 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. בריבוע השמאלי-עליון צריך להופיע האנרכיזם ולא אוטופיה. כן, יש שיטה פוליטית שבה אין ממשל. 2. לדרמה שלך המראה את ה"אבסורד" שבשוויון מהותי, אני יכול לתת דרמה ל"אבסורד" שבשוויון הפורמלי: נניח שבמקום לתת דמי אבטלה לכולם, עושים הגרלה, כמו בלוטו. קרי, כל מובטל מקבל כרטיס הגרלה, ומגרילים בין כולם את כל תקציב משרד העבודה. מישהו מנצח, השאר מפסידים. מבחינה פורמלית, יש כאן שוויון מובהק (לכל המובטלים סיכוי שווה לקבל את הכסף). מצד שני, ברור שאין כאן שוויון, כמו גם שאי אפשר לומר שלמובטל ההוא באמת "מגיע" לקבל את הכסף. אבל האמת היא שדוגמה זו לא קיצונית לגמרי, שכן כך בדיוק מחולק הממון בין ילדי עשירים לבין ילדי עניים. 3. החוסר המרכזי במאמר הוא הצלע השלישית בסיסמת המהפיכה הצרפתית: חירות, שוויון ו_אחווה_. בלי אחווה, בלי סולידריות לא תתכן חירות של ממש, ולא ייתכן שוויון של ממש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כבר היה דיון בעניין (ואולי כמה), ובכל זאת: האם לדעתך "אחווה" היא משהו שאפשר לכפות על בני אדם לחוש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. וגם לו היה אפשר לכפות דבר כזה, לא הייתי מוכן לעשות זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהדר, אז אתה מסכים איתי ש"חירות, שוויון, אחווה" זו פיקציה שמסוגלת להוליד במקרה הטוב עוד כמה ראשים מתגלגלים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, לפחות ניסיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי במקום ''אחווה'' אפשר לומר ''אמון'' - בבני אדם אחרים ובמוסדות חברתיים. ככלל, חשוב לשמר מידה מסוימת של חשדנות, מפני שתמיד יהיו בסביבה אנשים שינסו לנצל אחרים לתועלתם. אבל אולי כדאי לנסות לשפר את החברה, כך שיהיו לנו פחות סיבות לחשוד בכוונותיהם של אנשים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזה אותו הדבר. אתה צריך אחווה כדי לרצות לתת את הכסף שלך לאלכוהוליסט שעכשיו צריך לעבור טיפול גמילה ארוך (גם אם אתה מאמין שהוא יצליח להיגמל ולהפוך לאדם מועיל). לחילופין אתה צריך פחד, או אולטרה-תועלתנות, אבל לא על זה מדברים עכשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו דווקא נראית לי שאלה של אמון. הדילמה נובעת, עכש''מ, מכך שאתה רוצה לעזור לאלכוהוליסט אבל חושש שהוא יבזבז את הכסף שתיתן לו. יש מצבים שבהם הרגש פחות אמביוולנטי. למשל, כשאנחנו רואים ברחוב חיה פצועה קל לנו לחוש חמלה כלפיה, מפני שברור שהיא סובלת ושהיא עושה ככל יכולתה כדי לעזור לעצמה. באותו אופן, לו יכולת לתת אמון בכנות כוונותיו של האלכוהוליסט, סביר להניח שהיית חש כלפיו חמלה ולא חשדנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זו לא שאלה של אמון. לכן כתבתי את ההערה שבסוגריים. גם אם אני בטוח שהוא לא יבזבז את הכסף, לא ברור בכלל שבא לי לעזור ולו ולשכמותו אם אני לא רואה את הרווח שצומח לי מזה (האלכוהוליסט לא ידרוס אותי/האלכוהוליסט יהפוך לשיפוצניק מועיל שיתקן לי את הברז). נראה לי שהחמלה שאני חש כלפי החיה נובעת מכך שאני לא מייחס לה שום שליטה בגורלה. במקרה של האלכוהוליסט, כאמור, זה פחות בטוח, אבל לא קשור לכוונות, אלא יותר בדרך שאותה הוא עשה כדי להגיע למצבו הנוכחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. "פוליטיקה", בהגדרה, זה התהליך שבאמצעותו חבורות של אנשים מקבלות החלטות על ענייניהן המשותפים 1, והחלטותיה באות לידי ביטוי בממשל. אני יכול להבין שחבורה מסויימת נמנעת מלהחליט - כלומר נמנעת מפוליטיקה. אבל לא מבין מה זה שיטה פוליטית שבה אין ממשל. אם אין ממשל אין *שיטה פוליטית*. 2. מה שחסר בסיפור שלך זה מאיפה משרד העבודה הביא את הכסף. אם הוא מצא את זה באדמה (כמו בכווית) אז הסיפור מתאים. אבל ברוב מדינות העולם כסף לא פורץ מהאדמה ולא גודל על עצים. ולכן אף אחד עוד לא נהיה עשיר מהגרלה של משרד העבודה. 3. אחווה זה טוב. תגיד, יש לך 10,000 ש"ח לתת לי? ---- |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אוקיי. הבה אנסח זאת אחרת: באנרכיה אין ממשל כנפרד מהאנשים, אלא האנשים עצמם _מהווים_ את הממשל. 2. משרד העבודה קיבל את הכסף ממסים שנגבו מאנשים שעבדו ופעלו. המקור לכל הממון הוא העבודה, שהיא שילוב בין עובדים לבין אמצעי ייצור. נפט הוא לא מקור לכסף, קידוח נפט הוא מכור לכסף. 3. האמת שאני לא מכיר אותך מספיק טוב. אם יש לך איזו יוזמה מעניינת להציע לי, אולי ארצה להשתתף, כספית ו/או אישית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זה הולך ומתבלבל. מה זה ממשל נפרד מאנשים. בדמוקרטיה הממשל (על תתבלבל עם חברי הממשלה) הוא העם. אתה מתכוון שאנרכיה זה דמוקרטיה ישירה, שבמקום שיהיה קבינט מדיני, כל העם מחליט יחד עם לתקוף את לבנון? 2. אם נדייק, משרד העבודה לא קיבל כסף אלא לקח אותו ממי שעבד ונתן אותו למובטל אחד או כמה. זה נראה לך שוויון? שאחד עובד והשני מקבל. פעם קראו לזה עבדות. 3. אחי, אני מדבר על *אחווה* ואתה יורד ליוזמה והיכרות. אם תהיה לי הצעה עסקית בשבילך אני לא צריך אחווה, אתה תבוא בגלל הרווח. אחווה זה שתתן לי כי אתה "סולידרי" איתי, אפילו שאתה לא מכיר אותי אישית. זו אגב אחת הבעיות של אחווה. אף פעם לא ברור מי נכלל. אחווה בין נשים לגברים, ספרדים אשכנזים, חילונים דתיים, יהודים ערבים. ואם לי אתה מהסס לתת 10,000, אני כבר מנחש איזה אחווה יש לך עם הרעבים באפריקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. חלק מהמובטלים הם כאלה שפוטרו בשנים האחרונות בלי פיצויים או עם פיצויים מגוחכים תוך הפרת הסכמים, הם פוטרו אחרי שנים רבות של עבודה באותו מפעל (עפי"ר כפועלים פשוטים), הם מבוגרים מדי ואף מקום עבודה חדש לא רוצה לקבל אותם. חלק מהעובדים משלמי המיסים הם כאלה שאב'שלהם או דוד'שלהם סידר להם את העבודה אצל השכן של הדודה. חלק אחר, יותר גדול, עובדים בכל מיני מקומות מסוג המוסדות ההסתדרותיים, הממשלתיים, הציבוריים וכו'. הם יושבים ב"עבודה" ומחממים את הכסא, ואם הם עושים משהו שאפשר לקרוא לו "עבודה", זאת במקרה הטוב, אם בכלל, עבודה של שעה, שהם עושים בשמונה שעות. המשכורת שלהם היא על חשבון הפיצויים של המובטלים המפוטרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שגיאה. המשכורת של הבוזזים המושחתים היא *רק* על חשבונם של משלמי המיסים, ולא של "נזקקים" או "מובטלים" - אלו מהגדרה לא ייצרו כלום ולכן לא יכול להילקח מהם כלום. אלא אם אינך מבחין בין "לקחת בכוח" לבין "לא לתת לי מה שמתחשק לי" - שגיאה שמאלנית נפוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא נכון. בדמוקרטיה, חלק לא כל-כך חשוב של הממשל, נקרא לו הכנסת, נבחר אחת לכמה זמן ע"י אזרחים בעלי זכות בחירה מתוך רשימה של מפלגות בבחירות חשאיות. קשה לי להאמין שמיליוני אנשים יוכלו ביחד להוות קהילה אנרכיסטית. אנרכיה היא חברה מאד מבוזרת, שבוודאי לא תחליט להקצות משאבים בשביל לבנות כלי-משחית ולהפציץ אנשים זרים וחפים מפשע. 2. לא. משרד העבודה הוא דוגמה לממסד נגדו אני נאבק. הוא לא מהווה דוגמה חיובית של שוויון לטעמי. 3. אני לא מדבר על הצעה עסקית. מעניין אותי לדעת למה אתה צריך את הכסף. בחברה אנרכיסטית, אגב, אין טעם לדבר על כסף, אלא על שיתוף פעולה ביוזמות מעניינות. וכן, אחווה הזו כוללת את כולם. גברים, נשים, ספרדים, אשכנזים, חילונים, דתיים, יהודים, ערבים, גאים, לסביות, ביסקסואלים, טראנסג'נדרים, שחורים, לבנים, צעירים, זקנים... אבל בשביל לבטוח במישהו אני צריך להכיר אותו קודם, צר לי. אם הייתי רואה אותך גווע ברעב, הייתי מייד דואג להאכיל אותך. אחרת, אני צריך לדעת למה וכמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. תה מציע שנפצל את הקהילה הדמוקרטית הישראלית לנגיד 100 קהילות אנרכיסטיות? איך? לפי מה? אני לאו דווקא בעד כלי משחית ובטח נגד כאלו שמפציצים חפים מפשע. אבל מה תעשה הקהילה האנרכיסטית כשקהילה שכנה - נגיד פאשיסטית - תפציץ אותה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 405563 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שם תשובה לשאלה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אנרכיה היא חברה מאד מבוזרת, שבוודאי לא תחליט להקצות משאבים בשביל לבנות כלי-משחית ולהפציץ אנשים זרים וחפים מפשע." - כי אחרת אתה תיקח ממנה את הכשר האנארכיה של כליל, שהאנארכיסטים פשוט לא יכולים לחיות בלעדיו? חבורה של שודדים-רוצחים-אנסים על סוסים, שפועלים ביחד כשנוח להם והולכים לדרכם כשלא, זו גם חברה אנארכיסטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממון לא ''מחולק'' בין ילדי עשירים לילד עניים, שכן זה לא ממון של המדינה לחלקו, אלא ממון של הוריהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדינה דווקא כן מחלקת את הממון בין הילדים הללו, שכן היא אוכפת את ''זכותם'' של העשירים על כספם, כמו גם את הערך של כספים אלה. (בפועל, המדינה גם מחליטה לחלק לעשירים בתור מתנה כל מיני נכסים שלה, שלפחות מבחינה חוקית, אמורים להיות שייכים לכולם שווה בשווה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרת שוב שתספק לי את התשובות לשאלות שלי, אבל אני לא מוצא את ההודעה. אני חושב שזה בגלל שאין תגובה שלך שתגרום לה להופיע כשאני בוחר להציג את ההודעות החדשות, אבל אולי אני טועה. אתה יכול בבקשה לענות ו/או לקשר אותי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול לענות ו/או לקשור אותך. אבל זה שירות בתשלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעוניין, אבל רק אם easy יספק את השירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על אילו שאלות אתה מדבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר מצאתי. מאז, דרך אגב, הוספתי שאלות, ועדיין לא ענית, אז אם אנחנו כבר בנושא, הנה קישור: תגובה 406390 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה חלק ב"אנארכיזם" אומר "תן"? לך יצא להתקל בעיקר באנשים מזרם אנארכיסטי ("אנארכיסטי", אבל נשמור את זה לפעם אחרת) שדוגל בשיתופיות ודאגה לזולת, אבל זה לא "אנארכיזם" יותר מש"דת" היא "נצרות". זה סתם סוג אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תבדוק את כל ההוגים האנרכיסטים מאז באקונין וקרופוטקין ועד היום, תמיד תמצא שיתופיות ודאגה לזולת (מה שאני קורא לו סולידריות) כעקרון מוביל. מה-גם שעקרון זה הוא שמניע אנרכיסטים לתמוך במדוכאים ברחבי העולם מלכתחילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלו סתם כמה אירופאים שהפקיעו להם את המושג "אנארכיזם" מרשות הרבים. אני לא מוכן להכיר בגדר שאיתה הם הקיפו את המילה (הגרשיים) כבעלות שלהם עליה. On its own anarchism does not provide a world view beyond the idea that imposed authority is undesirable and unnecessary. There are a variety of types of anarchism which all emphasize their points of difference.3 There are dramatic differences on economic arrangements, ranging from advocates of common ownership and distribution according to need, to supporters of private property and free market competition.4 ("אירופאים" הייתה בדיחה על הודעה של כליל.)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצא לי הוגה אנרכיסטי שאינו דוגל בעזרה לזולת. (בדיחות מצחיקות לא צריך להסביר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
http://en.wikipedia.org/wiki/Individualist_anarchism (כשאתה אומר לישראלי שלידך "להרוג טורקי ולנוח", במרמריס...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר לא מספק. אם עוברים על ההוגים הספציפיים, מגלים: שטירנר: וורן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתכוון להגן בחזקה רבה על האנרכיסטים האינדיבידואליסטיים, שכן הם לא ממש בכיוון שאני חותר אליו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |