בתשובה לדב אנשלוביץ, 12/04/00 18:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דב, הבעיה ידועה, והיא קיימת כמעט בכל תחום שתחשוב עליו. אתה מהנדס. חשוב נא על בעיה הנדסית, ונסה לתאר אותה פעמיים. פעם אחת למהנדס ברמה שלך, ופעם שניה להדיוט משכיל. תגלה שבפעם השניה הסבר יהיה ארוך יותר ומדוייק פחות. זוהי בדיוק הדילמה: עד כמה עליך לעשות רדוקציה של המציאות כדי שבן שיחך יבין אותך? האם המשפט "הפרט המצוי בקהילה, מקבל את המידע שלו ע"י צפייה בסימנים חזותיים ויזואליים סמליים." שווה למשפט "אנשים קוראים."? ובכן - כן ולא. במשפט המקורי הוכנסו התייחסויות ספציפיות. "הפרט המצוי בקהילה" הוא, כנראה, מושא מחקר. "אנשים" הוא תיאור סתמי. אם המשך הדיון הוא במהותם של סמלים ויזואליים לעומת סמלים אחרים, הרי שהמשפט "אנשים קוראים" אינו מקדם אותנו כלל. כאשר המאמר מיועד לקהל אינטליגנטי שאינו אמון על הטרמינולוגיה המקצועית, יש לומר: "האנשים שאנו חוקרים מקבלים מידע על ידי קריאה. מהי, בעצם, הקריאה? אוסף של סימנים, ולא סתם סימנים, אלא מספר מוגבל החוזר על עצמו." בחן את המשפט שלעיל. הוא יותר מסורבל מהמקורי, ועדיין לוקה בחסר, משום שאין מדובר בחזרה פשוטה שוב ושוב על הסימנים, אלא בצורה חוקית, אם כי לא מתמטית. אך ההסבר הנוסף שלי, ככל שמגביר את הדיוק, אינו הופך את העניין למובן יותר. כאשר חולה זקוק לקוצב לב, יכול רופא אחד להסביר בקלות לרופא אחר מהי הבעיה בעטיה נדרש הקוצב. כאשר יש להסביר זאת לחולה, יש לפרט מהו קוצב לב, עניין שאינו פשוט כל כך. מדובר בגנרטור היוצר דפקים חשמליים על פי תוכנית שנקבעה מראש. הפתרון הפשוט והמקובל הוא להסביר לחולה שהוא זקוק ל"טרנזיסטור" בלב. דא עקא, שהמכשיר הנ"ל אינו טרנזיסטור. מה הפתרון? להתאים את ההסבר למוסבר. להתחיל בהסבר הנכון, ובהדרגה לבצע רדוקציה של ההסבר, עד שהוא הופך לברור, גם אם אינו מדוייק. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |