרקט מודיעים על זה לקופאית, וזה למרות שאין סיכוי שיגלו אותם והם גם לא חוששים מגילוי. למה? תקרא לזה חינוך או משהו שהם הגיעו אליו בעצמם. זה לא פחד או מגבלה חוקית. |
|
||||
|
||||
לי דווקא יש גם חשש שישימו לב אחר כך, ולא יגידו כלום, אבל יסתכלו עליי אחרת מאותו רגע והלאה. השיקול הזה, והטרדה שאני יודע שהחשש הזה יגרום לי, בהחלט מהווה חלק בהחלטה שלי להחזיר את העודף המיותר. |
|
||||
|
||||
אבל אני לא מדבר עלייך. אני מדבר (למשל) עליי. דווקא השיקול של ''יסתכלו עלי אחרת'' לא כל כך מפריע לי. אני פשוט חושב שכסף שאני מקבל בצורה כזו לא מגיע לי, וכן מגיע למכולת. |
|
||||
|
||||
אתה דיברת עליך, ואני חשבתי שאולי יעניין אותך לשמוע מה המצב בדיוק אצלי. סליחה אם שיעממתי אותך. |
|
||||
|
||||
מצלמות אבטחה? עדיף לשים עין מחקר חדש העלה כי אנשים נוטים להתנהג ביושר כאשר הם מרגישים שמסתכלים עליהם • צילום של זוג עיניים מעל "קופת יושר" הפחית את רמת ההונאה של סטודנטים בריטים כמעט פי שלושה לעומת צילומים אחרים. |
|
||||
|
||||
אני גם עושה רציונליזציה של החזרת עודף מיותר, אבל שונה: אני אומר לעצמי שזה כדי לעודד אווירת הגינות בחברה שבסופו של דבר תיטיב גם איתי (נוסח "העבר את זה הלאה"). לפעמים אני כמעט משכנע את עצמי... |
|
||||
|
||||
אני חייבת להודות שאני מחזירה כסף במצבים כאלה מתוך... הממ... נדמה לי שפשוט מתוך רצון אמיתי לנהוג ביושר. פעם הייתי בעיר רחוקה מעיר מגורי ונכנסתי לסניף "ניו-פארם", שהיה ברור שלא אחזור אליו יותר. נתתי לרוקח שני שטרות של 100 ש"ח, והוא היה צריך להחזיר לי עודף של כ-15 שקלים בתוספת אגורות. הרוקח, שדעתו היתה פזורה, הכניס את השטרות אל מגירת הקופה, פנה אחור אל מישהו שדיבר אליו ובלבל אותו, פנה בחזרה אל הקופה - ומיד החזיר לי אחד משני השטרות, והחל לאסוף מטבעות בסכום הדרוש. החזרתי לו את השטר ואמרתי: "אני שמחה שאתה רוצה לתת לי מאה ש"ח במתנה, אבל הם מגיעים לך - נתתי לך שני שטרות של 100 ואתה צריך להחזיר לי *רק* מטבעות". הוא נדהם, חשב רגע, ואמר: "אוי, היה לי נדמה שאת נתת לי בטעות 300 ש"ח במקום 200, אז החזרתי לך. אם לא היית מחזירה, בטח היו אומרים לי אח"כ להחזיר את זה מכספי..." |
|
||||
|
||||
אדם שלא מסוגל לאכול דברים אדומים, בגלל חרדה, הוא לא רציונלי לגמרי. אדם שלא מסוגל לאכול אוכל של אחרים, בגלל מוסר, הוא לא רציונלי לגמרי. נורמטיביזם אצל אדם רציונלי הוא רק הצגה שהוא יודע שהוא חייב להעלות בפני הזולת. |
|
||||
|
||||
בעולם של חוסר ודאות (כמו זה שלנו, אני חושב) צריך להצמיד גם את ההסתברות לכל תוצאה אפשרית של כל מעשה, ומעבר לערכים שמנחים את האדם הרציונלי, יש גם את העניין של הסיכונים אותם הוא יקח. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שזה בעייתי. גם זה נכלל כחלק מהפונקציה. כמובן שכלפי חוץ, עבור אנשים עם חישובים שונים, ההתנהגות הנגזרת עלולה להיראות לא רציונלית ("מה אתה מבזבז כסף על לוטו? אין לך כמעט שום סיכוי לזכות!"), אבל לפחות אני חושב על הרציונליות כעל משהו "פנימי" יותר. כמובן שצריך לשים לזה גבול מתישהו אחרת אפשר יהיה לומר על הכל שהוא התנהגות רציונלית (כמו שאפשר להגיד על הכל שהוא נובע מאגואיזם). כרגיל, המיקום המדוייק של הגבול לא ברור לחלוטין. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי בעייתי. זה רק מסביר למה שני אנשים רציונלים בעלי אותם ערכים יכולים לקבל שתי החלטות שונות (או, למה אותו אדם לא יקבל תמיד את אותה החלטה). (זאת לא היתה הערה חשובה במיוחד, סתם הערה לסדר היום) |
|
||||
|
||||
אתה יוצא מנקודת הנחה בסיסית שאין מחסור ומבסס עליה תאוריה קפיטליסטית כאשר המצב היותר דומה למציאות ברוב המקרים הוא שיש מחסור במשאבים (ולכן יש מערכת מחירים) אתה כמובן יודע את זה מהשיעור הראשון במבוא מיקרו ככה שאני ממש לא מבין מדוע אתה מתעלם מזה ? |
|
||||
|
||||
למעשה זו הנחת מוצא מקובלת בתיאוריות המקרו. הוא לא אמר שאין מחסור במחדד שמתחבר למחשב - אלא במים, אדמה ואוויר. |
|
||||
|
||||
האם לך/לאין ראנד/למישהו אחר יש איזושהי הנחה בדבר "טבע האדם"? |
|
||||
|
||||
''יושר הוא לטעון ששוד בנקים הוא מעשה רציונאלי - ולשדוד בנק. חוסר יושר הוא לטעון זאת וללכת לעבודה במקום...'' ממש לא. אף אחד לא יכול לעשות את כל המעשים הנראים לו רציונליים. |
|
||||
|
||||
דבר בשם עצמך. אינך יודע מה יכול ולא יכול כל אדם בעולם. |
|
||||
|
||||
ודאי שאני יודע. יש יותר מעשים רציונליים ממה שבן אדם יכול להספיק בחייו. |
|
||||
|
||||
אם כך טענתך המקורית היא "אף אדם לא *יספיק* לעשות את כל מעשיו הרציונאליים" - והיא נכונה. |
|
||||
|
||||
אם הוא לא יספיק, פירושו שאיננו יכול. |
|
||||
|
||||
את הזכויות שלך אתה יכול לקבל או ברשות או בכוח, כשאתה מקבל את הזכויות שלך בכוח מדובר באנארכיה כשאתה מקבל את הזכויות שלך ברשות מדובר במדינת חוק דמוקרטית בה כולם שווים בפני החוק אתה תבחר אם אתה מעדיף לחיות באנארכיה או במדינת חוק כאשר באנרכיה הדבר היחיד שמגביל את חירותך הוא מידת הכוח שלך או מידת הכוח של אחרים ואילו בדמוקרטיה מה שמגביל את החירות שלך אלו חירויות של אנשים אחרים כאשר במדינת החוק יש סמכות רק לרשויות המדינה להפעיל כוח באמצעות המשטרה והצבא על מנת להגן על זכויות כלל האזרחים, כלל החברה, כמובן שזה בתנאי שמדינת החוק הדמוקרטית היא מושלמת ותקפה, במקרים בהם אינה תקפה יש רשות לאזרחים פרטים להפעיל כוח כמו בהגנה עצמית על חייך, על חיי קרוביך וחבריך ועל רכושך וגם במקרים בהם היא אינה מושלמת ואינה ממלאת את תפקידה - שמירה על זכויות האדם של כלל אזרחיה יש את הזכות למחות - את הרשות למחות אם זה אפשרי או בכוח בניגוד לחוק כאשר זה אינו אפשרי מסיבות לא מוצדקות. במדינת חוק דמוקרטית זכות הקניין כבר נגרעת כתוצאה מכפיית המסים שהם הכרחיים על מנת לשמור על זכויות האזרחים כולל זכות הקניין שלהם. במדינת חוק דמוקרטית יש איזון בין זכויות כאשר על הכף מונחת זכות הקניין ובכף האחרת כל שאר הזכויות כולל זכות הקניין והזכות לחיים שהיא ברמה גבוהה יותר אז זכות הקניין נגרעת לטובת אכיפת כלל הזכויות של כלל האזרחים, הכסף הספציפי שמשלם אדם מסויים הולך לאו דווקא באופן ספציפי לאכיפת זכויותיו של אותו אדם אלא גם של אחרים במדינה כי מדינה פועלת ברמה של חברה שהיא כלל האזרחים, החברה היא זאת שמגבילה את החירות המוחלטת של כל אדם על מנת להעניק זכויות אדם שוות לכל חבריה. כאשר זכות הקניין עומדת על הכף מול זכות אחרת אז איזון זכויות בדרך של הגיון בריא וסבירות לפיכך לא יתקיים מצב של אדם הכלוא בדירתו מפני שכל השטח מסביבו הוא שטח פרטי של מישהו, זכות הקניין פשוט מתבטלת במקרה זה, המדינה לא תאכוף אותה ואם בעל הקניין ינסה לאכוף אותה בעצמו הוא ייתבע. |
|
||||
|
||||
אני מבינה שפיסוק משפטים הוא זכות שנמנעה ממך. |
|
||||
|
||||
קשה להפריד את הציטוטים כי אין לך זכות לפיסוק, אעשה כמיטב יכולתי: "את הזכויות שלך אתה יכול לקבל או ברשות או בכוח" זכויות לא "מקבלים", כיוון ש"לקבל" מניח שהזכויות שלך שייכות למישהו אחר. זכויות אינן רכוש ואינן סחירות. " כשאתה מקבל את הזכויות שלך בכוח מדובר באנארכיה כשאתה מקבל את הזכויות שלך ברשות מדובר במדינת חוק דמוקרטית" אי אפשר "לקבל" זכויות ובוודאי שלא בכוח. גם רשות אינה "קבלה" של זכויות ובוודאי שאינה זכות - רשות חלה רק במצב של היעדר זכות. (אני מרשה לך להשתמש באוטו שלי, כלומר: אין לך זכות כזו, זה האוטו שלי). " תבחר אם אתה מעדיף לחיות באנארכיה או במדינת חוק " אני בוחר במדינת חוק. אולם אין בכך "מכירה" של זכויותיי להמון הנבער או ל"אינטלקטואלים" השולטים בהמון זה. "במדינת החוק יש סמכות רק לרשויות המדינה להפעיל כוח באמצעות המשטרה והצבא על מנת להגן על זכויות כלל האזרחים, כלל החברה, כמובן שזה בתנאי שמדינת החוק הדמוקרטית היא מושלמת ותקפה, " אתה מבלבל בין "מדינת חוק" לבין "דמוקרטיה", אלו מושגים בלתי-תלויים. כמו כן המילים "מושלמת ותקפה" אינן מוגדרות בהקשר זה (דמוקרטיה). "במדינת חוק דמוקרטית זכות הקניין כבר נגרעת כתוצאה מכפיית המסים שהם ***הכרחיים*** על מנת לשמור על זכויות האזרחים כולל זכות הקניין שלהם." טענה שרירותית. נא להוכיח ש*רק* שלילת זכויות מקנה זכויות. למעשה הינך נדרש להוכיח סתירה, אל תתאמץ יותר מדי. "במדינת חוק דמוקרטית יש איזון בין זכויות" אין "איזון" בין זכויות כיוון שאין סתירה בין זכויות. ואם יש כזו - אין במדינה זכויות כלל וכלל אלא רשות. |
|
||||
|
||||
אי הקפדה על הפיסוק מתאפשרת לי כחלק מזכותי לחופש הביטוי לפיה שמורה לי החירות לעיצוב תוכן הדברים ולצורת הדברים, חירות זאת היא מהחשובות ביותר בדמוקרטיה שהגבלתה היא לא עניין של מה בכך והיא נגרעת רק במקרים מאוד קיצוניים כאשר חוסר ההבנה פוגע בזכויות הנמענים לחיים או לקניין וכו' אם מדובר בחוזה שיש צורך להבין אותו או שלט הזהרה או אדם בעל השפעה שלדבריו יכולות להיות השלכות על חיי אנשים אחרים. ואם זאת אני מגביל את חופש הביטוי שלי במידה מסויימת מרצוני בכך שאני כותב בעברית בלי שגיאות כתיב לפי כללי הכתיב חסר הניקוד של האקדמיה מפני שיש לי אינטרס מובהק שהנמענים יבינו את דבריי, הכל עניין של מינון כמובן. נצא מנקודת הנחה שלאדם היחיד יש חירות מוחלטת, בתוך חברה חירות מוחלטת זאת שישנה לכל אדם מתנגשת אחת בשנייה ולכן יש צורך לאוכפה. כשכל אדם אוכף את חירותו המוחלטת בכוחות עצמו מידת חירותו תלויה בכוחו כלומר חירותו מוגבלת רק ע''י מגבלות כוחו מול כוחותיהם של בני אדם אחרים. במדינת חוק דמוקרטית אכיפת החוק נמסרת לרשויות המדינה ולכן שוב יש מצב שבו חירותו המוחלטת של כל אדם מתנגשת בחירויות מוחלטות של בני אדם אחרים וכאשר כאן היא אינה מוגבלת בכוחותיהם של בני האדם יש צורך בשיטה חדשה והיא זכויות, החירויות של כל בני האדם בחברה מוגבלות באותה מידה לפי עקרון השוויון מה שיוצר את הזכויות, הזכויות הן למעשה מה שנשאר מהחירות המוחלטת לאחר הגבלתה זאת אומרת שהזכויות זה משהו שמוענק ע''י המדינה מפני שהיא זאת שמגבילה את החירות המוחלטת של כל אדם בחברה לפי עקרון השוויון כדי לאפשר לכל בני האדם בחברה את מירב החירות האפשרית במסגרת החברה. אך לפעמים גם זכויות מתנגשות ולכן חלק מהגדרת הזכויות הם המקרים בהם אותן זכויות מוגבלות. הזכות לדת היא הזכות להאמין בכל דבר שרוצים ולבצע כל פולחן שרוצים חוץ מכאשר זה פוגע בזכות החיים או זכות הקניין וכדומה של אנשים אחרים. ישנה מערכת מוגדרת מראש של איזון זכויות שהיא חלק מהגדרת הזכויות במסגרת זאת הזכות לחיים היא הזכות העליונה וכל זכות אחרת מתבטלת לפניה כולל חופש הדת, כולל חופש הביטוי אם מוכח באופן שאינו משתמע לשני פנים שהיא פוגעת בעליל בזכות לחיים וכדומה. ''בתנאי שמדינת החוק הדמוקרטית היא מושלמת ותקפה, במקרים בהם אינה תקפה יש רשות לאזרחים פרטים להפעיל כוח כמו בהגנה עצמית על חייך, על חיי קרוביך וחבריך ועל רכושך וגם במקרים בהם היא אינה מושלמת ואינה ממלאת את תפקידה - שמירה על זכויות האדם של כלל אזרחיה יש את הזכות למחות - את הרשות למחות אם זה אפשרי או בכוח בניגוד לחוק כאשר זה אינו אפשרי מסיבות לא מוצדקות.'' מושלמת זה במקרה שמדינת החוק הדמוקרטית הולכת לפי התיאוריה ולא חורגת ממנה בשביל שהופך אותה פחות דמוקרטית (אם ישנו איסור מסויים שאינו עומד בעקרונות הדמוקרטיה או חובה מסויימת) תקפה זה כאשר יש למדינת החוק הדמוקרטית את האפשרות להתערב (אם שודד פורץ בלילה לביתך זה מקרה חירום ואין למדינה אפשרות להתערב ברגע המכריע כך שיש לך את הרשות לקחת את החוק לידיים ולאכוף את זכויותיך כפי שמגדירה אותן מדינת החוק הדמוקרטית). ''במדינת חוק דמוקרטית זכות הקניין כבר נגרעת כתוצאה מכפיית המסים שהם הכרחיים על מנת לשמור על זכויות האזרחים כולל זכות הקניין שלהם'' ''במדינת החוק יש סמכות רק לרשויות המדינה להפעיל כוח באמצעות המשטרה והצבא על מנת להגן על זכויות כלל האזרחים, כלל החברה, כמובן שזה בתנאי שמדינת החוק הדמוקרטית היא מושלמת ותקפה'' על מנת להגן על זכויות האזרחים יש צורך במוסדות על מנת לקיים את המוסדות יש צורך בכסף, על מנת לקבל את הכסף יש צורך במסים, אם המדינה לא תגבה מסים לא יהיה כסף למוסדות אכיפת החוק והזכויות לא יישמרו ע''י המדינה. מ.ש.ל. כמובן שבמדינת חוק דמוקרטית הסיבה היחידה לגבות מסים היא לצורך הגנת זכויות האזרחים כלומר הכסף חוזר לאזרחים בדמות ההגנה על זכויותיהם השונות. מדינת החוק הדמוקרטית לא יכולה להשתמש בגביית המסים שלא לצורך זה, ואותה המדינה לא יכולה להשתמש במוסדותיה על מנת לאסור איסורים ולחייב חובות שאינם נגזרים מעקרונות הדמוקרטיה וזכויות האדם והאזרח. |
|
||||
|
||||
''ואם זאת אני מגביל את חופש הביטוי שלי במידה מסויימת מרצוני בכך שאני כותב בעברית בלי שגיאות כתיב'' - מאד נחמד. מעין יישום רפלקסיבי של אכס' וישנה. |
|
||||
|
||||
אהבתי, אז אנטפק: אנטי-רפלקסיבי. הוא *לא* מתקן את עצמו, ובאי-תיקון הזה נופלת שגיאה. |
|
||||
|
||||
ההודעה הזו היא פשוט חזרה ארוכה יותר על הודעתך הקודמת, בלי מענה לשאלותיי ובלי פסיקים. "בתוך חברה חירות מוחלטת זאת שישנה לכל אדם מתנגשת אחת בשנייה ולכן יש צורך לאוכפה. " 1. אילו זכויות "מתנגשות" ומדוע? 2. בהנחה שמצאת תשובה ל-1, מדוע מראש הגדרת זכויות באופן סותר? "שהזכויות זה משהו שמוענק ע"י המדינה " לא. זכויות הן עיקרון מוסרי. עקרונות אינם דברים שאפשר "לתת" ו"לקחת" אלא לקבל או לדחות. בפרט, זכויות אפשר "לכבד" או "להפר". 3. מה זה דמוקרטיה "מושלמת ותקפה", בפעם השניה? שאר הודעתך מניחה "זכויות מתנגשות" כך שלא אוכל להתייחס אליה לפני קבלת תשובות לשאלות הנ"ל. |
|
||||
|
||||
לצורך העניין הבה נפריד בין החירות שהיא ערך כללי ומעורפל לבין הזכויות שהן ייצוג פרטני של אותה החירות. עכשיו נגדיר חירות מוחלטת כהיעדר כפייה/אילוצים אך מכיוון שישנם אילוצים טבעיים שמגבילים את החירות המוחלטת נגדיר לצורך העניין חירות מוחלטת כחירות בהיעדר כפייה/אילוצים ממקור אנושי מכאן נובע שחיים בחברה מגבילים את החירות המוחלטת, בחברה דמוקרטית ישנה שאיפה שכל חבר בחברה יקבל את מירב החירות האפשרית שניתן במסגרת החברה, לא כפונקציה של כוח אלא כפונקציה של זכות, הזכות לחירות המירבית שניתן לקבל במסגרת החברה, מכיוון שזכות זאת שממנה נגזרות כל הזכויות קיימת אך ורק בחברה שהרי מחוץ לחברה יש לך חירות מוחלטת הרי שהחברה היא זאת שמעניקה לך למעשה את זכויותיך בכך שהיא מגבילה את החירות המוחלטת של הפרטים האחרים וכך כלפי כל פרט באופן שוויוני. הזכויות הן לפיכך מוגבלות מעצם הגדרתן כשרק הגבול שלהן הוא זה שנדון בהתאם לנסיבות על מנת לקיים את השאיפה לחירות המירבית שניתן לקבל במסגרת החברה עבור כלל פרטי החברה באופן שוויוני. לסיכום החירות המירבית שניתן לקבל במסגרת החברה היא זהה עבור כל פרטי החברה ולפיכך קבועה ואותה מקבלים כזכות בסיסית בחברה דמוקרטית וממנה נגזרות כל שאר הזכויות הפרטיות ואותן זכויות פרטיות מוגבלות ע"י ההגדרה של הזכות הראשונית ממנה הן נובעות כלומר אם אדם אם פרט מסויים מנצל זכות פרטית מסויימת שלו מעבר לעקרון החירות המירבית האפשרית בחברה ששווה עבור כל פרטי החברה זאת אומרת שבהכרח פרט אחר מקבל פחות מהחירות המירבית האפשרית בחברה מה שמפר את זכותו הראשונית על כן החברה הדמוקרטית מווסתת את ביטוייה הפרטיים של הזכות לחירות מירבית על מנת לשמור על איזון ומרגע שהן סותרות אותה (יותר מהמירבי או פחות מהמירבי) הן כבר לא מהוות זכויות כלומר הן מאבדות את מעמדן כזכויות. למשל: טקס קבלה בדת מסויימת דורש רציחתו של אדם, אך הזכות לדת ולפולחן מוגבלת ע"י הזכות הראשונית לחירות המירבית האפשרית במסגרת החברה ממנה היא נובעת ולכן פולחן זה אינו כלול בזכות לדת ולפולחן מפני שהוא חורג מהחירות המירבית האפשרית במסגרת החברה בכך שגורם לפרט המהווה קורבן לקבל פחות מהחירות המירבית האפשרית בחברה ולצורך שמירה על איזון פולחן זה אינו מהווה זכות. בקטע הבא ישנה הגדרה למושג דמוקרטיה מושלמת ותקפה בהקשר המתאים: "בתנאי שמדינת החוק הדמוקרטית היא מושלמת ותקפה, במקרים בהם אינה תקפה יש רשות לאזרחים פרטים להפעיל כוח כמו בהגנה עצמית על חייך, על חיי קרוביך וחבריך ועל רכושך וגם במקרים בהם היא אינה מושלמת ואינה ממלאת את תפקידה - שמירה על זכויות האדם של כלל אזרחיה יש את הזכות למחות - את הרשות למחות אם זה אפשרי או בכוח בניגוד לחוק כאשר זה אינו אפשרי מסיבות לא מוצדקות." מושלמת זה במקרה שמדינת החוק הדמוקרטית הולכת לפי התיאוריה ולא חורגת ממנה בשביל שהופך אותה פחות דמוקרטית (אם ישנו איסור מסויים שאינו עומד בעקרונות הדמוקרטיה או חובה מסויימת) תקפה זה כאשר יש למדינת החוק הדמוקרטית את האפשרות להתערב (אם שודד פורץ בלילה לביתך זה מקרה חירום ואין למדינה אפשרות להתערב ברגע המכריע כך שיש לך את הרשות לקחת את החוק לידיים ולאכוף את זכויותיך כפי שמגדירה אותן מדינת החוק הדמוקרטית). מה לא מובן פה? |
|
||||
|
||||
אני חושב שכשאומרים על האדם שהוא ''יצור חברתי'', מתכוונים לכך יותר מהבחינה הביולוגית. בכל מקום שבו חיו בני אדם, הם נטו לחיות ביחד. האדם הוא גם יצור מיני (מבחינה זו שהוא מתרבה בצורה מינית) למרות שיש פרטים שמסיימים את חייהם בתולים, והוא ''אוכל כל'' למרות שהוא יכול לשרוד על חוביזות. |
|
||||
|
||||
אחלה כותרת. למה אתה מתכוון ב:"יש רק חירות אחת"? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |