|
||||
|
||||
אז לא יכלו לדחות את הסיפור עד שהיא תחזור ? מה ההגיון בלנהל משפט כשהעדה היחידה הרלוונטית (עם כל הכבוד למקורבים) לא נמצאת ? אם זה חשוב לה (ובוא ניזכר לרגע שכל התהליך הזה מתקיים למענה, למצא האם היא נפגעה/הוטרדה) היא יכלה לדחות את הטיול או להתעמת איתו כשתחזור (כאן האשמה היא בעיקר של המשטרה, לא נראה לי ששאלו אותה מה ומתי). בסופו של דבר רמון סובל מנזק ניכר רק מעצם הגשת כתב האישום, נזק שעולה בהרבה על מה שרוב הנאשמים בעבירות חמורות יותר (לא נראה לי שיותר מדי אנשים מואשמים בעבירות כאלו) סובלים במידה והם מורשעים. |
|
||||
|
||||
התהליך הזה מתקיים גם למען רמון, שרוצה - ובצדק - לגמור עם הסיפור במהירות האפשרית. |
|
||||
|
||||
האינטרס של רמון לגמור את זה מהר הוא רק מרגע שהחל תהליך שסופו הגשת כתב אישום (ולמעשה פיטורים ע''י בג''ץ). בנסיבות אחרות נדמה לי שהוא היה מעדיף שסך התהליך יהיה קצר ככל האפשר, דבר שלדעתי אפשרי רק אם הבחורה בארץ. |
|
||||
|
||||
ומה ההבדל בין לגמור את זה מהר לבין שסך התהליך יהיה קצר ככל האפשר? |
|
||||
|
||||
לגמור מהר - בוא נתחיל עם זה עכשיו ולא נכניס מכשולים/עיכובים בדרך (יקח X זמן). תהליך הכי קצר - בוא לא נזכיר את זה (הווה אומר לא להדליף לתקשורת) עד שהיא לא חוזרת, מרגע שהיא נחתה (ובהתאם לרצונה) נתחיל עם התהליך בלי להכניס מכשולים/עיכובים בדרך. נראה לי שמשפט כשהעדה נמצאת יהיה קצר יותר. |
|
||||
|
||||
כן, אבל אי-הדלפה לתקשורת זה לא דבר שרמון יכול להבטיח אותו. למען האמת, הוא היה יכול להיות בטוח שהעניין יודלף. |
|
||||
|
||||
ברור, הנקודה היא מתי המשטרה, הפרקליטות והיועץ יבחרו לחקור ולהגיש כתב אישום. גם אם אין אמת בטענות שהגשת האישום היא פוליטית, זו עדיין בחירה אומללה של זמן להגשתו. נ.ב. נכתב שהוא נחקר במשך שבע שעות, על מה לכל הרוחות יש לחקור אותו במשך שבע שעות ? |
|
||||
|
||||
גם הם לא יכולים להבטיח אי הדלפה לתקשורת, ולא יכולים למנוע מהמתלוננת לצאת מהארץ. הדבר היחיד שהם יכולים לעשות זה לטפל בזה מהר, ואת זה הם עושים, בהתאם לאינטרס של רמון. |
|
||||
|
||||
גם לגבי עיתוי החקירה אין לרמון הרבה מה לומר. נ.ב. סביר שלפחות שלוש משבע השעות הוקדשו לנשיקות צרפתיות שנישק רמון את שוטרות התחנה כדי לבדוק את התזמון המדויק. אחר כך צריך להשוות שעונים? עוד שעתיים לפחות. שעתיים נוספות נועדו להרחבת היריעה בשאלות כמו "מדוע לא נשיקה אסקימוסית/אינדיאנית/קווקזית וכיו"ב. |
|
||||
|
||||
זה לא חריג כשמדובר בחקירת שוד או רצח, או אפילו הטרדה מינית שהתמשכה על פני כמה חודשים. אבל 7 שעות לחקור אירוע שהתרחש במשך 2-3 שניות?! |
|
||||
|
||||
ואם הוא לא "משתף פעולה עם חוקריו"? |
|
||||
|
||||
אז מה? אז חוזרים על אותה שאלה שמונה מאות פעם, עד שהוא עונה?! רק לשם השואה, חקירתו של קצב לגבי עבירות חמורות יותר (שהתמשכו לאורך תקופה ארוכה) לקחה גם היא 7 שעות |
|
||||
|
||||
אני מניח שאלמנטים מסוימים בחקירה יותר אפקטיביים כשנחקר מותש. היפאני יוכל בוודאי לאשר, להכחיש, או לפרט. |
|
||||
|
||||
שבע שעות זה כולל גם הפסקות מנוחה, סמולטוק בהתחלה, חתימה על טפסים וכל הבאלגן. כך נראה לי. קשה לי להאמין שמדובר בשבע שעות של חקירה ''טהורה''. אבל שהיפני יגיד... |
|
||||
|
||||
אני מניח שמתוך שבע השעות נמשכה החקירה הפרונטלית לא יותר משעה או שעה וחצי. שאר הזמן הוקדש להפסקות ששני הצדדים יזמו - רמון בתואנות של מחויבויות משרדיות והמשטרה מצידה להתיעצויות של החוקרים עם צוות הפרקליטים והגנרלים היושבים בחדר הסמוך ומאזינים לכל מילה. |
|
||||
|
||||
אין לנו אלא להסיק ש-7 שעות הוא מספר מאגי. זה אולי כם מסביר את ה-1ץ7 מיליון. |
|
||||
|
||||
חקירתו של קצב רק התחילה היום והיא תמשיך עוד 7 שבועות (7ימים בשבוע) |
|
||||
|
||||
לדעתי מטרת התהליך במידה רבה הוא למצוא האם רמון פגע/הטריד. אם זה חשוב לנו, כחברה, יתכבד החוקר הרלוונטי ויחקור אותה בשגרירות ישראל בקוסטה ריקה, או דרך שיחת וידאו. מלבד זאת, אם אני לא טועה, היא טסה לפני שהוגש כתב האישום. "לא נראה לי שיותר מדי אנשים מואשמים בעבירות כאלו" - איזה עבירות? של מעשה מגונה בכפייה? |
|
||||
|
||||
מעשה מגונה בכפיה, כשהמעשה המגונה הוא נשיקה ואין המשך מרגע שהבחורה ניתקה מגע. את לא חושבת שלאדם שמואשם בעבירה כה חמורה (לפחות בעיני) יש את הזכות להתעמת עם המאשימה שלו (היות ובמקרה דנן אין חשש לטראומה נוספת לקורבן כתוצאה מכך) ? נראה לך ראוי להעמיד אדם למשפט ולגרום לו נזק רב (עוד לפני העונש) בלי השצד המאשים יטריח את עצמו למינימום של להגיע פיזית לביה"מש ? עימות בוידיאו לא שקול בשום צורה לעימות פיזי, יש תחושה של ניכור וריחוק שמקשים על האמת לצאת. "אם זה חשוב לנו, כחברה" האם את חושבת שכחברה זה יותר חשוב במקרה של רמון מבכל מקרה אחר ? האם נראה לך שמשטרת ישראל היתה בכלל טורחת להתקשר לחשוד אם זה היה מישהו מהרחוב והבחורה בחו"ל ? יש חשיבות מיוחדת לשפיטת בכירים, למען יראו ויראו, אבל את זה ראוי במקרים מובהקים ולא גבוליים. שפיטת רמון בנושא רק מראה על שיטה של איפה ואיפה, יש חוק ל"בכירים" ויש חוק לעם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כמו שכבר ציינתי כמה פעמים, הואיל ואת כל המידע של על הפרשה אני מקבלת מהתקשורת, והמידע הנ"ל לא עקבי, אין לי דעה בעניין. אני מניחה שמותר לי שלא תהיה לי דעה, הלא כך? אני חושבת שכחברה זה צריך להיות חשוב באופן כללי, וחשוב במיוחד כשמדובר באיש ציבור.1 דווקא לשיטתך, אם יש חשיבות מיוחדת לשפיטת בכירים, זה בדיוק במקרים הגבוליים, הרי במקרים המובהקים ממילא ישפטו אותם. 1מצחיק שלא קישרתי עד עכשיו בין שני המקרים - ייצגתי2 לא מזמן נער שהואשם במעשה מגונה, כשהמעשה עצמו נראה היה כל כך חסר משמעות בעיני כל המעורבים (במיוחד לנוכח האישום החמור מאד), שאיש מאיתנו לא הצליח להבין את החריצות הבלתי צפויה של המשטרה והפרקליטות להגיש כתב אישום. ככה שלשאלתך, מסתבר שהמשטרה כן טורחת להזמין חשודים לחקירה ואף מעבר לכך. 2 לא בדיוק אבל בערך. |
|
||||
|
||||
תוכלי לפרט (עד כמה שאתי בשבילך) לגבי 1? ואם המעשה המגונה-לכאורה כלל מכה בברך לפי 2? |
|
||||
|
||||
מותר ואף רצוי שתהיה לך דעה (במידה ואין לך אחת או שמודיעים לך מטעם הנהלת האייל שהיא אינה עומדת בסטנדרטים הנדרשים, את ראשית להחליף אותה תוך 14 יום בלא תשלום). "הרי במקרים המובהקים ממילא ישפטו אותם" - את בטוחה ? הרי רק לא מזמן היה פה משחד בלי משוחד. אין חשיבות מיוחדת לשפיטת בכירים במקרים גבוליים כי המטרה היא לא להרחיב את גבולות הענישה אלא ליצור הרתעה. העובדה שאיציק מרדכי וחיים רמון מואשמים באותה העבירה (נדמה לי, עדיף לא לתפוס במילה) מהווה זילות של החוק, נוצר מצב בו יש רושם (או שזה באמת המצב) שאנשים מסויימים ירדפו בכל מקרה. הרי גם על נהיגה במהירות מופרזת אפשר לכלוא אדם (רשלנות פושעת למשל),העמדתם של אנשי הציבור בעמדה בה כל מעשה שלהם נבחן, מכניסה אותם לסכנה גדולה בהרבה מבחינת העמדה לדין, לכן לא ראוי לנסות להרחיב על גבם את היקף תחולת החוק. בתור עורכת הדין של האייל, עד כמה לדעתך תהיה נפוצה העמדה לדין בגין דבר שכזה ? הרי בעצמך כתבת "שאיש מאיתנו לא הצליח להבין את החריצות הבלתי צפויה של המשטרה והפרקליטות להגיש כתב אישום" מכאן שנקלעת לסיטואציה יחודית ולא למקרה השכיח. |
|
||||
|
||||
הביטוי ''עורכת הדין של האייל'' לא מצחיק אותי בכל כך הרבה רמות. רגע לפני שאני מפסיקה להיות חלק מהפתיל הזה, כמה הערות - - מותר שתהיה לי דעה, מותר גם שלא. התכונה הכל כך ישראלית להלחם על עמדה מסויימת מבלי שאתה מאמין בה במיוחד, או לתרום את שתי האגורות שלך גם כשהן לא תורמות כלום, לא מוצאת חן בעיני יתר על המידה, ואני משתדלת להמנע ממצבים כאלו. - העובדה שבעבר דברים נעשו שלא כראוי לא אומרת שצריך להמשיך כך, וממילא לא הבנתי למה מתייחסת דוגמת השוחד. - מקרי גבול אינם ''הרחבת השולים'' אלא הגדרת השוליים. שוב - אני מנסה להמנע מלהתייחס לפרשת רמון כי (א) הוא מכחיש שמשהו בכלל קרה (ולא טוען ''קרה אבל זה לגיטימי'') ו(ב)כמו שאני חוזרת ואומרת, אין לי מושג מה העובדות שעומדות בפני התובע. - העובדה ששני מקרים שונים יכולים לפול בגדרי אותה עבירה לא מהווה זילות של החוק. הרי בכל עבירת סל נופלים מקרים רבים בדרגות חומרה שונות. דרגות חומרה שמתבטאות בגזר הדין השונה, ביחס הציבורי וכו'. יש מקרים בהם נהיגה במהירות מופרזת ראוי שתביא לעונשי מאסר ובאחרים - לא. - המקרה אליו התייחסתי כלל שני ילדים, בסיטואציה נטולת ראיות, המשטרה הפגינה כשלים רבים במהלך החקירה (והבולט שבהם, אי בדיקה בסיסית של האליבי) שפגעו ביכולת של הילד להגן על עצמו. אני מאד, מאד מקווה שמדובר במקרה חריג, אבל קצת חוששת שלא כך הדבר. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהביטוי לא מנסה להצחיק אלא להביע הערכה. |
|
||||
|
||||
כבעלת הביטוי אני מאשרת את דעתך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |