בתשובה להאייל האלמוני, 20/08/06 9:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אילו זו היתה הסיבה, היית מצפה שמידת העצב תתעדכן כשהנבחן שלנו קורא בעיתון את המשבצת שבה מסופר על ההרוג: אם מתברר שהאזרח ההרוג הוא מהבורגנות השבעה אז הקורא יתעצב יותר, כמו על חייל, ואם מתברר שהחייל הוא עולה מהקווקז שגר בעיירת פיתוח, הצער יפחת. האמנם כך? אצלי לא. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בתקשורת למשל, הושם הרבה יותר דגש על בן של סלבריטי שנהרג, מאשר על ''סתם'' אח של חברה טובה שלנו. הוא גם קיבל חלקת קבר בקרב מכובדי האומה. מסתבר שגם במוות, יש מי שדמו כחול יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלקת מוות בין מכובדי האומה? אמרו שהוא נקבר בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. יענו כמו כולם, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה "למשל" כאן? אני רואה קשר אסוציאטיבי בין זה לבין נושא הפתיל, אבל לא קשר תוכני של ממש: תשומת לב יתרה לבן של סלבריטי זה לא דוגמה לצער רב יותר על מישהו מרקע סוציואקונומי גבוה, וזזה בוודאי לא מוכיח תופעה כלית של צער כזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |