 |
הביטוי ''עורכת הדין של האייל'' לא מצחיק אותי בכל כך הרבה רמות.
רגע לפני שאני מפסיקה להיות חלק מהפתיל הזה, כמה הערות -
- מותר שתהיה לי דעה, מותר גם שלא.
התכונה הכל כך ישראלית להלחם על עמדה מסויימת מבלי שאתה מאמין בה במיוחד, או לתרום את שתי האגורות שלך גם כשהן לא תורמות כלום, לא מוצאת חן בעיני יתר על המידה, ואני משתדלת להמנע ממצבים כאלו.
- העובדה שבעבר דברים נעשו שלא כראוי לא אומרת שצריך להמשיך כך, וממילא לא הבנתי למה מתייחסת דוגמת השוחד.
- מקרי גבול אינם ''הרחבת השולים'' אלא הגדרת השוליים. שוב - אני מנסה להמנע מלהתייחס לפרשת רמון כי (א) הוא מכחיש שמשהו בכלל קרה (ולא טוען ''קרה אבל זה לגיטימי'') ו(ב)כמו שאני חוזרת ואומרת, אין לי מושג מה העובדות שעומדות בפני התובע.
- העובדה ששני מקרים שונים יכולים לפול בגדרי אותה עבירה לא מהווה זילות של החוק. הרי בכל עבירת סל נופלים מקרים רבים בדרגות חומרה שונות. דרגות חומרה שמתבטאות בגזר הדין השונה, ביחס הציבורי וכו'. יש מקרים בהם נהיגה במהירות מופרזת ראוי שתביא לעונשי מאסר ובאחרים - לא.
- המקרה אליו התייחסתי כלל שני ילדים, בסיטואציה נטולת ראיות, המשטרה הפגינה כשלים רבים במהלך החקירה (והבולט שבהם, אי בדיקה בסיסית של האליבי) שפגעו ביכולת של הילד להגן על עצמו. אני מאד, מאד מקווה שמדובר במקרה חריג, אבל קצת חוששת שלא כך הדבר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש